צבריים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgצבריים
Lightmatter cactus.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ציפורנאים
משפחה: צבריים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cactaceae
תחום תפוצה
Cactaceae distrib kz.jpg

הַצַּבָּרִיִּים (או קקטוּסייםCactaceae) הם המשפחה הנפוצה והחשובה ביותר של צמחי המדבר באמריקה. קיימים מעל 2,000 מינים של קקטוסים המסווגים כמינים רבים.

הקקטוסים הם משפחה בוטנית של צמחים שהתפתחה בעולם החדש (יבשת אמריקה) אחר פירוק יבשת העל גונדוונה, ולפני כ-40 מיליון שנה. משפחת הקקטוסים היא משפחה של צמחים סוקולנטים (כל הקקטוסים הם סוקולנטים אך לא כל הסוקולנטים הם קקטוסים) שהתפתחה במקורה בסביבה מדברית או מדברית למחצה, ולקקטוסים יכולות שונות להתמודדות עם תנאי אקלים קשים. רוב הקקטוסים נושאים קוצים שהם למעשה עלים שעברו הסתגלות אבולוציונית לתנאי עקה של מחסור במים. הסתגלות אבולוציונית נוספת היא פיתוח תאים פוטוסינתטיים בענפים (או בגבעולים) ובכך צימצום שטח הפנים של הצמח (ויתור על העלים) תוך שמירה על היכולות היצרניות החיוניות לקיום כל צמח. רוב הקקטוסים הם בעלי היכולת לקיים פוטוסינתזת C.A.M. פוטוסינתזת C.A.M. מאפשרת לקקטוס לאגור פחמן דו-חמצני במשך הלילה כחומצה אורגנית, ובכך לבצע במהלך היום פוטוסינתזה (קשירת פחמנים במימן ויצירת סוכרים) תוך שהפיוניות שלהם סגורות ובכך לצמצם את איבוד המים הכרוך בתהליך. אחד המאפיינים המובהקים של המשפחה הוא קיומם של 'אראולים' [1](Areoles). האראולים הם מעין גבעולים מנוונים המקשרים בין הענפים (גוף הקקטוס, הירוק) והעלים או הקוצים. כל הקוצים והעלים יוצאים מן האראולים. האראולים נראים כבליטות קשיחות או כצלקות עגולות או אליפטיות הסדורות בטורים או במבנה גאומטרי כלשהו על ה'ענפים'.

לקוצי הקקטוס מספר תפקידים, ביניהם הגנה מאוכלי עשב ומזיקים גדולים, הסוואה, הפצת המין, יצירת מיקרואקלים מוצל ולח סביב הצמח ועיבוי טל המטפטף אל סביבת שורשי הצמח.

משפחת הקקטוסים התפתחה ב'עולם החדש' ופרט למין בודד, שכנראה הופץ על ידי ציפורים (Rhipsalis), תפוצתה הטבעית של כל מיני המשפחה מוגבלת לאמריקות. ה'צבר' הוא פליט תרבות שהגיע לספרד סמוך להגעת קולומבוס לאמריקה, וכיום הוא שכיח בבר גם סביב אגן הים התיכון, בדרום אפריקה ובאוסטרליה.

בין הקקטוסים ישנם מספר מינים המכילים מסקלין, אלקלואיד הגורם לגירוי קולטני סרוטונין. מינים אלו משולבים בפולקלור, ברפואה ובטקסי פולחן של תרבויות הילידים בעולם החדש.

משפחת הצבריים או הקקטוסיים (Cactaceae) מחולקת לארבע תת-משפחות:

  1. Cactoideae, הכוללת את רוב מיני הקקטוסים - ה'כדוריים' וה'עמודיים'. זוהי המשפחה המגוונת ביותר (עציים, שיחיים, מטפסים ואפיפיטיים). הענפים לרוב אינם מקוטעים, אלא כדוריים או גליליים. העלים מנוונים או נעדרים.
  2. Opunioideae, הכוללת את הצבר על סוגיו השונים. הענפים לרוב מקוטעים, נושאי 'Glochids', שהם קוצים עדינים וקצרים כמעט בלתי נראים, כסיבי זכוכית, המהווים מטרד קשה לאדם במגעו עם הצמח.
  3. Maihuenioideae, הכוללת שני מינים בלבד, המתאפיינים בתפוצה באזורים גבוהים. הם שיחיים, וחסרי יכולת לבצע פוטוסינתזת C.A.M.
  4. Perskioideae, הכוללת את Pereskia בלבד. אלו הם צמחים מעוצים, שיחיים ומטפסים, עם מטבוליזם של C.A.M. בענפים ומטבוליזם 'רגיל' (C3) בעלים. נושאים עלים וקוצים יחד. משפחה זו כוללת את החברים הפרימיטיביים ביותר במשפחת הקקטוסים, והיא כנראה הקרובה ביותר למקורם האבולוציוני.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]