צמחים טורפים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgצמחים טורפים
N.macrophylla x lowii.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צמחים
מערכה: בעלי פרחים
קבוצה: צמחים טורפים

צמחים טורפים הם צמחים ירוקים אוטוטרופים המסוגלים ללכוד ולעכל יצורים חיים. לרוב גדלים צמחים אלו בקרקעות בהן נמוכה זמינות המינרלים הדרושים לקיומם, כגון קרקעות חמוצות, ביצות או אזורים גשומים במיוחד בהם קיימת הדחה מתמדת של מינרלים מהקרקע. חומרי המזון שמתקבלים מעיכול בעלי החיים מהוים השלמה להספקת מינרלים מהקרקע. יכולת זו מבוססת על קיום מנגנונים ללכידה של בעלי חיים, ומנגנונים לעיכול הטרף ולניצול תוצרי העיכול לצורכי ההתפתחות והריבוי של הצמחים. עיקר הטרף של הצמחים הטורפים מבוסס על חרקים ופרוקי רגליים אחרים. מאחר שמרבית הצמחים הטורפים עברו הסתגלות לגידול בקרקעות עניות במינרלים, רובם רגישים למים קשים ולקרקע בסיסית.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבע קיימים מעל 600 מינים של צמחים טורפים, ואליהם נוספו בתרבות עוד מאות זנים שהם פרי הכלאות וטיפוח שמבוצעים על ידי חובבי צמחים טורפים. למרות ריבוי סוגי הצמחים הטורפים, יש להם כמה תכונות משותפות:

  • מלכודת עם מנגנונים ללכידת הטרף ולמניעת בריחתו.
  • בלוטות עיכול המפרישות מיצי העיכול. מיץ העיכול מכיל אנזימים שונים המסוגלים לפרק מרכיבי מזון חיוניים מגוף החרק.
  • לחלק ממיני הצמחים הטורפים יש גם מנגנוני משיכה לחרקים, הכוללים שימוש בדגמי צבעים, בברק, ו/או ובחומרי ריח.

מערכות הלכיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Meal worm in venus fly trap.jpg
Meal worm in venus fly trap 1.jpg

זחל בתוך מלכודת נסגרת, מימין - לפני הסגירה, משמאל אחריה.

הצמח הטורף מהמין Drosera capensis "מתכופף" בתגובה לנחיתת טרף עליו

ככלל, המלכודות של הצמחים הטורפים מתפתחות תמיד מהעלים, בין אם הן תוספות לעלה או שינוי אבולוציוני שלו. העלים מבצעים הן את תהליך ההטמעה (פוטוסינתזה) והן את תהליך לכידת הטרף. רבים נוטים לחשוב בטעות שהמלכודות הם בעצם הפרחים של הצמח. למעשה, אחד המאפיינים של צמחים טורפים הוא עמוד פריחה גבוה המתנשא הרחק מן המלכודות. המלכודות של הצמחים הטורפים עשויות להיות אקטיביות - בהן ניתן להבחין בתנועה של הצמח, או פסיביות - בהן הצמח לא זז והחרק נלכד בעצמו. נהוג לחלק את המלכודות ל-4 סוגים עיקריים, לפי מנגנוני הלכידה:

  • מלכודות דבק: בהן מכוסה העלה של הצמח בחומר דביק או בשערות רבות המפרישות נוזל דביק אליו נדבק הטרף ולא יכול להיחלץ.
  • מלכודות נפילה: בהן העלה של הצמח בנוי כצינור חלול דמוי שופר או חצוצרה, שדפנותיו הפנימיות חלקות מאד. בפתח העלה מצויים צופנים רבים המושכים את הטרף, וכשהוא נכנס למלכודת הוא מחליק עד לתחתית הצינור מבלי יכולת לטפס החוצה. ברוב המלכודות הללו, ישנה בריכת נוזלי עיכול בתחתיתן.
  • מלכודות נסגרות: מלכודות אלו בנויות משתי אונות עלה שנושאות שערות חישה. כאשר הטרף נוגע בחיישנים אלו, נסגרות עליו האונות במהירות.
  • מלכודות יונקות: מלכודות אלו מצויות אצל צמחי הנאדיד והן עשויות להיות בתוך המים או באדמת בוץ. הן בנויות משלפוחית זעירה שבה שורר תת-לחץ. השלפוחית מצוידת בדלת הנפתחת כלפי פנים ושנושאת בצידה החיצון חיישנים. גרוי החיישנים על ידי בעלי חיים זעירים מביא לפתיחה מהירה של הדלת, ואז - בזכות תת-הלחץ השושש במלכודת - המים נשאבים במהירת יחד עם בעל החיים. אז נסגרת הדלת ואל השלפוחית מופרשים מיצי העיכול. פתיחה הדלת וסגירתה כהרף עין (כמה אלפיות שנייה) ולכן ניתן לנאדיד התואר "הצמח בעל התנועה המהירה ביותר".

צמחים טורפים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביצות בארץ ישראל גדלו בעבר שני מינים מהסוג נאדיד:

עם ייבוש הביצות וייבוש החולה בשנות החמישים של המאה העשרים נכחדו מינים אלה יחד עם צמחי ביצה רבים אחרים, אך הנאדיד העדין התגלה מחדש בשנות השבעים בשריד הביצה האחרון בארץ - בקיבוץ גונן. מניחים כי זרעיו הגיעו מחדש מאפריקה בעזרת עופות נודדים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]