תאילנד
| ממלכת תאילנד | |||||
|
|||||
| מוטו לאומי: צ'ן פי רה | |||||
| המנון לאומי: פלנג צאט (המנון לאומי)
|
|||||
| יבשת | אסיה | ||||
| שפה רשמית | תאית | ||||
| עיר בירה (והעיר הגדולה ביותר) |
בנגקוק |
||||
| משטר | מונרכיה חוקתית | ||||
| ראש המדינה - מלך - ראש ממשלה |
מלך פומיפון אדוניאדט יינגלאק צ'ינוואט |
||||
| הקמה - תאריך |
{{{הקמה}}} 1238 |
||||
| שטח[1] - דירוג עולמי - אחוז שטח המים |
513,120 קמ"ר 51 בעולם 0.4% |
||||
| אוכלוסייה[2] (הערכה ליולי 2013) - דירוג עולמי של אוכלוסייה - צפיפות - דירוג עולמי של צפיפות |
67,448,120 נפש 20 בעולם 131.45 נפש לקמ"ר 82 בעולם |
||||
| תמ"ג[3] (הערכה לשנת 2012) - דירוג עולמי - תמ"ג לנפש - דירוג עולמי לנפש |
646,100 מיליון $ 24 בעולם 9,579 $ 117 בעולם |
||||
| מדד הפיתוח האנושי[4] (2012) - דירוג עולמי |
0.690 103 בעולם |
||||
| מטבע | באט (THB) | ||||
| אזור זמן | UTC +7 | ||||
| סיומת אינטרנט | .th | ||||
| קידומת בינלאומית | 66+ | ||||
ממלכת תאילנד (תאית: ราชอาณาจักรไทย פּרַאתֶ'ט תַ'אִי) היא מדינה בדרום מזרח אסיה. תאילנד ידועה גם בשמה הקודם, סיאם (היה זה שמה הרשמי עד 23 ביוני 1939 וגם מ-1945 עד 11 במאי 1949). תושבי תאילנד נקראים "תאים", והם מכנים את מדינתם "פראטת תאי" (פראטת=מדינה, תאי=חופשיים, כלומר מדינת האנשים החופשיים). תאילנד גובלת עם לאוס מצפון-מזרח, קמבודיה מדרום-מזרח, מלזיה מדרום ומיאנמר מצפון-מערב.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
| ערך מורחב – היסטוריה של תאילנד |
ההיסטוריה של תאילנד מתחילה עם ההגירה של התאים אל האזור הקרוי היום תאילנד במהלך האלף הראשון. לפני תקופה זו, תרבויות ברזל וברונזה היו קיימות לכמה אלפי שנים, ומאוחר יותר ממלכות של הקבוצות האתניות מון, מאלאי וחמֶר. התאים ייסדו את הממלכות שלהם, שהבולטת ביניהם הייתה ממלכת סוקוטאי, ובאופן מאריך ימים יותר – ממלכת איוטאיה. ממלכות אלה היו תחת איומים קבועים מבורמה ומווייטנאם, וכן מיריבים תאים ומלאוס. במהלך המאה ה-8 התקיימה Nanchao, ממלכה תאילנדית בחלק מסין הדרומית. במאה ה-12 פליטים מאזורי סין והודו מקימים באזור את ממלכת סוקותאי.ב-1350 הוקמה ממלכת איוטאיה, אשר בהמשך שולטת גם על סוקותאי. בשנת 1767, לאחר מלחמה ארוכה, נכבשה איוטאיה ונהרסה בידי הצבא הבורמזי. המלך טקסין ייסד בירה בשם טונבורי על גדות נהר הצ'או-פראיה. בשנת 1782 מעביר המלך ראמה הראשון את הבירה לעבר השני של הנהר וקורא לה "קְרוּנְג טֶפּ" (עיר המלאכים) המכונה על ידי זרים בנגקוק.
