צמח מלכודת
צמחי מלכודת הם צמחים המשמשים חלק ממערכת אקולוגית בחקלאות, במטרה לטפל במזיקים. השימוש בצמחי מלכודת היה נפוץ לפני השימוש בחומרי הדברה סינתטיים.
להבדיל מצמחים טורפים אשר תופסים והורגים חרקים, צמחי מלכודת משמשים כחלק מאסטרטגיה של חקלאים וגננים, שמגינים על הגידול העיקרי שלהם הן מפני חרקים ומזיקים, והן מפני צמחים טפילים באמצעות עיצוב המערכת האקולוגית, כך שהגידול העיקרי יהיה פחות אטרקטיבי וצמח המלכודת יהיה יותר מושך, או שהגידול העיקרי לא יהיה נגיש, בגלל דחייה מצמחי המלכודת שנמצאים בקרבת הגידול העיקרי.
אחת ההגדרות המקצועיות לצמחי המלכודת היא "צמחים אשר מגדלים במטרה למשוך חרקים או מזיקים אחרים על מנת למנוע פגיעה בגידול העיקרי שנובעת ממתקפת המזיקים. זאת על ידי מניעת הגעתם לגידול העיקרי או על ידי ריכוזם בחלק מסוים של השדה בו ניתן לטפל בהם"[1].
בימינו חוזר השימוש בצמחי המלכודת ומתגבר עקב החשש מחומרי הדברה המזיקים לאדם ולסביבה, מקרים של פיתוח עמידות ושיקולים כלכליים וחקלאיים.
שיטת ה-Push-pull[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת הדרכים לשימוש בצמחי המלכודת היא שיטת ה-Push-pull. שיטה זו משתמשת בהתנהגות החרקים המזיקים ואויביהם הטבעיים דרך יצירת גירוי הגורם לגידול העיקרי להיות פחות מושך, ובלתי מתאים למזיק (Push) תוך כדי פיתויים למקור משיכה (pull), אשר ממנו יוסרו המזיקים. שיטה זו אינה משתמשת ברעלים, ולכן היא משמשת כשיטה לצמצום אוכלוסיות, בעיקר בהדברה ביולוגית, ומורידה את הצורך להסתמך על מדבירי חרקים. כל אחד מחלקי השיטה אינו יעיל לגמרי כמדביר מזיקים, אולם שימוש מקביל במשיכה ובדחייה מגביר את היעילות. בשיטה זו יש להבין את הביולוגיה של ההתנהגות והאינטראקציה עם כל מזיק [2]. דחייה ומשיכה של המזיקים הרחק מהגידול העיקרי ואל המלכודת, מתבצע בין השאר, באמצעות סימנים ויזואליים, חומרים נדיפים של הפונדקאי, פרומוני התקבצות ומין, גירויים להטלה או אי-הטלת ביצים וחומרים המסמנים את מקור ההאכלה. [3]
שתילה היקפית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשיטה זו נשתלים צמחי המלכודת סביב גידול המטרה ומשמשים כגבול אשר מעכב את הגעת המזיק אליו.
שיטות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמכה משמש כצמח מלכודת שדוחה חשופיות.
- שיפון מגן על פולי סויה מפני חרקים.
- פטוניה מגינה על סולניים כמו עגבניות וצמחי טבק מפני רחפניים ופשפשאים נושאי וירוס צהבון האמיר.