דגל סקוטלנד

דגל סקוטלנד

כינוי	הסאלטייר
כינויים נוספים	צלב אנדראס הקדוש
סוג הדגל	דגל מדיני ואזרחי
יחס אורך/גובה	1:2, 2:3, 3:5 או 4:5
הונף לראשונה	1503
מוטיבים עיצוביים	צלב סאלטייר לבן על רקע כחול

צליבת אנדרו הקדוש

דגל סקוטלנד מורכב מצלב אלכסוני לבן, הוא צלב אנדראס הקדוש או סאלטייר, על רקע כחול. הצלב מייצג את הצלב עליו נצלב אנדרו, אחד משליחיו של ישו, הקדוש הפטרון של סקוטלנד.

בלאזון: "אזור, סאלטייר ארז'ן" (כחול, צלב אלכסוני לבן)

היסטוריה

מקורו של צלב הסאלטייר כסמלה של סקוטלנד הוא על פי האגדה בקרב שניהל המלך אנגוס השני כנגד שבטים אנגליים. לפי האגדה, הוליך אנגוס את הפיקטים והסקוטים (עמים קלטים) בשנת 832, לקרב כנגד האנגלים ליד את'לסתאנפורד של ימינו במזרח לותי'אן, סקוטלנד.

המלך ואנשיו היו מוקפים ועל סף תבוסה, והתפללו לנס. במהלך אותו הלילה, הופיע אנדראס הקדוש בפני אנגוס והבטיח לו ניצחון. למחרת הופיע צלב סאלטייר לבן על רקע השמיים הכחולים, והקרב הסתיים בניצחון סקוטי. הסאלטייר הפך לסמלם של הסקוטים מאז.

עדויות לשימוש בצלב הסאלטייר תועדו מאוחר יותר. בשנת 1385 הפרלמנט הסקוטי ציווה כי על חיילים סקוטיים לענוד את הסאלטייר כסימן מזהה. הדגל הקדום ביותר אשר עוצב אך ורק על הסאלטייר הוא משנת 1503: צלב לבן על רקע אדום. עד 1540 השתנתה האגדה על המלך אנגוס כך שהצלב הפך לצלב סאלטייר על רקע השמיים הכחולים. לאחר מכן הסאלטייר בעיצובו הנוכחי הפך לדגלה הלאומי של סקוטלנד.

הנפת הדגל

הפרלמנט הסקוטי

בחזית בניין הפרלמנט הסקוטי אשר באדינבורו נטועים חמישה תרנים. הסאלטייר מונף שם מדי יום ביומו, לצד דגל הממלכה המאוחדת ודגל האיחוד האירופי. התורן הרביעי בשימוש באירועים מיוחדים כגון יום חבר העמים ויום האומות המאוחדות ואילו התורן החמישי שמור להנף הנס המלכותי.

טירת אדינבורו

טירת אדינבורו מנוהלת על ידי הסוכנות ההיסטורית של סקוטלנד, אך עדיין יש עליה משמר של הצבא הבריטי. כמו כל בסיס של הצבא הבריטי, דגל הממלכה המאוחדת (ביחס של 5:3) מונף בכל יום על ידי הצבא על מגדל השעון. הסאלטייר מונף בכל יום על סוללת "חצי הירח".

הנפתו של דגל הממלכה המאוחדת על טירת אדינבורו יש בה משום מחלוקת. בשנת 2001, קבוצה של 20 פעילים במפלגה הלאומית הסקוטית קראה להחלפתו של דגל הממלכה המאוחדת בסאלטייר.

הממשלה הסקוטית

הממשלה הסקוטית ציוותה כי הסאלטייר יונף על בנייניה כל יום מהשעה 08:00 ועד לשקיעה, למעט "ימים לאומיים" בהם מוחלף הסולטייר בדגל הממלכה המאוחדת. ימים אלו הם ימי הדגל של הממלכה המאוחדת בתוספת ה-3 בספטמבר (יום צי הסוחר, יום דגל מיוחד בסקוטלנד בו נס סקוטלנד האדום נמצא גם הוא בשימוש).

