נקרופיליה
נקרופיליה (מיוונית: νεκρός - גופות ו-φιλία - חיבה) הוא שמה של פאראפיליה המאופיינת במשיכה מינית לגופות. העדויות לקיום משיכה מינית כזו בפועל הן קלושות. בדרך כלל משמש המונח לתיאור תופעות כמו שאיבת הנאה מינית מהמתת אנשים אחרים, קיום קשר שבו הצד השני פסיבי ודומם לחלוטין, או לקיום דבקות חד-צדדית של אדם חי באדם שמת.
נקרופיליה נחשבת כפגיעה מוחלטת בכבודו של האדם המת. ברוב המדינות המתוקנות בעולם פאראפיליה זו נחשבת לעבירה חמורה האסורה על-פי חוק והעונש עליה כבד, זאת משום שהמת אינו כשיר להביע הסכמה ליחסים אלה. עבירה זו נחשבת לטאבו מוחלט ברוב הדתות ולאקט תמהוני שמבצעים רק אנשים בעלי בעיות מסוימות.
היסטוריה[עריכה]
ע"פ כתבי הרודוטוס, המצרים הקדמונים המתינו שלושה-ארבעה ימים בטרם הביאו לחניטה אישה יפה על מנת שתרקיב מעט, מחשש לפעילות מעין זו בקרב החונטים[1]. סיפור קדום של נקרופיליה מוצג בגמרא על הורדוס: לאחר שמרים החשמונאית התאבדה טמנה בדבש על מנת לשמרה. לדעה אחת על מנת לשכב איתה ולדעה אחרת על מנת שיראו שנשא בת מלך.[2].