הכוחות הקולוניאליים האירופיים איימו במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, אך תאילנד שרדה כמדינה היחידה בדרום-מזרח אסיה שהצליחה להימנע משלטון קולוניאלי. ב-24 ביוני 1932 התרחשה הפיכה צבאית "שקטה", שהובילה לסיום המלוכה התאית האבסולוטית ולשינוי המשטר למונרכיה חוקתית, תחת שלטון צבאי כמעט קבוע במשך שישים שנה.
במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה תאילנד על ידי היפנים. ב-23 ביוני 1939 הוחלף שם המדינה מסיאם לתאילנד, אך הוחזר לשם סיאם עם סיום המלחמה ב-1945. ב-16 בדצמבר 1946 הצטרפה תאילנד לאו"ם כחברה ה-55. ב-11 במאי 1949 שם המדינה שונה פעם נוספת לתאילנד.
מאז 1973 תאילנד מאופיינת במעברים קשים ולעתים אלימים משלטון צבאי לאזרחי ולהפך. לתאילנד היסטוריה של הפיכות, השמינית שבהן החלה ב-19 בספטמבר 2006.
פוליטיקה [עריכה]
| ערך מורחב – פוליטיקה של תאילנד |
צורת השלטון בתאילנד היא מונרכיה חוקתית. מלך תאילנד מאז 1946 הוא פומיפון אדוניאדט (Bhumibol Adulyadej המלך ראמה התשיעי).
בעבר המלך שלט במדינה באופן מוחלט, אך לאחר הפיכה שקטה שהתרחשה בשנת 1932, הסכים המלך ראמה השביעי להעביר חלק מכוחו לממשלה. כיום תפקיד המלך הוא בעיקר סמלי ודומה לסמכות של נשיא מדינת ישראל. דמותו של המלך אדוניאדט מוטבעת על כל שטרי הכסף, ונוכחותו מורגשת דרך החגים הקשורים לבית המלוכה. החוק בתאילנד אוסר על פגיעה בכבוד המלך, ומטיל עונשי מאסר כבדים על העבריינים.
המהפכה של 1973 הביאה אחריה תקופה קצרה ובלתי יציבה של דמוקרטיה, אך לאחר הפיכה ב-1976 החל שוב שלטון צבאי. לאורך רוב שנות ה-80, תאילנד נשלטה בידי פרם טינסולנונדה, גנרל שהיה בראשה של ממשלה צבאית אך קיבל מנדט דמוקרטי ב-1983. לאחר מכן נותרה המדינה כדמוקרטיה, לבד מתקופה קצרה של שלטון צבאי בשנים 2-1991.
קודם לכן התרחשה הפיכה צבאית בשנת 1991 כאשר הפיכה צבאית הדיחה את הממשלה, אולם הפגנות עקובות מדם הובילו שנה אחר כך לבחירות ולממשלה אזרחית חדשה. בשנת 2001 נבחר תאקסין צ'ינאוואט מנהיג מפלגת "תאים אוהבים תאים" (Thai Rak Thai) לראש הממשלה. מבין ראשי הממשלה של תאילנד, אשר נבחרו באופן דמוקרטי, היה תאקסין לראשון אשר השלים כהונה בת 4 שנים, וזכה אף בכהונה שנייה בעקבות תוצאות הבחירות לפרלמנט התאילנדי 2005. הלה הודח ב-19 בספטמבר 2006 בהפיכה צבאית נוספת, לאחר שהואשם בשחיתות. ההפיכה זכתה לגינויים ברחבי העולם. לאחר למעלה משנה במהלכה הוטל שלטון צבאי במדינה, נערכו ב-2008 בחירות כלליות במסגרתן זכתה מפלגת PPP של תומכי ראש הממשלה לשעבר, תאקסין. שנה מאוחר יותר בוטלו תוצאות הבחירות בטענת זיופים ומרמה, כשהמפלגה הדמוקרטית (DP), אשר עמדה בראש קואליציה בת 6 מפלגות, תפסה את רסן השלטון, בהנהגת ראש הממשלה אבהיסיט וג'ג'יווה. בבחירות הכלליות שנערכו ביולי 2011 זכתה מפלגת האופוזיציה פהו תאי בראשותה של אחות ראש הממשלה המודח, יינגלוק צ'ינוואט, ברוב של 265 מתוך 500 מושבי הפרלמנט. צ'ינוואט הייתה לאשה הראשונה המכהנת בתאילנד בתפקיד ראש הממשלה.
