ציפורי חול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציפורי חול
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי אמיר וולף עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מיכה שרפשטיין
משה וליאון אדרי
תסריט אמיר וולף, יצחק וולף, אורלי רובינשטיין-קצפ
עריכה יצחק צחייק
שחקנים ראשיים עודד תאומי
מרים זוהר
דבורה קידר
גילה אלמגור
אמנון וולף
מוזיקה עדי כהן
צילום אמנון זלאיט
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 2015 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 105 דקות
שפת הסרט עברית, יידיש
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ציפורי חול הוא סרט קולנוע ישראלי משנת 2015 בבימויו של אמיר וולף, עם עודד תאומי, מרים זוהר, דבורה קידר, גילה אלמגור ואמנון וולף בתפקידים הראשיים.

הסרט עוסק בניצולי שואה ומתנהל בשני מישורים: פרשת רצח וחקירת המשטרה.

דבורה קידר זכתה בפרס אופיר לשחקנית משנה. זהו סרטו האחרון של עודד תאומי[1]. הסרט הוקדש לזכרו של הקולנוען אברהם הפנר.

הסרט היה מועמד ל-9 פרסים נוספים: בימוי - אמיר י. וולף, שחקן ראשי - עודד תאומי, שחקנית ראשית - מרים זוהר, צילום - אמנון זלאייט, עריכה - יצחק צחייק, ליהוק - דידי לובצקי, תלבושות - דני בר שי ואתיה חודק לביא, איפור - רונית דוגו ארביב, פסקול - גיל תורן ואיתי אלוהב)[2].

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופת גבר, לבוש בחליפה הדורה מתגלה בנחל הירקון. על ידו חקוק מספר כמו של ניצול אושוויץ. על החקירה ממונה פקד אמנון טמנסקי (אמנון וולף), בן לניצולי שואה. הוא מבקש לצאת מהחקירה אבל הממונה עליו, רב פקד דניאלה ברדוגו (שרית וינו אלעד) כופה עליו. אמנון חזר זה עתה מהשעייה בגלל התנגדות בלתי הולמת. הוא זקוק לעבודה כי עליו לשלם מזונות לגרושתו עירית (מלי לוי גרשון) ומחוסר ברירה הוא ממשיך בחקירת הרצח. עירית עובדת במוזיאון בית התפוצות ובעזרת קשריה עם יד ושם היא מגלה כי המספר החקוק הוא של עציר שנספה באושוויץ ב-1942 וכי המספר על הנרצח הוא מזויף. הוא מגלה שהמספר הוא בעצם תאריך ובבדיקה מתברר שבתאריך הזה התאבדה אשתו של אחד בשם עמיקם אבן ששקע בחובות.

מבדיקת הפתולוג (גלעד קלטר) מתברר שהמוות נגרם על ידי דקירות סכין בחזה. לאחר חקירה הוא מגיע לכתובת מקעקע הרמן (רמי הויברגר) והוא מתאר לו את האדם שביקש ממנו לקעקע את המספר על ידו.

העלילה השנייה מתוארת בפלשבק. עמיקם אבן (עודד תאומי) הוא גבר נאה בגיל העמידה. הוא נולד בפולין בשם רומק שטיין אך עלה ארצה לפני מלחמת העולם השנייה. כל משפחתו נספתה בשואה חוץ מאחיו ריבק (יהודה אפרוני) וגיסתו שרה (דינה דורון). עמיקם היה פעם איש עשיר אך איבד את כל כספו ואשתו חנה קפצה אל מותה מהקומה ה-14.

עמיקם הוא כעת איש בודד וחסר כל. הוא שואף להיכנס לחוג של ניצולי שואה שבו יש אלמנות עשירות. הוא עוקב אחרי מודעות אבל של ניצולי שואה, מגיע לאלמנות ומציג עצמו כניצול שואה שהכיר את המנוח במחנות. עם הזמן הוא מצליח למצוא חן בעיניהן ולמשוך כספים מהרנטה שלהן. תחילה הוא גונב מגב' פלדמן (מירי פביאן).

אחר כך הוא מתוודע לאלמנה זיסי גליק (מרים זוהר) שהייתה שחקנית תיאטרון מפורסמת. הוא אומר לה שהכיר את בעלה המנוח במחנות ומחמיא לה על יופייה והיא נענית לו, נותנת לו כספים וקונה לו חליפה מהודרת למרות אזהרותיה של העוזרת ובת ליוויתה גב' הלפרין (דבורה קידר).

באותו זה הוא מתוודע לאלמנה אולגה (גילה אלמגור), רופאה מנתחת בפנסיה שהוא "הכיר" את בעלה המנוח לולק במחנות. היא נענית לו אך בהמשך, האלמנות מגלות את התרמית. עמיקם מתבייש בעצמו, שולח לאולגה מכתב התאבדות וכששלושתן מגיעות אליו הוא שוב שותת דם במיטתו ומבקש מהן לסיים את המלאכה. הן עושות כרצונו וזורקות את גופתו לירקון.

אמנון מגלה את שלושתן בלווייה של עמיקם. הוא מזמין את זיסי למסדר זיהוי, אך הזקן שהיה נוכח במקום נכשל בזיהוי. אמנון מתעמת עם שלוש הנשים אך לא יכול להוכיח דבר לאחר שהן מציגות לו את מכתב ההתאבדות.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן תפקיד
עודד תאומי עמיקם
מרים זוהר זיסי גליק
דבורה קידר גב' הלפרין
גילה אלמגור אולגה
אמנון וולף אמנון טמנסקי
רמי הויברגר מקעקע
יהודה אפרוני ריבק
דינה דורון שרה
שרית וינו אלעד דניאלה ברדוגו
גלעד קלטר פתולוג
עליזה רוזן גב' טמנסקי
מלי לוי גרשון עירית טמנסקי
יוסי סגל פליישמן (זבן)
יוסי עינב מר טמנסקי
שמואל וולף עו"ד שוורצוולר
מירי פביאן גברת פלדמן
רוני דותן מקעקעת
לנה אטינגר אשתו של הבן של אולגה
אריק לובצקי הבן של אולגה
אמיר וולף במאי תיאטרון
נדיה רובה ניקול
יעקב זהרוביץ שמעון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]