פלזנטוויל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פלזנטוויל
Pleasantville film.jpg
שם במקור: Pleasantville
בימוי: גארי רוס
הפקה: גארי רוס
סטיבן סודרברג
ג'ון קיליק
בוב דגאס
תסריט: גארי רוס
עריכה: וויליאם גולדנברג
שחקנים ראשיים: טובי מגווייר
ריס וית'רספון
ויליאם ה' מייסי
ג'ואן אלן
ג'ף דניאלס
מוזיקה: רנדי ניומן
צילום: ג'ון לינדלי
חברת הפצה: New Line Cinema
מדינה: ארצות הברית
הקרנת בכורה: 23 באוקטובר 1998
משך הקרנה: 124 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $40,000,000
הכנסות: $49,805,462
דף הסרט ב-IMDb

פלזנטוויל (במקור: Pleasantville) הוא סרט קולנוע דרמטי קומי משנת 1998. את הסרט כתב, הפיק וביים גארי רוס, ומככבים בו טובי מגווייר, ריס וית'רספון, ויליאם ה' מייסי, ג'ואן אלן, מרלי שלטון וג'ף דניאלס. כמו כן משתתפים בסרט דון נוטס, פול ווקר, ג'יין קזמרק, ג'יי.טי. וולש.

זה היה הסרט האחרון בהשתתפותו של ג'יי.טי. וולש, שיצא לאקרנים בארצות הברית ב-23 באוקטובר 1998, לאחר מותו.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיוויד (טובי מגווייר) וג'ניפר (ריס וית'רספון) הם אח ואחות תאומים, תלמידי תיכון, בעלי חיי חברה שונים מאוד. ג'ניפר היא רדודה ומוחצנת, ואילו דיוויד הוא ביישן, מופנם ומבלה את רוב זמנו בצפייה בטלוויזיה. ערב אחד בזמן שאמא שלהם (ג'יין קזמרק) היא מחוץ לבית, דיוויד נלחם בג'ניפר על השימוש בטלוויזיה שבסלון הבית: ג'ניפר רוצה לצפות בהופעה בשידור חי בערוץ MTV, ואילו דיוויד רוצה לצפות במרתון של שידורים חוזרים של תוכנית הטלוויזיה האהובה עליו ביותר - פלזנטוויל.

פלזנטוויל היא סיטקום בשחור לבן משנת 1958, המתמקדת בחיי משפחת פארקר האידאליים. דיוויד הוא מומחה בכל פרק. במהלך הקרב בין דיוויד וג'ניפר, שלט הטלוויזיה נשבר, כאשר את הטלוויזיה לא ניתן להפעיל באופן ידני. טכנאי טלוויזיה מסתורי (דון נוטס) מגיע ללא כל הזמנה אל פתח ביתם, משוחח עם דיוויד ושואל אותו שאלות טריוויה על פלזנטוויל. לאחר שהטכנאי נוכח לגלות כי דיוויד שולט היטב בכל פרק ופרק של הסדרה, הוא מעניק לו שלט טלוויזיה מוזר למראה. לאחר שהוא עוזב, דיוויד וג'ניפר מחדשים מיד את המריבה שביניהם על השלט, ובאופן פתאומי הם מועברים איכשהו מתוך הסלון המשפחתי שלהם - אל תוך הטלוויזיה.

דיוויד וג'ניפר מוצאים את עצמם בשחור ולבן, בסלון המשפחתי של משפחת פארקר הבדיונית מהסדרה פלזנטוויל. הטכנאי מופיע על מסך הטלוויזיה, ודיוויד משוחח איתו ומבקש כי יחזיר אותם לביתם, אך הטכנאי מסרב. דיוויד וג'ניפר נאלצים כעת להעמיד פנים כי הם, בהתאמה, באד ומרי-סו פרקר, שתי הדמויות הראשיות בסדרה.

דיוויד אומר לג'ניפר כי הם חייבים להמשיך ולהעמיד פנים, להישאר "בדמות", ולא לשבש את חייהם של אזרחי פלזנטוויל, אשר לא מרגישים שום הבדלים פיזיים בין באד לבין דיוויד, או בין מארי-סו לבין ג'ניפר. על מנת לשמור על העלילה של הסדרה כסדרה, ג'ניפר מסכימה לצאת לדייט עם בחור מהתיכון, אך במהלכה היא מלמדת אותו מהי מיניות, מושג שאינו ידוע לאף אחד מתושבי העיר.

