תאילנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממלכת תאילנד
דגל תאילנד סמל תאילנד
דגל סמל
מוטו לאומי: אין
המנון לאומי: Phleng Chat
מיקום תאילנד
יבשת אסיה
שפה רשמית תאית
עיר בירה בנגקוק
13°44′N 100°30′E
העיר הגדולה ביותר בנגקוק
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה
- מלך
- ראש ממשלה
מלך
פומיפון אדוניאדט
סאמאק סונדראג'
הקמה
- תאריך

1238
שטח
- סה"כ
- % מים
49 בעולם
514,000 קמ"ר
0.4%
אוכלוסייה
- סה"כ (2006)
- צפיפות
20 בעולם
62,828,706 נפש
127 נפש לקמ"ר
תמ"ג
- סה"כ (2005)
- תמ"ג לנפש
20 בעולם
559,489 מיליון $
8,549 $
מטבע באט
אזור זמן UTC + 7
סיומת אינטרנט th
קידומת בינלאומית 66+

ממלכת תאילנד (תאית: ราชอาณาจักรไทย) היא מדינה בדרום מזרח אסיה. תאילנד ידועה גם בשמה הקודם, סיאם (היה זה שמה הרשמי עד 11 במאי 1949). תושבי תאילנד נקראים תאים, והם מכנים את מדינתם "פראטת תאי" (פראטת=מדינה, תאי=חופשיים, כלומר מדינת האנשים החופשיים). האירופים לקחו את שם העם והוסיפו לו את הסיומת "לנד", ומכאן תאי-לנד.

תאילנד גובלת עם לאוס, קמבודיה, מלזיה ומיאנמר.

תוכן עניינים

[עריכה] היסטוריה

עמוד ראשי
ערך מורחב – היסטוריה של תאילנד

ההיסטוריה של תאילנד מתחילה עם ההגירה של התאים אל מה שהיום קרוי תאילנד באלף הראשון. לפני תקופה זו, תרבויות ברזל וברונזה היו קיימות לכמה אלפי שנים, ומאוחר יותר ממלכות של הקבוצות האתניות מון, מאלאי וקְמֶר. התאים ייסדו את הממלכות שלהם, שהבולטת ביניהם הייתה ממלכת סוקוטאי, ובאופן מאריך ימים יותר – ממלכת איוטאיה. ממלכות אלה היו תחת איומים קבועים מבורמה ומווייטנאם, וכן מיריבים תאים ומלאוס. הכוחות הקולוניאליים האירופיים איימו במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, אך תאילנד שרדה כמדינה היחידה בדרום-מזרח אסיה שהצליחה להימנע משלטון קולוניאלי. לאחר סיום המלוכה התאית האבסולוטית ב-1932 הייתה תאילנד תחת שלטון צבאי כמעט קבוע במשך שישים שנה, עד לייסוד משטר דמוקרטי.

אירועים מרכזיים ותקופות בהיסטוריית תאילנד:

[עריכה] פוליטיקה

עמוד ראשי
ערך מורחב – פוליטיקה של תאילנד

צורת השלטון בתאילנד היא מונרכיה חוקתית דמוקרטית. מלך תאילנד מאז 1946 הוא פומיפון אדוניאדט (Bhumibol Adulyadej המלך ראמה התשיעי).

בעבר המלך שלט במדינה באופן מוחלט, אך לאחר הפיכה שקטה שהתרחשה בשנת 1932, הסכים המלך ראמה השביעי להעביר חלק מכוחו לממשלה. כיום תפקיד המלך הוא בעיקר סמלי ודומה לסמכות של נשיא המדינה בישראל. דמותו של המלך הנוכחי (2007), פומיפון אדוניאדט, מוטבעת על כל שטרי הכסף, ונוכחותו מורגשת דרך החגים הקשורים לבית המלוכה. החוק בתאילנד אוסר על פגיעה בכבוד המלך, ומטיל עונשי מאסר כבדים על העבריינים.