כלכלה [עריכה]
רוב אזרחי תאילנד עדיין כפריים, כ-49% מכוח העבודה מועסקים בענף החקלאות, אך בשנות ה-80 עמד נתון זה על כ-70%. האורז מהווה המרכיב העיקרי בתוצר החקלאי. בנוסף ענף זה מעבד ומייצא גומי, קשיו, קוקוס, אננס, תירס ודגים. בשנים האחרונות, בעיקר בגלל כוח עבודה זול, מתפתחים מאוד ענפי הייצור השונים כגון – אלקטרוניקה, ביגוד, הנעלה ותוצרי פלסטיק וענפים מסורתיים כמו תוצרי עץ ואבנים טובות. התיירות מהווה גם היא חלק משמעותי מכלכלת המדינה- כ-6.7% מהתוצר. בשנת 2007 ביקרו במדינה 14 מיליון תיירים.
לאחר המשבר הכלכלי הקשה שעבר על המדינה, כחלק מהמשבר הכלכלי באסיה בשנים 1999-1997, בשנות ה-2000 חזרה תאילנד, יחד עם כל אסיה, לצמיחה משמעותית, שהושגה בעיקר בעזרת גידול מרשים בייצוא (בעיקר לארצות הברית ויפן) ובתיירות הנכנסת.
המטבע המקומי הוא הבאט, המחולק ל- 100 יחידות בשם סאטאנג.
על פי נתוני מכון היצוא, גדל הסחר בין תאילנד לישראל בהתמדה בשנים האחרונות. בשנת 2010 צמח היקף הסחר בין המדינות בשיעור של 40% והסתכם בכמיליארד דולר. יבוא הסחורות של תאילנד מישראל גדל ב-46% והסתכם בכ-491 מיליון דולר, כשיצוא הסחורות לישראל גדל ב-35% והסתכם בכ-545 מיליון דולר. תאילנד מייבאת מישראל בעיקר יהלומים וכימיקלים ומייצאת לישראל בעיקר מכונות וציוד אלקטרוני.
גאוגרפיה [עריכה]
| ערך מורחב – מחוזות תאילנד |
תאילנד מחולקת ל-6 מרחבים (צפון, דרום, מרכז, מערב, מזרח וצפון-מזרח שנקרא איסאן) ובהם 76 מחוזות, כל מחוז (פרובינציה) מחולק לנפות (נכון ל-2006: 877 נפות ועוד 50 בבנגקוק), הנפות מחולקות לתת-נפות. כל מחוז נקרא על שם בירת המחוז.
אזור הצפון הוא הררי, והנקודה הגבוהה ביותר היא דוי אינתנון (2,565 מ'), הערים המרכזיות הן צ'אנג מאי וצ'אנג ראי.
בצפון מזרח נמצאת רמת קוראט, ובגבולה המזרחי - נהר המקונג.
אזור המרכז מאופיין בעמק נהר צ'או-פראיה שחוצה את הבירה בנגקוק וזורם למפרץ תאילנד.
באזור הדרום נמצא המיצר היבשתי קְרָא, המתרחב לתוך חצי האי המלאי. מצדו המזרחי נמצא מפרץ תאילנד ומצדו המערבי ים אנדמן, שניהם משופעים באיים: בים אנדמן נמצאים האיים פוקט (אשר מחובר בגשר אל היבשת) פי פי . במפרץ תאילנד נמצאים האיים קו-טאו סמוּי, פא-נגאן וצ'אנג.
