עגבנייה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
|
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סולנאים |
| משפחה: | סולניים |
| סוג: | סולנום |
| מין: | עגבנייה מתורבתת |
| שם מדעי | |
 Solanum lycopersicum |
|
עגבנייה (נקראת גם סולנום העגבנייה) היא פרי וירק ממשפחת הסולניים, בהבשלה צבעה לרוב אדום, אף על פי שישנם מינים צהובים. טעמה מיוחד והיא בעלת ערך תזונתי רב.
השם "עגבנייה", שמקורו בשורש ע-ג-ב – במשמעות 'חיזור' – ניתן לה על ידי יחיאל מיכל פינס בהקבלה לכינויהּ העממי באירופה "תפוח אהבה". הצעות נוספות לשם הירק ניתנו על ידי הרב קוק שהתנגד לשם בעל האופי המיני והציע "אדמונייה", ואליעזר בן יהודה שהציע את השם "בַּדּוּרָה", צורה עברית למילה הערבית "בנדורה" (بَنَادُورَة).
העגבנייה היא אחד מהגידולים החשובים בחקלאות. העגבניות הבשלות נצרכות בכמויות גדולות ונאכלות טריות וכמרכיב בתבשילים וכן בתעשיית שימורי רסק עגבניות. עגבניות ירוקות לפני הבשלתן נהוג להחמיץ. בחלקי הצמח, גבעולים ועלים מצוי רעל הסולנין, אך אין הסולנין נמצא בפירות.
העגבנייה הבשלה, בעלת אחוז גבוה של נוגד החימצון (אנטיאוקסידנט) ליקופן. הליקופן הוא אחד מנוגדי החמצון החזקים המוכרים כיום. הליקופן נחשב כמסייע במניעת סוגי מחלות סרטן.
תוכן עניינים |
[עריכה] מוצא העגבנייה
מקורה של העגבנייה ביבשת אמריקה, חוקרים מעריכים שהעגבנייה תורבתה לראשונה בפרו העתיקה, ששם מיני בר של עגבנייה עדיין גדלים. כמו פירות וירקות אחרים (כגון תפוח אדמה ותירס), העגבנייה לא הייתה ידועה לאירופאים עד אשר הגיעו לאמריקה.
האירופאים התייחסו לעגבנייה בחשדנות וחלקם סברו שהיא רעילה ונהגו להשתמש בהן כקישוט בלבד. רק במחצית השנייה של המאה ה-19 הפך גידול העגבנייה לנפוץ בעולם. העגבניות המשמשות היום בחקלאות הן ככל הנראה זן תרבות (אשר עבר הכלאות למען השבחתו בידי בני אדם). זן הבר של העגבנייה הוא ככל הנראה ה"פנלי" אשר פירותיו קטנים וירוקים, ואינם טעימים למאכל.
[עריכה] מקור השם
מקור השם עגבנייה בפועל "ע.ג.ב.". אליעזר בן יהודה הציע את השם "בדורה", שלא התקבל.
[עריכה] מאפייני פריחה
| העגבנייה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ערך תזונתי ל-100 גרם | |||||||||||
| מים | 94 ג' | ||||||||||
| קלוריות | 21 קק"ל | ||||||||||
|
|||||||||||
|
|||||||||||
|
|||||||||||
העגבנייה אינה בעלת מאפיינים של צמח יום קצר או לחלופין של צמח יום ארוך. ככל הנראה היא פורחת ללא כל תלות באורך היום. (כלומר, אין לה אורך לילה קריטי לפריחה)
[עריכה] זני העגבנייה
חברות שונות מפתחות זנים רבים של עגבנייה לגידול ושיווק. כך ישנם זנים בהם הפירות קטנים במיוחד, הנקראים לרוב "עגבניות שרי" (עגבניות דובדבנים), זן שצורת העגבניות בו פחוסה, כמו פרי התמר, ועל שום כך נקרא "עגבנית תמר", וזנים רבים אחרים. זני העגבנייה נבדלים גם באופי הצימוח - צימוח מסיים, חצי מסיים או בלתי מסיים.
[עריכה] צמיחה בלתי מסיימת Indeterminate:
צמח בעל גדילה מתמשכת, תפרחת ראשונה מופיעה בפרק 7-8 ולאחר מכן מופיעה תפרחת כל פרק רביעי - שלושה עלים, תפרחת, שלושה עלים. צורת גידול זו ממשיכה תאורטית עד אין סוף כשהגידול נקטע עקב מגבלות אקלים או הגנת הצומח. זנים בלתי מסיימים מיועדים לגידול מתמשך בהדליה בבתי צמיחה או בהדליה בשטח הפתוח.