לתאילנד היסטוריה של הפיכות, השמינית שבהן התחילה ב-19 בספטמבר 2006. קודם לכן התרחשה הפיכה צבאית בשנת 1991 כאשר הפיכה צבאית הדיחה את הממשלה, אולם הפגנות עקובות מדם הובילו שנה אחר כך לבחירות ולממשלה אזרחית חדשה. בשנת 2001 נבחר תאקסין צ'ינאוואט ("תאקסין שינאוואטרה") מנהיג מפלגת "תאים אוהבים את תאילנד" לראש הממשלה. מבין ראשי הממשלה של תאילנד, אשר נבחרו באופן דמוקרטי, היה תאקסין לראשון אשר השלים כהונה בת 4 שנים, וזכה אף בכהונה שנייה בעקבות תוצאות בחירות 2005 לפרלמנט התאילנדי.

[עריכה] הפיכה צבאית - 2006

קטע זה דורש עדכון
קטע זה עוסק בנושא אקטואלי או כזה המשתנה במהירות, ומאז העריכה האחרונה של הערך אירעו מאורעות הדורשים את עדכונו.

ב-19 בספטמבר 2006 הדיח צבא תאילנד את ראש הממשלה תאקסין שינאוואטרה, ששהה בחו"ל באותו הזמן, ואת ממשלתו. לטענתם, תקסין, מיליארדר שזכה לכינוי "ברלוסקוני של אסיה" וממשלתו, היו מושחתים. החוקה הדמוקרטית בוטלה, ומשטר צבאי מלא הוטל על המדינה. הצבא מינה לראש הממשלה הזמני את אחד ממפקדיו הקודמים של צבא תאילנד, צ'ולנונט סוריוד, והכריז על חוקה חדשה, באישור המלך.

בשעה שראש ממשלת תאילנד תקסין שינאוואטרה שהה באסיפה הכללית של האו"ם בניו יורק, נכנסו כוחות צבא גדולים לבנגקוק ולערים המרכזיות במדינה, ומפקדיו הכריזו על הפיכה צבאית. המהפכה הושלמה מבלי שנורה אף כדור. יתרה מזאת, בכמה מקומות קיבלו התושבים את הצבא בפרחים.

המהפכנים, כמו עשרות אלפי המפגינים בחודשים שלפני המהפכה, האשימו את תקסין בשחיתות. לדבריהם הוא זייף את תוצאות הבחירות ב-2005, וגם את הבחירות החוזרות שעליהן הכריז בעקבות ההפגנות ההמוניות, ושנפסלו על ידי בית המשפט העליון. הרמטכ"ל סונדהי בונייארטקלין, שהוביל את המהפכה, אמר שתקסין היה מעורב במעשי שחיתות חמורים, העליב את המלך וניסה לקעקע במעשיו את מוסדות הדמוקרטיה.

מלך תאילנד פומיפון אדוניאדט, המכונה ראמה התשיעי, מתערב לעתים רחוקות במהלכים פוליטיים אולם נחשב בעל סמכות קובעת. המלך לא התנגד למהפכנים, וכעבור יום הכריז על הרמטכ"ל המוסלמי סונדהי כראש המדינה הזמני. הצבא הכריז על משטר צבאי, ביטל את החוקה הדמוקרטית ואסר על התכנסויות של יותר מחמישה בני אדם.

מספר מדינות בעולם הגיבו בחומרה וגינו את המהפכה. חלק השעו את הקשרים הדיפלומטיים "עד שיתבהר המצב". ארצות הברית, שתמכה באיל ההון תקסין, הודיעה מיד על השעיית הסיוע הצבאי, וישראל הפסיקה את מתן אשרות העבודה לתאילנדים שהיו אמורים לעבוד בה בחקלאות.

המצב בתאילנד נרגע לאיטו, ומרבית האזרחים ומדינות העולם מקבלים את המהפכה כעובדה מוגמרת. בבנגקוק ניסו, ללא הצלחה, לארגן כמה הפגנות נגד ביטול החוקה והממשל הצבאי. ההפגנה הגדולה ביותר מנתה פחות מאלף איש, לעומת מאות אלפים, בהפגנות נגד תקסין. הוא עצמו נותר בגלות בלונדון.