אקלים [עריכה]
האקלים הוא טרופי ומאופיין במונסונים. בתקופה שבין אמצע מאי לבין סוף ספטמבר נמצאת תאילנד בהשפעת מונסון דרום-מערבי, גשום, חם ולח. בתקופה שבין נובמבר לבין אמצע מרס מושפעת תאילנד ממונסון צפון-מזרחי, יבש וצונן. המצר היבשתי קְרָא שבדרום תמיד חם ולח.
דמוגרפיה [עריכה]
מבחינה אתנית מקובל היה להעריך כי 75% מהאוכלוסייה הם תאים, 11% הם סינים, 3.5% הם מלאים ו-10.5% אחרים, אך למעשה כיום רבים מהאוכלוסייה מעורבים כך שבלתי אפשרי להגדיר אחוזים מדויקים.
כ-95% מהאוכלוסייה הם בודהיסטים, כ-4% מוסלמים וכ-1% נוצרים. לדת הבודהיסטית חלק חשוב בחייהם של התאים. רוב הגברים יהיו נזירים למשך תקופה מסוימת מאחר שלפי הדת, זאת הדרך הטובה ביותר לעשיית חסד. הנזירים מקבלים כבוד מיוחד והעם אמור להאכיל ולתמוך בהם. כמו כן, במדינה יש הרבה מקדשים עתיקים ומקובל לתרום על מנת לשפר או לבנות מקדש חדש.
שפה [עריכה]
בתאילנד מדוברות מספר שפות ומספר רב של ניבים. בצפון-מזרח תאילנד נפוצה שפה הקרויה פאסה איסן והיא כמעט זהה לשפה המדוברת בלאוס השכנה וקרובה לשפה התאית. בצפון-מערב תאילנד נפוצה שפה המכונה פאסה צ'יאנג-מאי שהיא ניב של השפה התאית. השפה הנפוצה ביותר במדינה כולה שהיא גם השפה הרשמית היא השפה התאית המרכזית. תאית היא שפה טונאלית, כלומר משמעות המילה תיקבע לא רק על סמך העיצורים והתנועות אלא גם על פי גובה ומתאר הטון (טון עולה או יורד, נמוך או גבוה). בשפה התאית קיימות תשע תנועות יסוד והשפה כוללת מספר עיצורים שאינם קיימים כמעט בשפות המערב.
תרבות [עריכה]
התרבות התאית עתיקת יומין. מושגי כבוד לזולת ולמבוגרים, היררכיה, צייתנות, ושקט נפשי ("לב רגוע") חזקים מאוד בחברה התאית, אם כי בהדרגה השפעת המערב וגם השפעת מדינות חזקות באזור שמשתנות בעצמן (בעיקר סינגפור וסין) גורמות לשינוי תרבות זו.
התאילנדים מייחסים חשיבות גבוהה לראש (הנחשב לאיבר מקודש) ובזים לכף הרגל. בשל כך, ליטוף ראש (אפילו של ילד) עשוי להיחשב כפעולה פוגענית והפניית כף הרגל לפסל בודהה או לאדם כלשהו מהווים עלבון של ממש (בשל כך בעת ישיבה רגל-על-רגל יש להיזהר שלא להפנותה לעבר אדם אחר, וישיבה אל מול בודהה במקדש תמיד תיעשה בשילוב רגליים כך שכף הרגל לא תצביע אל פסל הבודהה).
גם כבוד למבוגרים הינו דבר חשוב ביותר בתרבות התאית, כאשר מעמדך ההיררכי נקבע לפי גילך, מינך ומעמדך הכלכלי (בסדר זה). בשל כך צעיר תמיד יפנה אל מבוגר בתחילית 'נון' המביעה את הכבוד הנרכש אליו. בראש פירמידת הכבוד בתאילנד נמצא בית המלוכה כאשר התאים מצפים כי גם הזרים ('פלאנגים') ישמרו על כבוד בית המלוכה - כל הערה בדבר בית המלוכה עלולה להתפרש כעלבון ועל כן רצוי להימנע מדיונים רגישים בהקשר זה עם התאים.
