פרדריק פורסט

פרדריק פורסט
Frederic Forrest
	פרדריק פורסט, 1977
	פרדריק פורסט, 1977
לידה	23 בדצמבר 1936; ווקסהאצ'י, טקסס, ארצות הברית
פטירה	23 ביוני 2023 (בגיל 86); סנטה מוניקה, קליפורניה, ארצות הברית
שם לידה	Frederic Fenimore Forrest Jr.
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	1967–2006 (כ־39 שנים)
בן או בת זוג	מרילו הנר (1980–1983)
	פרופיל ב-IMDb

פרדריק פנימור פורסט, ג'וניור (באנגלית: Frederic Fenimore Forrest, Jr.;‏ 23 בדצמבר 1936 – 23 ביוני 2023) היה שחקן קולנוע וטלוויזיה אמריקאי שהופיע במספר סרטים חשובים בסוף שנות ה-70 והיה מועמד לפרס אוסקר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורסט נולד בווקסהאצ'י (Waxahachie) שבטקסס, ומגיל צעיר שאף להיות לשחקן. לאחר סיום לימודיו באוניברסיטה הנוצרית של טקסס, ושירות צבאי, עבר לניו יורק, ושם החל את דרכו המקצועית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורסט הופיע באוף ברודוויי ובסרטי שוליים. הוא החל להופיע בסרטים ממסדיים. בשנת 1972 הופיע בסרט "When the legends Die" ("כשהאגדות מתות"), סרטו של הבמאי סטיוארט מילר, המבוסס על ספרו של האל בורלנד באותו שם מ-1963 המספר על אינדיאני צעיר בן שבט היוט העובר מסלול חניכה אצל בוקר מזדקן (ריצ'רד ויידמארק) המפעיל קרקס רודיאו נודד. תפקיד זה הקנה לו מועמדות לפרס גלובוס הזהב.

בשנים שלאחר מכן הופיע פורסט במספר סרטים חשובים, בתפקידי משנה. בסרטו של פרנסיס פורד קופולה "השיחה" (1974) שיחק צעיר המעורב במזימת רצח, שאת שיחותיו מקליט אמן האזנות (ג'ין הקמן). תפקידים נוספים בהם שיחק בשנים אלו היו תפקיד משנה בסרטו של ארתור פן "דו-קרב במיזורי" (1976) ותפקידו של לי הארווי אוסוואלד בסרט הטלוויזיה "רובי ואוסוואלד" בשנת 1978.

שנת 1979 הייתה שנת השיא בקריירה של פורסט. בשנה זו יצא לאקרנים סרטו של קופולה, "אפוקליפסה עכשיו", שצולם כשנתיים קודם בפיליפינים. בסרט זה שיחק פורסט את ה"שף", קייג'ון מניו אורלינס המצטרף לקפטיין וילארד (מרטין שין) במסעו במעלה נהר הנאנג. תפקיד נוסף אותו שיחק באותה שנה היה תפקידו של יוסטון דאייר, מאהבה של מרי רוז פוסטר (בט מידלר) בסרט "רוז" שעוצב על פי חייה של ג'ניס ג'ופלין. תפקיד זה הקנה לו מועמדות לפרס אוסקר ולפרס גלובוס הזהב.

בשנת 1982 היה פורסט מעורב בשני פרויקטים כושלים של קופולה, שהביאו, למעשה, לדעיכת כוכבו כשחקן הוליוודי מוביל. "האמט" היה ניסיון של קופולה לשתף פעולה כמפיק עם הבמאי הגרמני וים ונדרס. בסרט שיחק פורסט את התפקיד הראשי, סופר המתח דשיל האמט. חילוקי דעות אומנותיים, ומריבה מתוקשרת בין קופולה לוונדרס, הביאו ליצירת מוצר שהיה לכישלון ביקורתי וקופתי. אך חמור מכך היה כישלון "אחד מהלב", ניסיונו של קופולה ליצור סרט מוזיקלי, בו הופיע פורסט בתפקיד הראשי לצד טרי גאר. הסרט חרג מגבולות התקציב והתסריט, ולאחר שקופולה השקיע בו את כל הונו, כשל בקופות, והביא את קופולה אל סף פשיטת רגל. הסרט היווה נקודת מפנה שלילית בקריירה של המעורבים בו.

לאחר כישלונות אלו המשיך פורסט במשחק בקולנוע, והופיע בתפקידי משנה בסרטים כ"טאקר: האיש והחלום" של קופולה משנת 1988, "תיבת הנגינה" של קוסטה גברס (1989), "שני הג'ייקים" (סרט ההמשך לצ'יינהטאון) (1990) כמו גם בסרטו של אמן המתח האיטלקי דאריו ארג'נטו "טראומה" (1993).

במקביל פיתח פורסט קריירה טלוויזיונית, והופיע בעיקר במיני סדרות כ"יונה בודדה" (1989) ו"האזרח קוהן" (1992). הוא הופיע באחד התפקידים הראשיים בסדרת הטלוויזיה הפופולרית "רחוב ג'אמפ 21", בעונתה הראשונה (1987), בה התגלה השחקן ג'וני דפ.