באוקטובר 2006 הציג ראש הממשלה החדש, הרמטכ"ל לשעבר צ'ולנונט סוריוד, את ממשלתו הזמנית. למרות היותה ממשלה ממונה ולא נבחרת היא זכתה לאישור המלך, בין השאר בזכות התחייבות מנהיגי המהפכה לערוך בחירות דמוקרטיות במדינה בתום שנה. מנהיגי הצבא גם התחייבו לנסח חוקה חדשה תוך תשעה חודשים.

בנובמבר 2006 הסירה הממשלה את המשטר הצבאי ב-41 מתוך 76 המחוזות, ובכך נעשתה לגיטימית יותר בעיני העולם. אפילו ארצות הברית, שהחוק בה אוסר על קשרים עם מדינות ששליטן הנבחר הודח בהפיכה צבאית, שלחה את הנשיא לשעבר ג'ורג' בוש האב לסיור במדינה. ארצות הברית עדיין קוראת לתאילנד לחזור לשלטון דמוקרטי בכל הזדמנות, אבל בוש האב לחץ את ידו של ראש הממשלה סוריוד ואמר לו, באופן רשמי קצת פחות, כי הוא "מבין" את המצב בתאילנד. כדי להבטיח את המשך שלטונם, הגדילה החונטה השלטת את תקציב הצבא ב-66 אחוזים לשנת 2007, התקציב צפוי לגדול לחמישה מיליארד דולר ב-2008.[1]

תוצאת לוואי של ההפיכה הייתה תקווה להפסקת הפיגועים בדרום המדינה. מנהיגי הצבא הצהירו שהם מוכנים לשאת ולתת עם המורדים בשלושת המחוזות המוסלמים בדרום. המיעוט המוסלמי, 4% מול 95% בודהיסטים בתאילנד - דורש עצמאות למחוזות שבגבול מלזיה, שסופחו לתאילנד לפני מאה שנים. תקסין היה שנוא על המוסלמים, בשל ניסיונותיו לדכא את המרד בכוח. רבים העריכו שהמשבר לא ייפתר כל עוד הוא בשלטון, וראו בהדחתו הזדמנות לשלום – גם משום שהרמטכ"ל, שעמד בראש המהפכה, הוא מוסלמי. אולם, השיחות לא הובילו עד כה לפתרון, ובאמצע אוקטובר 2006 חודשו הפיגועים.

[עריכה] כלכלה

מקדש פו, בנגקוק (Wat Pho)
מקדש פו, בנגקוק (Wat Pho)
עמוד ראשי
ערך מורחב – כלכלת תאילנד

תאילנד, כמו שאר יבשת אסיה, ממשיכה לצמוח באופן מסחרר לאחר התאוששותה מהמשבר הכלכלי אליו נקלעה בשנת 1997. הצמיחה בשנת 2003 מוערכת ב 6.3% ובשנת 2005 צפויה להגיע אף ל 10%. הצמיחה מושגת בעיקר בעזרת גידול מרשים בייצוא (מייצאת בעיקר לארצות הברית ויפן) ובתיירות הנכנסת (11 מיליון תיירים בשנת 2002).

רוב אזרחי תאילנד עדיין כפריים, כ-60% מכוח העבודה מועסקים בענף החקלאות כאשר אורז הוא המרכיב העיקרי. בנוסף ענף זה מעבד ומייצא גומי, קשיו, קוקוס, אננס, תירס ודגים.

בשנים האחרונות, בעיקר בגלל כוח עבודה זול, מתפתחים מאוד ענפי הייצור השונים כגון – אלקטרוניקה, ביגוד, הנעלה ותוצרי פלסטיק, לצד תיירות ענפה וענפים מסורתיים כמו תוצרי עץ ואבנים טובות.

[עריכה] גאוגרפיה

חוף פארה-נאנג בתאילנד
חוף פארה-נאנג בתאילנד
עמוד ראשי
ערך מורחב – גאוגרפיה של תאילנד

בתאילנד מספר אזורים גאוגרפים מובחנים חלקית על ידי החלוקה לאזורים מנהלתיים, אחד מהם הוא איותאיה.