על אף מזגם החם התאים נוהגים לשמור על קור רוח, גם בעת מיקוחים. התפרצות וצעקות נחשבים ל"איבוד פנים" ויובילו מיידית לאובדן ההערכה של הזולת כלפי המתפרץ. עם זאת התאים מאמינים בצחוק ובהומור המהווים נדבך מרכזי בתרבות התאית. התאים נוהגים להקניט ולצחוק איש על רעהו ופעמים רבות צוחקים כשהם נבוכים, דבר העלול להתפרש, בטעות, כזלזול על ידי המערביים. מילת מפתח בתאית היא "סאנוק", מילה המבטאת הומור ובדיחות דעת, הגדרת אדם כ"לא-סאנוק" ('מאי-סאנוק') אף היא עלבון במידת מה.
הסחר והמיקוח מעוגנים היטב בתרבות התאית. יש חשיבות לקיום סחר ומיקוחים בהתאם לכללי התרבות התאית; מתן כבוד לסוחר ולסחורה שלו, הימנעות מ"איבוד פנים", והומור רב יוכלו לסייע בכל עסקת מכר. לרוב לאחר מכירה מוצלחת ינפנף הסוחר בשטרות על מנת לגרש את הרוחות הרעות, בנוסף, המכירה הראשונה של הבוקר נחשבת כמכירה הצופנת בחובה מזל טוב להמשך היום, ועל כן שעות הבוקר טובות לקניות בתאילנד.
ככלל, התרבות התאית הינה תרבות דתית למדי כאשר תאים רבים מתלמדים כנזירים משך מספר חודשים עם הגיעם לבגרות. הדת הינה נושא רגיש למדי בתאילנד ויש להימנע מכל מחווה שעלולה להתפרש כזלזול בבודהה. התרבות התאית מאמינה בקיומן של רוחות; כמעט בכל בית בתאילנד ניתן למצוא את 'בית הרוחות', מעין בית מינאטורי אשר אמור להיות משכנן של רוחות הבית. התאים מגישים מנחה מדי יום לרוחות המצויות בבית - הבית תמיד יישאר נקי ולעולם לא יעמוד בפינה שעלולה להיות מוצלת.
על אף תופעות הזנות הנפוצות בערים הגדולות הרי שהתרבות התאית היא שמרנית בכל הנוגע לקיום יחסי מין והערות מיניות לא יתקבלו לרוב באהדה.
ספורט [עריכה]
האגרוף התאילנדי ("מוּאַי תאי") הוא ספורט פופולרי. ענף נוסף הזוכה לפופולריות הוא פוצ'יוולי (משחק הדומה לכדורעף אלא שהשחקנים משתמשים ברגליהם בלבד). התאילנדים משחקים אותו עם כדור מקומי העשוי מפלסטיק ולא כדורעף. תאילנד זכתה עד היום ב-21 מדליות במשחקים האולימפיים, מתוכם 7 מזהב.
ראו גם [עריכה]
| ספר: תאילנד | |
|
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
|
|
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- סקירה על כלכלת תאילנד ויחסי הסחר עם ישראל באתר מכון היצוא
- תאילנד, באנציקלופדיה ynet
- דינה היימן, תאילנד: כולם מרוויחים מתעשיית תיירות המין, באתר וואלה!, 4 באוקטובר 2011
- אבי אשכנזי, ארבעה פילים וגעגוע: טיול בתאילנד שלא הכרתם, באתר nrg מעריב, 20 בפברואר 2012
- כריסטין ה. אוטול, הוושינגטון פוסט, בעקבות האופיום: מסע קסום בתאילנד, באתר nrg מעריב, 6 באוקטובר 2012
הערות שוליים [עריכה]
- ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-26 במרץ 2013
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 באתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות
| מדינות אסיה | |||
|---|---|---|---|
|
| ארגון הוועידה האסלאמית | |||
|---|---|---|---|
|
| איגוד מדינות דרום-מזרח אסיה (ASEAN) | ||
|---|---|---|
|