[עריכה] צמיחה חצי מסיימת Semi determinante
הענפים מסימים צמיחתם בתפרחת קודקודית אבל בשלב צמיחה מתקדם יחסית. בזנים אילו יש על פי רוב שני עלים בין תפרחות. זנים חצי מסימים מיועדים לגידול בהדליה בשטח הפתוח מכיוון שהם יוצרים צמח מרוסן יחסית לצמחים הבלתי מסימים ולכן נוח יותר לגידול ושליטה.
[עריכה] צמיחה מסיימת Determinente
הגבעול הראשי והגבעולים המשניים מסימים גדילתם לאחר מספר תפרחות בתפרחת קוקודית. זנים אילו יוצרים תפרחת ראשונה לאחר כ - 5 פרקים, ממשיכים בתפרחת ועלה לסרוגין- עלה-תפרחת-עלה-תפרחת ולאחר כ - 4-5 תפרחות מסימים את גידולם. זנים אילו מתאימים לגידולים שרועים בשטח פתוח ומאפינים בעיקר את זני התעשייה.
[עריכה] טיפוסי פרי
. להלן הידועים שבהם:
- שרי
- לב השור
- תמר
- כדורי
- מאורך
- אגסי
- גלילי
מכל טיפוס נמצאים בשוק זנים רבים חלקם מטיפוח מקומי וחלקם מיובאים.
[עריכה] היבטים חקלאיים
[עריכה] תגובת העגבנייה לטמפרטורה
| שלב התפתחות | טמפ' מינימום | טמפ' אופטימום | טמפ' מקסימום |
|---|---|---|---|
| נביטה | C° 11 | C° 16-29 | C° 34 |
| צמיחה | C° 18 | C° 21-24 | C° 32 |
| חנטה בלילה | C° 10 | C° 14-17 | C° 20 |
| חנטה ביום | C° 18 | C° 23-26 | C° 30 |
| יצירת צבע אדום ליקופן | C° 10 | C° 20-24 | C° 30 |
| יצירת צבע צהוב קארוטן | C° 10 | C° 21-23 | C° 40 |
| אחסנת פרי ורוד ואדום | C° 10-12 |
[עריכה] מחלות ומזיקי העגבנייה
צמח העגבנייה ופירותיו עשויים להיפגע ממגוון מחלות ומזיקים. חלקם אופיני לעגבנייה בלבד וחלקם פוגע במיני ירקות אחרים גם כן. התמודדות עם פגעים הינה מורכבת ומושפעת מגורמים רבים. השאיפה היא יצירת סביבת גידול בריאה שתמנע או תקטין את הצורך מהתערבות כימית. חשובה הכרת תגובות צמח העגבנייה ובמקביל הכרת הפגעים כדי להצליח להתמודד בהצלחה. בכל מקרה אין מתכונים ונסיונו של החקלאי בתוספת תוצאות מחקר עדכניות שמשפרות את הבנת תכונות הפגעים מאפשרת התמודדות ראויה. פגעים אגרוטכניים: אלו פגעים שאינם נובעים מגורם ביולוגי חיצוני אלא ממחסור במרכיב הזנה חיוני או מהשפעה שלילית של תנאי סביבה. ההתמודדות בפגעים אילו היא בביטול העקה שגורמת לפגע או בזנים עמידים לו עמידות מוחלטת או חלקית.
[עריכה] זיהומים וחיידקים
בין השנים 1998 - 2007 היו עשרות מקרים של עגבניות מזוהמות בארצות הברית.[1] ברוב המקרים התגלו ריכוזים גבוהים של חיידק הסלמונלה שגרמו לאשפוזים ומחלות. חקירה של מקרים אלה גילתה שלושה מקורות עיקריים לזיהומים:
בעקבות המקרים הללו נחקרים כעת תהליכי ההשקיה, ואופני הערבוב של המים עם דשנים כימיים. כמו כן נבדקת קרבתם של השדות לבעלי חיים העלולים לבוא במגע עם הצמחים.
[עריכה] שימושים מושאלים
- שטויות במיץ עגבניות - ביטוי המשמש לבטל בזלזול את דברי הזולת. הושאל לעברית מביטוי גרמני - Quatsch mit Soße (מילולית: הבלים ברוטב) שמשמעותו דומה.
[עריכה] ראו גם
- פסק דין ניקס נגד הידן - משפט שעסק בשאלה האם עגבנייה היא פרי או ירק
- טומטינה - מלחמת עגבניות שנתית הנערכת בספרד
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- עגבנייה לא רק בסלט - נירה פלדמן מתוך "מכביתון"; באתר מט"ח
- פירוט מלא של ערכים תזונתיים באתר Nutrition Data
- עגבנייה באתר "ירוק 2000"
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מאמר על זיהומים בגידולי עגבניות, מתוך העיתון "וושינגטון פוסט", 21 באוגוסט 2007.
