אלפרד קרובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרובר עם האינדיאני אישי ב-1911

אלפרד לואיס קרובר (11 ביוני 1876 - 5 באוקטובר 1960) היה אנתרופולוג אמריקני, מהמשפיעים ביותר במחצית הראשונה של המאה ה-20.

קרובר נולד בהובוקן שבניו ג'רזי. עבודת הדוקטורט שלו, שהתפרסמה ב-1901, נעשתה תחת הדרכתו של פרנץ בועז, באוניברסיטת קולומביה. העבודה התבססה על מחקר שדה שערך בקרב ילידים אמריקנים משבט הארפהו (ישבו באותם זמנים באזור קולורדו וויומינג). את רוב הקריירה שלו הוא בילה באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה.

למרות שהוא ידוע כאנתרופולוג תרבותי, ערך קרובר עבודת מחקר משמעותית גם בתחום הארכאולוגיה, בניו מקסיקו, מקסיקו ופרו. במחקריו ביקש לקשר בין ממצאי הארכאולוגיה ובין הבנת המושג תרבות.

קרובר ותלמידיו ביצעו מחקרים רבים בקרב ילידים אמריקנים באזור מערב ארצות הברית, במטרה, בין השאר, להנציח את התרבויות שהיו על סף הכחדה ושינוי. ממצאי התרבות הרבים שנאספו, הוצגו בספר "Handbook of Indians of California", שהתפרסם ב-1925.

בין תרומותיו של קרובר, נמנית פעולת סיווג הלשונות של ילידי צפון אמריקה, וכן היה אחד ממפתחי המושג אזור תרבות. קרובר נודע בעבודתו עם אישי, שנחשב לאחרון בני שבט היאנה. ספרו "אנתרופולוגיה", (1923, 1948) נחשב לספר-לימוד חשוב ומקיף במשך שנים.