פקיעת קרומים מלאכותית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פקיעת קרומים מלאכותית או אמניוטומיה היא פעולה המבוצעת על ידי מיילדת או רופא מיילד בדרך כלל במטרה להשרות או לזרז לידה. ניתן לפקוע את הקרומים על ידי מכשיר מיוחד כמו אמניהוק או אמניקוט וכן בעזרת האצבעות בלבד. המטפל מכניס את המכשיר או את האצבעות דרך הנרתיק ופוקע את הקרומים התוחמים את שק מי השפיר. שחרור פרוסטגלנדין ממי השפיר וכן המגע ישיר שנוצר בין שריר הרחם לעובר מעודדים את הרחם להתכווץ כך שתהליך הלידה יכול להתקדם.

התוויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן ארבע התוויות עיקריות לביצוע פקיעת מי שפיר מלאכותית:

1. כדי להשרות לידה או לזרז לידה פעילה. זוהי ההתוויה הנפוצה ביותר לפקיעת מי שפיר מלאכותית.

2. כדי לאפשר הכנסה של מוניטור פנימי על ראש העובר.

3. כדי לבדוק את צבע מי השפיר בחשד למים מקוניאליים (מי שיש בהם צואה של העובר).

4. כדי להימנע משאיפת תוכן מי השפיר על ידי התינוק ברגע הלידה.

סיכונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. אם הקרומים נפקעים לפני שראש העובר מבוסס באגן הוא עלול להסתובב למצג עכוז.

2. קיים סיכון מוגבר לצניחת חבל הטבור לפני ראש העובר.

3. אם עובר זמן רב בין פקיעת הקרומים עד הלידה קיים סיכון מוגבר לזיהום מאחר שמי השפיר כבר אינם שם לשמש כמגן.

תנאים לביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. על האם להיות בלידה פעילה (הרחבת צוואר הרחם מעל 3-4 ס"מ).

2. על הלידה להיות במועד (שבוע 38 והלאה).

3. על הראש להיות מבוסס (תחנה 0 והלאה).

4. חייבת להתקיים אחת ההתוויות לביצוע הפעולה.