פצצת זרחן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניסוי של פצצת זרחן אשר בוצע על ידי צבא ארצות הברית, 1921
ארגז צה"לי של פצצת מרגמה מסוג "עשן מתפוצץ"

פצצת זרחן היא פצצה המבוססת על זרחן לבן. הזרחן שבפצצה מתלקח כאשר הוא בא במגע עם חמצן וממשיך לבעור עד התכלותו כל עוד החומר בא במגע עם החמצן. במגע עם עור, גורם החומר לכוויות קשות.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפצצות הזרחן מספר שימושים:

סימני פגיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סימנים לפגיעת זרחן:

  • ריח של בשר שרוף
  • כאבים עזים
  • פגיעה מרסיס גדול - כתם ירוק, פגיעה מרסיס קטן - נקודות שחורות
  • בלילה הפגיעה תזרח
  • עשן לבן
  • כוויות צהובות באזורים הנגועים וריח שום אופייני

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזרה ראשונה המוגשת לנפגע זרחן נועדה למנוע מגע של החומר עם חמצן, וכוללת שטיפת האזור עם כמויות רבות של מים תוך חבישתו עם תחבושת ספוגה במים תוך הפשטה מלאה של הנפגע לזיהוי פגיעות נוספות.

בחוק הבינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם הסוברים שפצצת זרחן, גם זו המשמש ליצירת עשן, היא "נשק תבערה" עליו חלים המגבלות של הפרוטוקול השלישי של האמנה על כלי נשק קונבנציונליים מסוימים. אחרים טוענים, שמטרתן הראשית של פצצות זרחן היא סימון ויצירת מיסוך ולא תבערה, ועל כן הפרוטוקול, המציין שאינו חל על פצצות בהן נזקי התבערה משניים, כגון רימוני עשן, אינו חל על פצצות זרחן.

במשך שנים, צה"ל השתמש בפצצות זרחן לצורך סימון ומיסוך. אולם לאחר ביקורת בינלאומית רבה לאחר מבצע עופרת יצוקה, הוחלט בצה"ל להצטייד בתחמושת חליפית שאינה מכילה זרחן‏[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אחיקם משה דוד, עקב הביקורות בעולם: צה"ל נפרד מהזרחן, באתר nrg‏, 25 באפריל 2013