פרנץ בועז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרנץ בועז (9 ביולי 1858 - 21 בדצמבר 1942) אנתרופולוג יהודי-גרמני שאת רב שנותיו העביר בארצות הברית ומשם פרסם את מחקריו. בארצות הברית הוא נחשב ל"אבי האנתרופולוגיה", מכיוון שפיתח למעשה את האנתרופולוגיה כשיטה מדעית, בעוד שלפניו מחקרים אנתרופולוגיים היו מבוססים בעיקר על תצפיות לא-מדעיות ואנקדוטות.

פרנץ בועז נולד למשפחה יהודית שתמכה ברעיונות ליברליים. גישתו האנתרופולוגית מזוהה עם הגישה האמריקאית (בניגוד לגישה האירופאית). הוא תרם רבות לשינוי דרך החשיבה האנתרופולוגית. בעבר אנתרופולוגים הסתכלו מלמעלה על חברות כביכול פרימיטיביות תוך כדי שהם רואים בתרבותם, התרבות המערבית התרבות הראויה והעילאית ומולה כל שאר התרבויות כאמור נתפסו כפרימיטיביות. בועז פסל את הדרך הזאת וקבע כי על האנתרופולוגים לחקור תרבויות דרך הערכים של התרבות הנחקרת עצמה, בלי להשוותם לתרבות כלשהי. כלומר לחקור כל תרבות, בכל מקום ובכל זמן. גישה זו נקראת פרטיקולריזם היסטורי. בועז האמין בדטרמינזם תרבותי - כלומר שהגורם המשמעותי ביותר המשפיע על התנהגות האדם הוא התרבות ולא גורמים ביולוגיים או גאוגרפים.

כמו אנתרופולוגים מוקדמים אחרים, גם בועז הוכשר בתחומים אחרים, עם תואר ראשון בפיזיקה ודוקטורט בגאוגרפיה. הוא הפך לאנתרופולוג לאחר שערך מחקר בקרב האינואיט (שבט צפוני שחי באזורים מושלגים). במהלך מחקרו שמטרתו המרכזית הייתה גאוגרפית, שם לב בועז שלא ניתן להסביר את התנהגותם של האינואיט על ידי גורמים גאוגרפים. הוא הגיע למסקנה שהגורם המרכזי המשפיע הוא התרבות. בועז פרסם ספרים ומאמרים רבים שעסקו בעיקר בתרבות ובגזע. בין תלמידיו באוניברסיטת קולומביה הייתה האנתרופולוגית המפורסמת מרגרט מיד, שפיתחה יחד עם תלמידים אחרים שלו את אסכולת תרבות ואישיות שטענה שבכדי להבין את האישיות, יש להבין קודם את התרבות. זוהי גישה שמשלבת בין אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה, והיא הבסיס לתחום שנקרא היום אנתרופולוגיה פסיכולוגית.