לאט לאט, דברים בפלזנטוויל מתחילים להשתנות, ולהפוך משחור ולבן לצבעוניים - בתחילה חפצים ופריטים בודדים, אך בהמשך - גם הדמויות עצמן. דיוויד מתידד עם מר ג'ונסון (ג'ף דניאלס), הבעלים של בית הקפה המקומי, ומציג בפניו לראשונה את האמנות המודרנית בצבעוניותה באמצעות ספר מהספרייה, דבר הגורם לו עניין רב בציור. ג'ונסון ובטי (ג'ואן אלן), אמא של באד ומארי-סו פארקר, מתאהבים, והיא עוזבת את הבית ואת בעלה, ג'ורג' (ויליאם ה' מייסי), הנותר בודד ומבולבל.

האנשים היחידים בעיר שנשארים ללא שינוי הם האבות, בראשות ראש העיר, ביג בוב (ג'יי.טי. וולש), שרואה את השינויים ככירסם בערכי המוסר של פלזנטוויל. יחד עם מחליטים לפתור את הבעיה, ולעשות משהו בעניין הנשים המתרחקות מהם ומבני הנוער המורדים בהם.

בעוד העיר הופכת לאט לצבעונית ומלאת תשוקה, היא גם מגלה היבטים מפוקפקים יותר של תרבות שנות ה-50, כגון הפרדה גזעית, המתבטאת, למשל, באיסור על כניסתם של אנשים "צבעוניים" למקומות ציבורים מסוימים. בסופו של דבר, מהומות פורצות בעקבות ציור עירום של בטי על החלון של בית הקפה של מר ג'ונסון. בית הקפה נהרס, ערימות של ספרים נשרפות והאנשים שבשחור-לבן מטרידים ברחובות את מי שהוא "צבעוני".

כתגובה, פרנסי העיר מכריזים על רשימה של כללים, ובהם: מניעת אנשים מלבקר בספריה; איסור השמעת מוזיקה רועשת; איסור שימוש בצבעים שאינם שחור, לבן או אפור. במחאה, דיוויד ומר ג'ונסון מציירים ציור קיר צבעוני על קיר לבנים, והם נעצרים. הם מובאים למשפט מול העיירה כולה, בסיטואציה המזכירה ועדת חקירה מקארתיסטית, וכאשר דיוויד מגן על מעשיהם, הוא בסופו של דבר מצליח לעורר מספיק כעס וזעם בביג בוב, עד אשר ראש העיר עצמו הופך גם הוא לצבעוני.

כעת, העיר כולה הופכת לצבעונית ולריאליסטית. דיוויד משתמש בשלט הרחוק על מנת לחזור לעולם האמיתי, בעוד ג'ניפר בוחרת להישאר מאחור, בעולם החלופי.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמויות "העולם האמיתי"

  • טובי מגווייר - דיוויד, אחיה התאום של ג'ניפר
  • ריס וית'רספון - ג'ניפר, אחותו התאומה של דיוויד
  • ז'וזפה אנדרוז - חברו של דיוויד
  • ג'ני לואיס - חברתה של ג'ניפר
  • מריסה ריביסי - חברתה של ג'ניפר
  • ג'יין קזמרק - אימם של דיוויד וג'ניפר
  • דון נוטס - טכנאי טלוויזיה

דמויות "בדיוניות"

  • קווין קונור - באד פרקר, אחיה של מארי-סו
  • נטלי רמזי - מארי-סו פרקר, אחותו של באד
  • ויליאם ה' מייסי - ג'ורג' פרקר, אביהם של באד ומארי-סו, בעלה של בטי
  • ג'ואן אלן - בטי פרקר, אימם של באד ומארי-סו, אשתו של ג'ורג'
  • ג'ף דניאלס - ביל ג'ונסון
  • ג'יי.טי. וולש - ביג בוב (בוב הגדול)
  • מרלי שלטון - מרגרט הנדרסון
  • דיוויד טום - ווייטי
  • פול ווקר - סקיפ מרטין
  • דון קודי - בטי-ג'ין, חברתה של מארי-סו
  • מגי לאוסון - ליסה-אן, חברתה של מארי-סו
  • אנדרה טיילר - פגי-ג'יין, חברתה של מארי-סו

מועמדויות וזכיות בפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסרט היה מועמד ל-3 פרסי אוסקר: מוזיקה (רנדי ניומן), עיצוב תפאורה ועיצוב תלבושות.
  • הסרט זכה בפרס האקדמיה האמריקאית למדע בדיוני, פנטזיה ואימה עבור השחקן הצעיר הטוב ביותר (טובי מגוויר) ושחקנית המשנה הטובה ביותר (ג'ואן אלן). כמו כן היה מועמד לסרט הפטזיה הטוב ביותר, התסריט הטוב ביותר ועיצוב התלבושות הטוב ביותר.
  • הסרט היה מועמד לפרס American Comedy Awards עבור שחקן המשנה המצחיק ביותר (ויליאם ה' מייסי).
  • הסרט זכה בפרס Young Hollywood Awards עבור שחקנית בתפקיד פורץ דרך (ריס וית'רספון).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]