העולם החדש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"העולם החדש" בירוק מול "העולם הישן" - באפור
כריכת החיבור "על העולם החדש" - De Orbe Novo

העולם החדש הוא כינוי שנתנו האירופאים, אנשי "העולם הישן", ליבשת אמריקה אותה גילו בסוף המאה ה-15, ובהמשך גם לאוקיאניה, כדי להבדילן מן היבשות שהיו כבר ידועות להם.

טרם גילוי אמריקה ב-1492 חשבו אנשי העולם הישן כי העולם מורכב משלוש היבשות הידועות אירופה, אסיה ואפריקה. קולומבוס עצמו הניח במסעו הראשון כי הגיע להודו.

הראשון שקרא לתגלית בשם "עולם חדש" היה ככל הנראה המלומד האיטלקי פייטרו מרטירה ד'אנגיאֶרָה, (Pietro Martire d'Anghiera), שב-1493, במכתב ששלח לקרדינל אסקאניו ספורצה (Ascanio Sforza), התייחס לקולומבוס כאל "מגלה העולם החדש".‏‏[1] כתביו של ד'אנגיארה היו מהכתבים ההיסטוריים הראשונים שתיארו את גילויי אמריקה, והוא ריכז אותם ב-1530 בחיבורו De Orbe Novo ("על העולם החדש").

אף על פי כן זהויה של אמריקה כ"עולם חדש" התבסס בעקבות אבחנתו של אמריגו וספוצ'י, שסייר ביבשת בין 1499 ל-1502, כי מדובר ביבשת חדשה שינתה את היחס לתגליות אלו. וספוצ'י פרסם את תגליותיו במכתב שנקרא Mundus Novus (לטינית: "עולם חדש") בסוף 1502 או בתחילת 1503. הגאוגרף הגרמני מרטין ולדזמילר האמין בצדקת הטענה כי מדובר ביבשת נפרדת ולכן הציע בספרו "מבוא לקוסמוגרפיה", שפורסם בשנת 1507, בו פרסם חלק ממכתביו של וספוצ'י, שהיבשת תקרא אמריקה על שמו, והשם אכן אומץ. וכך כתב: "החלקים הללו של העולם, אסיה, אפריקה ואירופה נחקרו בצורה מקיפה, ועתה החלק הרביעי נתגלה על ידי אמריגו וספוצ'י". ב-1524 השתמש במונח זה ג'ובני דה וראזאנו בדו"ח שכתב על מסעו לחופי אמריקה הצפונית.

לאחר גילוי אוסטרליה התקבע המונח "העולם החדש" גם לתיאור יבשת אוקיאניה, אם כי הוא משמש בעיקר לתיאור אמריקה. מנגד - נטבע המונח "העולם הישן" לתיאור שלוש היבשות שהיו ידועות לפני גילוי אמריקה. על אף שאפריקה שמדרום לסהרה לא נחקרה באופן מקיף עד למאה התשע-עשרה, היא לא נכללה בתחומי העולם החדש.

ביוגאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמחים מבויתים האנדמיים ליבשת אמריקה. בכיוון השעון מהפינה השמאלית העליונה: תירס, עגבנייה, תפוח אדמה, וניל, עץ הגומי, קקאו וטבק. גילוי העולם החדש בשנת 1492 על ידי כריסטופר קולומבוס הביא לעלייה גדולה בהיקף הסחר הבינלאומי, ולהבאת צמחים ובעלי חיים חדשים לאירופה, ומשם לאסיה ולאפריקה
צמחים מבויתים האנדמיים לעולם הישן. בכיוון השעון מהפינה השמאלית העליונה: הדרים, תפוח עץ, בננה, מנגו, בצל, קפה, חיטה ואורז

מלבד המשמעות ההיסטורית, יש למינוח "עולם חדש" משמעות בתחום הביוגאוגרפיה. קיים שוני משמעותי בפאונה ובפלורה בין אמריקה ובין העולם הישן. שני חלקי העולם התאפיינו גם במחלות שונות. מעבר של מיני צמחים ובעלי חיים בין העולם הישן לעולם החדש נקרא החלפה קולומביאנית (Columbian Exchange). בצורתו הרחבה מתייחס מונח זה גם לתנועה של עבדים ומחלות בין שני חלקי העולם. בהקשר זה אין להתייחס לאמריקה ולאוקיאניה כאל יחידה אחת, שכן הפאונה והפלורה באוקיאניה שונות במובהק גם מאלו של אמריקה.

בוטניקה וזואולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיני צמחים תרבותיים רבים נמנים עם אלה שהובאו מ"העולם החדש", ובהם תפוח אדמה, תירס, וניל, בוטנים, עגבניות, טבק, גומי וקקאו, וכן מיני פירות טרופיים, כאננס, אבוקדו ואחרים. במקביל, עברו מינים רבים של צמחים בכיוון ההפוך, והחשובים שבהם חיטה ואורז. מקורו של הקפה, המזוהה בדרך כלל עם ברזיל, הוא באפריקה, וכך גם קנה הסוכר, שמקורו באסיה הטרופית.

לתופעה זו הייתה השפעה מכרעת על כלכלת העולם. באירלנד, למשל, הפכו תפוחי האדמה לגידול החקלאי העיקרי מאז המאה ה-17. תפוחי האדמה האיריים הוכו על ידי מכת הכימשון שהגיעה ככל הנראה מארצות הברית באוניות סוחר לאירופה, וגרמה באירלנד לרעב תפוחי האדמה ב-1845. אסון בוטני נוסף שמקורו בעולם החדש היה מגפת הפילוקסרה שגרמה להשמדתם של כרמי הגפן בצרפת במאה התשע-עשרה, וגם הפתרון שנמצא - הרכבת גפנים מזנים מקומיים על כנות של זנים אמריקאיים עמידים, הגיע משם.

מיני חי שמקורם באמריקה הם למשל תרנגול ההודו והקביה. במקביל, הגיעו מהעולם הישן מיני חי כעז הבית, הפרה, הסוס, ואחרים. מקורם של סוסי המוסטנג החיים פרא בארצות הברית אינו בסוסים מקומיים אלא בסוסים מבויתים שהובאו על ידי המהגרים מהעולם הישן ואשר חזרו לחיות פרא בטבע.

קופים חיו הן בעולם הישן והן בחדש. בסדרת הפרימטים קיימות שתי תת-סדרות, קופי העולם הישן וקופי העולם החדש. מעריכים, שהפרידה בין שתי הסדרות התרחשה לאחר ניתוקה של אמריקה הדרומית מאפריקה בתקופת האיאוקן לפני כ-45 מיליון שנה. ושהקופים הראשונים הגיעו ליבשת על גבי רפסודות טבעיות.

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הסיבות להשתלטותם המהירה של הקונקיסטדורים על יבשת אמריקה היו המחלות שהביאו עמם, כמו למשל אבעבועות שחורות. פחות ידוע שבמסעם חזרה לאירופה הם נשאו מחלות שלא היו קיימות אז בעולם הישן. המגפה המתועדת הראשונה של עגבת התרחשה ב-1495, שנתיים לאחר חזרתו של כריסטופר קולומבוס ממסעו הראשון לעולם החדש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏O'Gorman, Edmundo (1961). The Invention of America,p. 84 ,‏