חריגה נוספת מימי הדגל של הממלכה המאוחדת היא ביום אנדרו הקדוש שבו דגל הממלכה המאוחדת יונף על בניינים שבהם ישנו יותר מתורן אחד. הסאלטייר לעולם לא יורד על מנת לפנות מקום לדגל הממלכה המאוחדת ביום זה אם יש רק תורן אחד. הבדל זה נבע מתלונתם של חברי פרלמנט סקוטיים על כך שסקוטלנד היא המדינה היחידה בעולם אשר לא מניפה את דגלה הלאומי ביום הלאומי שלה.

דגל סקוטלנד מעל כנסיית אנדרו הקדוש בירושלים

שונות

נס סקוטלנד האדום של הצי המלכותי הסקוטי ההיסטורי.

מותר לכל חברה, רשות מקומית, בית חולים, בית ספר או אדם יחיד להניף את הדגל, בכל זמן, ללא כל צורך באישור (על תורן אנכי). הסאלטייר מונף על רוב בנייני הרשויות המקומיות בסקוטלנד ובמרוצת השנים האחרונות החלו שגרירויות הממלכה המאוחדת להניף אותו לציון יום אנדרו הקדוש.

מועצת אנגוס בראשותו של רוברט מיילר החליטה ב-2007 על החלפתו של הסאלטייר בדגל מקומי חדש. צעד זה גרר מחאה ציבורית חריפה בכל רחבי סקוטלנד, אשר הובילה לחתימתם של יותר מ-7000 אזרחים על עצומה כנגד החלטת המועצה. מאחה זו הובילה לשינוי ההחלטה ולקביעה כי דגלה החדש של אנגוס יונף לצד הסאלטייר על בנייני המועצה.

דגל הסימון M המסמל עצירה של כלי השייט במים.

באופן לא רגיל, מפעילת המעבורות קאלדוניאן מק-בריין (Caledonian MacBrayne) מניפה את הסאלטייר כג'ק הימי. גם ספינת הקיטור המפורסמת וואברלי אימצה את אותו נוהג כאשר היא משייטת באזור Firth of Clyde. ההרגל של אימוץ הסאלטייר כג'ק ימי או כדגל נימוסין עלול לגרום לבלבול כיוון שהדגל הסקוטי דומה לדגל הקוד הבינלאומי "M" (או בשמו Mike) המסמל: "כלי השיט שלי נעצר ואינו עושה דרכו במים". נוסף לכך, בדגלי הקוד הרוסי הדגל הסקוטי משמש כדגל הקוד "С" (או בשמו Слово) המסמל: "עליך לעצור את כלי השיט במידית". על מנת להימנע מבלבול ומקנסות מיותרים, בעלי כלי שיט המעוניינים להניף דגל חלופי לסאלטייר, פונים לשימוש לא רשמי בנס המלכותי של סקוטלנד או בנס סקוטלנד האדום (אשר היה בשימוש עד 1707 בידי הצי המלכותי הסקוטי). נס סקוטלנד האדום מופיע כיום במספר קטלוגים של יצרנים, עקב העלייה בפופולריות השימוש בדגלים על כלי שיט.

צבעים וממדים

סולטייר עם רקע "שמיים כחולים".

סולטייר עם רקע "כחול צי".

בתקופות שונות בהיסטוריה היו גוונים שונים בשימוש (מתכלת שמיים ועד לכחול צי) לצביעת הדגל הסקוטי (כנראה על פי מקורות הצבע שהיו זמינים באותה התקופה). כאשר שולב הסולטייר בדגל הממלכה המאוחדת, הגרסה אשר אושרה לשילוב הייתה של הצבע כחול הצי, כצבעה של השייטת הכחולה של הצי המלכותי הבריטי.

אף שהצבע הכחול העמוק נכנס לשימוש בעיקר עבור ה"יוניון ג'ק" המונף בים (כיוון שלא דהה מהר) הוא הפך במהרה לתקן הצבע של דגל הממלכה המאוחדת הן בים והן ביבשה. הצבע הכהה אומץ על ידי יצרני דגלים רבים עבור הסאלטייר, כך נוצר מגוון של גוונים לדגל הסקוטי מ"כחול שמיים" דרך "כחול מלכותי" ועד "כחול צי". בסופו של דבר נוצר צורך בתיקנון הצבעים של דגל סקוטלנד.

