ציטוזין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המבנה הכימי של ציטוזין

ציטוזיןאנגלית: Cytosine) הוא בסיס חנקני, נגזרת של פירימידין, המהווה מרכיב מרכזי בחומצות הגרעין. ציטוזין מסומן בגנטיקה באות C. הציטוזין התגלה בשנת 1894 ובודד מבלוטת התימוס. המבנה המולקולרי שלו נקבע ב-1903 ובאותה שנה עלה בידי המדענים לבצע סינתזה של ציטוזין במעבדה.

כשציטוזין נקשר לפחמימה ריבוז בקשר גליקוזידי מתקבל הנוקלאוזיד ציטידין (Cytidine). כשציטידין נקשר לקבוצת זרחה מתקבל הנוקלאוטיד ציטידין מונופוספט (CMP), אשר משתתף באופן ישיר בבניין ה-RNA. הנוקלאוטיד המשתתף בבניין ה-DNA נבדל בכך שהפחמימה שבו, דאוקסיריבוז, חסרה אטום חמצן אחד. ציטוזין נקשר בזיווג בסיסים לגואנין באמצעות שלושה קשרי מימן. שיעור ה-GC (כלומר: אחוז בסיסי הגואנין והציטוזין בקטע מסוים של חומצת גרעין) משמש כמדד חשוב בגנומיקה ובגנטיקה. שלושת קשרי המימן שבזיווג GC מקנים יציבות רבה לחומצות גרעין דו-גדיליות, זאת בהשוואה לשני קשרי המימן שבזיווג אדנין-תימין. משיעור ה-GC ניתן להסיק את יציבות חומצת הגרעין; שיעור ה-GC משמש אף למיון טקסונומי של חיידקים.

כששלוש קבוצות זרחה קשורות לציטידין מתקבל הנוקלאוטיד ציטידין טריפוספט (CTP), תרכובת המשמשת כקופקטור הנחוץ לפעילותם של מספר אנזימים חשובים.


בסיסים חנקניים ב-DNA ו-RNA

פורינים: אדנין (A)גואנין (G)
פירימידינים: ציטוזין (C)תימין (T)אורציל (U)