שום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק בצמח התבלין. אם התכוונתם לסוג הטקסונומי, ראו שום (סוג). לפירושים אחרים, ראו שו"ם.


Information-silk.svgשום הגינה
Garlic.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: מכוסי הזרע
מחלקה: חד-פסיגיים
סדרה: אספרגאים
משפחה: שומיים
סוג: שום
מין: שום הגינה
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Allium sativum
(ליניאוס‏)
דוכן שום טרי בשוק
שום
שום סגול טרי

שום הגינה או בקיצור שוּם (שם מדעי: Allium sativum) הוא מין בסוג שום שבמשפחת השומיים, והוא גאופיט. השום משמש כצמח תבלין ולמטרות רפואיות. מבין חלקי השום, הבצל (מוכר גם כ-"ראש שום") הוא החלק הנמצא בשימוש תדיר ומורכב ממספר שיניים אשר ניתנות למאכל (חי או לאחר בישול).

תוכן עניינים

הרכבו של השום [עריכה]

אליצין הינה תרכובת אורגנית המקנה לשום את ריחו וחריפותו האופייניים. הודות לתכולתן, שיני השום יעילות מאוד נגד טפילים, זיהומים ודלקות. בין החומרים המצוים בשיני השום מונים את האליצין, גופרית, זרחן, פלואור, קרוטן (פרו-ויטמין A), ויטמין B1 וויטמין B3.

לשום מיוחסות הפעילויות הבאות:

השום במקורות [עריכה]

השום והבצל מוזכרים בתנ"ך פעם אחת בלבד, כאחד מהמאכלים שמזכירים בני ישראל כשהם רוצים לשוב למצרים: "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים" (במדבר יא).

חז"ל מנו בשום כמה תכונות טובות: "משביע, משחין, ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כנים שבבני מעיים וי"א מכניס אהבה ומוציא את הקנאה" (בבא קמא פ"ב, ע"א). בתלמוד הירושלמי נכתב על עזרא הסופר ש"הוא התקין שיהו אוכלין שום בלילי שבתות שהוא מכניס אהבה ומוציא תאוה"" (ירושלמי, מסכת מגילה פ"ד ה"א), וכן עולה מעוד מקורות שהשום הפך להיות המזון המיוחד לסעודת ליל שבת.

השום הפך למאכל כה מובהק ליהודים, עד שבמשנה מובא שמי שמשתמש בביטוי "אוכלי שום", הרי כוונתו ליהודים (מסכת נדרים ג', י). אכילת השום אצל היהודים בולטת במיוחד לעומת התיעוב שהיה קיים לשום אצל הרומאים.

ריחו העז של השום שימש בסיס לביטוי שמופיע בתלמוד הבבלי מספר פעמים: "מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום אחר ויהא ריחו נודף?" (מסכת ברכות נ"א, א; מסכת שבת ל"א, ב), הנמשל הוא: מי שחטא פעם אחת, אל לו להוסיף ולחטוא, למרות שמצבו עכשיו אינו טוב. עוד מובא בגמרא סיפור שבו מסופר על ריח השום שהפריע ללימוד בבית המדרש עד כדי כך שרבי יהודה הנשיא ביקש שאוכל השום ייצא (מסכת סנהדרין י"א, ע"א).

ראו גם [עריכה]

קישורים חיצוניים [עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.