בשנת 2003, ועדה מטעם הפרלמנט הסקוטי התכנסה על מנת לדון בהצעה כי הממשלה הסקוטית תאמץ את פנטון 300 כתקן אחיד (פנטון 300 הוא גוון בהיר יותר מפנטון 280 אשר בשימוש דגל הממלכה המאוחדת). לאחר בחינת מספר מקורות וביניהם לורד ליון, אחראי הסמלים (Lord Lyon King of Arms). הוועדה המליצה כי הגוון המיטבי של הצבע הכחול הדגל הסאלטייר הוא פנטון 300 (קריא: 0, 114, 198 בצבעי RGB או בקוד #0072C6 בצבעי הרשת). כל הדגלים החדשים יוצרו על פי הגדרה זו.

יחסי הדגל אינם מוגדרים אך הם נעים בין 1:2, 2:3, 3:5 או 4:5. עובי זרועות הצלב הוא 1/5 מרוחב הדגל (קריא 20%).

השילוב בדגל הממלכה המאוחדת

הדגל הסקוטי הוא אחד המרכיבים העיקריים של דגל הממלכה המאוחדת. מספר גרסאות של דגל הממלכה המאוחד היו בשימוש מאז 1606, כאשר דגלי ממלכות סקוטלנד ודגל אנגליה אוחדו לדגל אחד, על מנת לסמל את איחוד הכתרים (משנת 1603). ממצאים היסטוריים מצביעים על שימוש בעיצוב שונהבסקוטלנד, ובמיוחד בספינות סקוטיות בים, מזה אשר היה בשימוש באנגליה. אך לאחר חוקי האיחוד של 1707, אשר איחדו למעשה את ממלכות אנגליה וסקוטלנד, "הגרסה" האנגלית של הדגל אומצה כדגל ממלכת בריטניה הגדולה.

על מנת לציין את האיחוד של בריטניה הגדולה עם ממלכת אירלנד בשנת 1801, צלבו של פטריק הקדוש - פטרונה של אירלנד שולב בדגל על מנת ליצור את דגל הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד. עיצוב זה אשר שרד את הפילוג באירלנד בשנת 1921 למדינת אירלנד החופשית ולצפון אירלנד המשיך להיות דגלה של הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

הסאלטייר דגל סקוטלנד סאלטייר לבן על רקע כחול דגל האיחוד "הסקוטי" נראה שהיה בשימוש מוגבל בסקוטלנד בין 1606 ל-1707 בעקבות איחוד הכתרים. דגל האיחוד 1606 "צבעי המלך" היה בשימוש בעיקר באנגליה ומשנת 1707 דגלה של ממלכת בריטניה הגדולה דגל האיחוד 1801, בשילוב צלב פטריק הקדוש, לאחר האיחוד בין ממלכת בריטניה הגדולה לממלכת אירלנד

האריה השואג

"האריה הפראי", נס בית המלוכה הסקוטי.

הנס המלכותי של מלך הסקוטים אשר מוכר גם כ-נס המלכותי של סקוטלנד קרוי "האריה השואג". זהו דגלו ההיסטורי של מלך הסקוטים, הוא עדיין משמש כניסו של המונרך והשימוש בו מוגבל על ידי חוק של הפרלמנט הסקוטי. למרות ההגבלות החוקיות לשימוש בדגל זה, הוא נחשב לעיתים קרובות כדגל השני, הלא רשמי של סקוטלנד.

ראו גם

• דגל הממלכה המאוחדת
• הנס המלכותי של סקוטלנד
• סמל סקוטלנד
• גלריית דגלי הממלכה המאוחדת
• גלריית דגלי סקוטלנד
• סאלטייר

לקריאה נוספת

• Collins Gem Flags (1994). Haper Collins Publishers pp 216. ISBN 0-00-470723-0

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דגל סקוטלנד בוויקישיתוף

• דגל סקוטלנד, באתר דגלי העולם (באנגלית)
• דגל סקוטלנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)