שום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה עוסק בצמח התבלין. אם התכוונתם לסוג הטקסונומי, ראו שום (סוג).
ויקיפדיה:קריאת טבלת מיון
כיצד לקרוא טבלת מיון
שום הגינה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: מכוסי הזרע
מחלקה: חד-פסיגיים
סדרה: אספרגאים
משפחה: שומיים
סוג: שום
מין: שום הגינה
שם מדעי
ויקימינים Allium sativum

שום הגינה, או בקיצור שום (שם מדעי: Allium sativum) הוא מין בסוג שום שבמשפחת השומיים, המשמש כצמח תבלין. בעבר השום אף שימש לתיבול ושימור המזון כדי למנוע את קילקולו.

[עריכה] השום במקורות

השום והבצל מוזכרים בתנ"ך, פעם אחת בלבד, כאחד מהמאכלים שבני ישראל מזכירים כשהם רוצים לשוב למצרים: "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים" (במדבר י"א, ה)

חז"ל מנו בשום כמה תכונות טובות: "משביע, משחין, ומצהיל פנים ומרבה הזרע שבבני מעיים" (בבא קמא פ"ב, א). בתלמוד הירושלמי נכתב על עזרא הסופר ש"הוא התקין שיהו אוכלין שום בלילי שבתות שהוא מכניס אהבה ומוציא תאוה". (תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה פ"ד ה"א) וכן עולה מעוד מקורות שהשום הפך להיות המזון המיוחד ללילי שבתות.

השום הפך למאכל כה מובהק ליהודים, עד שבמשנה מובא שמי שמשתמש בביטוי "אוכלי שום", הרי כוונתו ליהודים (מסכת נדרים ג, י). אכילת השום אצל היהודים בולטת במיוחד לעומת התיעוב שהיה קיים לשום אצל הרומאים.

ריחו העז של השום שימש בסיס לביטוי שמופיע בתלמוד הבבלי מספר פעמים: "מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום אחר ויהא ריחו נודף?". (מסכת ברכות נ"א, א; מסכת שבת ל"א, ב) הנמשל הוא: מי שחטא פעם אחת, אל לו להוסיף ולחטוא, למרות שמצבו עכשיו אינו טוב. עוד מובא בגמרא סיפור שבו מסופר על ריח השום שהפריע ללימוד בבית המדרש עד כדי כך שרבי יהודה הנשיא ביקש שאוכל השום יצא. (מסכת סנהדרין י"א, א)

[עריכה] הרכבו של השום

אליצין הינה תרכובת אורגנית המקנה לשום את ריחו וחריפותו האופייניים. הודות לתכולתן, שיני השום יעילות מאוד נגד טפילים, זיהומים ודלקות. בין החומרים המצוים בשיני השום מונים את האליצין, גופרית, זרחן, פלואור קארוטן (פרו-ויטמין A), ויטמין B1 וויטמין B3.

באופן מסורתי, מיוחסות לשום הפעילויות הבאות:

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שום
כלים אישיים