אזור הצפון הוא הררי, והנקודה הגבוהה ביותר היא דוי אינתנון (2,576 מ'). בצפון מזרח נמצאת רמת קוראט, ובגבולה המזרחי - נהר המקונג. אזור המרכז מאופיין בעמק נהר צ'או-פראיה שזורם למפרץ תאילנד. באזור הדרום נמצא המיצר היבשתי קְרָא, המתרחב לתוך חצי האי המלאי. מצדה המזרחי נמצא מפרץ תאילנד ומצדו המערבי ים אנדמן, שניהם משופעים באיים: בים אנדמן נמצאים האיים פוקט ופי פי. במפרץ תאילנד נמצאים האיים סמוּי, פא-נגאן וצ'אנג.

[עריכה] אקלים

האקלים הוא טרופי ומאופיין במונסונים. בתקופה שבין אמצע מאי לבין סוף ספטמבר נמצאת תאילנד בהשפעת מונסון דרום-מערבי, גשום, חם ולח. בתקופה שבין נובמבר לבין אמצע מרס מושפעת תאילנד ממונסון צפון-מזרחי, יבש וצונן. המצר היבשתי קְרָא שבדרום תמיד חם ולח.

[עריכה] דמוגרפיה

עמוד ראשי
ערך מורחב – דמוגרפיה של תאילנד

מבחינה אתנית מקובל היה להעריך כי 75% מהאוכלוסייה הם תאים, 11% הם סינים, 3.5% הם מלאים ו-10.5% אחרים, אך למעשה כיום רבים מהאוכלוסייה מעורבים כך שבלתי אפשרי להגדיר אחוזים מדויקים.

כ-95% מהאוכלוסייה הם בודהיסטים, כ-4% מוסלמים וכ-1% נוצרים. לדת הבודהיסטית חלק חשוב בחייהם של התאים. רוב הגברים יהיו נזירים למשך תקופה מסוימת מאחר ולפי הדת, זאת הדרך הטובה ביותר לעשיית חסד. הנזירים מקבלים כבוד מיוחד והעם אמור להאכיל ולתמוך בהם. כמו כן, במדינה יש הרבה מקדשים עתיקים ומקובל לתרום על מנת לשפר או לבנות מקדש חדש.

[עריכה] שפה

בתאילנד מדוברות מספר שפות ומספר רב של ניבים. בצפון-מזרח תאילנד נפוצה שפה הקרויה פאסה איסן והיא כמעט זהה לשפה המדוברת בלאוס השכנה וקרובה לשפה התאית. בצפון-מערב תאילנד נפוצה שפה המכונה פאסה צ'יאנג-מאי שהיא ניב של השפה התאית. השפה הנפוצה ביותר במדינה כולה שהיא גם השפה הרשמית היא השפה התאית המרכזית. תאית היא שפה טונאלית, כלומר משמעות המילה תיקבע לא רק על סמך העיצורים והתנועות אלא גם על פי גובה ומתאר הטון (טון עולה או יורד, נמוך או גבוה). בשפה התאית קיימות תשע תנועות יסוד והשפה כוללת מספר עיצורים שאינם קיימים כמעט בשפות המערב.

[עריכה] תרבות

שרידי ממלכת איוטאיה
שרידי ממלכת איוטאיה
עמוד ראשי
ערך מורחב – תרבות תאית

התרבות התאית עתיקת יומין. מושגי כבוד לזולת ולמבוגרים, היררכיה, צייתנות, ושקט נפשי ("לב קריר") חזקים מאוד בחברה התאית, אם כי בהדרגה השפעת המערב וגם השפעת מדינות חזקות באזור שמשתנות בעצמן (בעיקר סינגפור וסין) גורמות לשינוי תרבות זו.

[עריכה] ספורט

האגרוף התאילנדי ("מוּאַי תאי") הוא ספורט פופולרי. ענף נוסף הזוכה לפופולריות הוא כדורעף-רגל (משחק הדומה לכדורעף אלא שהשחקנים משתמשים ברגליהם בלבד).

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תאילנד

כלים אישיים
שפות אחרות