פרדי שטוייר
 | |
| לידה |
1 באפריל 1938 (בן 86) גרמניה הנאצית |
|---|---|
  | |
פרדי (אלפרד) שטוייר (נולד ב-1 באפריל 1938) היה האדם היחיד בישראל אשר הורשע בבעילת גופות וריצה על כך עונש מאסר בפועל. מעשי הנקרופיליה שלו הוגדרו בישראל כעבירות על שני סעיפים בפקודת החוק הפלילי כפי שנוסחה באותם ימים - כניסה שלא ברשות לבתי קברות וביזוי גופת אדם.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שטוייר נולד בגרמניה הנאצית ב-1 באפריל 1938 לאם יהודייה וקצין גרמני ששירת באס אס. כילד נאלץ לנדוד עם אמו מבית לבית וממקלט למקלט בניסיון לחמוק מהפצצות של מטוסי בעלות הברית על ערי גרמניה. בפברואר 1945 שהו שטוייר ואימו בדרזדן כשהעיר ספגה הפצצה מאסיבית, בלילה שבין ה-13 ל-14 בפברואר נחרבה דרזדן לחלוטין ו-25 אלף אזרחים נהרגו. בין הקורבנות הייתה אימו של שטוייר, שככל הנראה לקתה בהתקף לב. בנה, אז ילד בן שש, שכב לצד גופתה במשך ימים. "הפכתי לנקרופיל בגלל הנאצים", טען שטוייר. לאחר המלחמה נדד שטוייר ברחבי אירופה ובתקופה זו היה עד למעשי רצח ואונס רבים במהלך הקרבות על אדמת גרמניה.
בשנת 1948 שטוייר עלה ארצה, גדל והתחנך בתל אביב, בבית הספר התיכון "מונטיפיורי" במגמת מכניקה וחשמל. בתחילת שנות ה-60, נשא לאישה את רינה, והחל לעבוד במפעל הפלדה "סולפק" בכפר סבא. לאחר כשנה ושמונה חודשים פוטר מעבודותו ובאותה תקופה החלה גם הידרדרות ביחסים עם אשתו אשר לקחה את בנם המשותף וטסה לגרמניה. נראה שכאן חלה נקודת השבר שבה השתנו חייו, לאחר שהתגרש הוא החל לצלם בחורות צעירות ונערות ובנוסף לכך, היה עורך להן מבחני בד, ומי שנבחרו היו מככבות בסרטי פורנוגרפיה בבימוי עליהן היו מקבלות תשלום רחב מצידו. בחלק מהסרטים הופיעו הנערות ביחד עם כלבים. כאשר בהמשך כשנתפס, הורשע בין היתר בסעיף "משכב עם בעלי חיים", הפרעה נוספת, נדירה גם היא הנקראת זואופיליה, משיכה לבעלי חיים.
שטוייר נהג לפתות נערות מאזור השרון באמצעות כסף על מנת לקיים עימן יחסים. מעט קודם שתכנן נסיעה לגרמניה שטוייר הלך לבית הקברות להוציא גופה. שם התחילה תחילת דרכו הנקרופילית בה נהג להגיע לבית העלמין בחולון בשעות הבוקר על מנת לברר על מועד הלוויתן של נערות שקרובות אליו. לאחר שהיה מגלה את מועד ההלוויה של אותן נערות, היה מגיע ונטמע בקהל האבלים על מנת לשנן את מיקום הקבר. בליל אותו היום היה חוזר עם מכוניתו על מנת להוציא את הגופה, לבצע בה את זממו ולהחזירה השכם בבוקר לפני הגעת עובדי בית הקברות.
חקירת המשטרה העלתה שעובדי בית העלמין הבחינו לא פעם ברגבי עפר שכיסו את הקברים הטריים של הנערות אך לא העלו על דעתם כי מדובר במעשה נקרופילי, ובעיקר חשבו כי מדובר בבעלי חיים שעברו במקום. שטוייר נעצר במקרה על ידי בלשי ימ"ר תל אביב שם גילו לראשונה על פעילותו של נקרופיל ישראלי שפעל במדינת ישראל. לאחר תפיסתו, הודה שטוייר בארבעה מקרים אשר כולם תועדו בביתו באמצעות מצלמה, לצורך הפקת סרטים שנועדו לסיפוקו. באחד מהמקרים הללו, שטוייר לא החזיר את גופת הנערה לבית העלמין וקבר אותה בחורשת ביתו. לאחר שנים, נהג בולדוזר תמים שעבד במקום גילה את השלד של הנערה המדוברת. בעת תפיסתו על ידי חוקרי משטרת תל אביב, שטוייר לא הכחיש את העובדות והודה בביצוע מעשיו. הוא הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב במספר סעיפים:
- מעשים מגונים בקטינות.
- קיום יחסים עם קטינות מתחת לגיל ההסכמה
- משכב עם בעלי חיים
- ביזוי גוויות
שטוייר ריצה את עונשו בכלא רמלה ושוחרר לאחר פחות משנתיים בגיל 31, ומשם נשלח לטיפול בבית חולים פסיכיאטרי באר יעקב, שם סייע לרופאים מתמחים בכתיבת עבודות אוניברסיטאות. כאדם חופשי, חזר שטוייר לגור בתל אביב ועסק למחייתו בגרפיקה ובתיקון מכשירי חשמל ואלקטרוניקה. בשנת 1975 טס לאנגליה וזמן קצר לאחר מכן טס לתאילנד על מנת לפתוח עסק למכירה ותיקון מוצרי חשמל.
לא ברור מה עלה בגורלו של פרדי שטוייר ואם הוא עדיין בין החיים. כל ניסיון לאתר אותו ואת משפחתו עלה בתוהו. מאז היעלמותו של שטוייר לא תועד עוד מקרה של נקרופיליה בישראל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חלשים - אל תקראו כתבה זו !, גיליון 1573 מתאריך 23 באוקטובר 1967, העולם הזה.
- אלפרד "פרדי" שטויר - פרופיל של נקרופיל, על חברה ומדינה - עבריינות ואכיפת החוק, אבי דוידוביץ, 15 לספטמבר 2017
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמעון איפרגן, וידויים של מוח מעוות, באתר מאקו, 4 בדצמבר 2018