קאופמן קוהלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קאופמן קוהלר

קאופמן קוהלראנגלית: Kaufmann Kohler; ‏10 במאי 1843, פירט, בוואריה - 28 בינואר 1926) היה רב רפורמי בארצות הברית ותאולוג.

חייו ויצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קאופמן קוהלר נולד למשפחה של רבנים. הוא קיבל חינוך תורני בהספורט (Hassfurt), מיינץ, אלטונה ובפרנקפורט על נהר מיין (אצל שמשון רפאל הירש). הוא למד באוניברסיטאות של מינכן, אוניברסיטת ברלין ובאוניברסיטת ארלנגן. עבודת הדוקטור שלו (1868) "ברכת יעקב" הייתה אחד המחקרים הראשונים בתחום של הביקורת הגבוהה של בקורת המקרא והאופי הרדיקלי שלה סגר בפניו אפשרות לקבל משרת רבנות בגרמניה. אברהם גייגר, שקוהלר נמנה עם צוות הכותבים בכתב העת שלו בגיל צעיר, השפיע מאוד על הקריירה שלו והמליץ לו לנסוע לארצות הברית. ב- 1869 הוא קיבל בקשה להתמנות כרב רפורמי בקהילת בית אל בדטרויט. ב- 1871 התמנה להיות רב בקהילת סיני בשיקגו. ב- 1879 הוא החליף את חותנו דוד איינהורן כרב של טמפל בית אל, ניו יורק. גיסו אמיל הירש החליף אותו בשיקגו. ב- 26 בפברואר 1903 הוא נבחר לנשיאות היברו יוניון קולג' בסינסינטי.


מאז הגעתו לאמריקה תמך קוהלר באופן פעיל ביהדות הרפורמית. הוא היה אחד החברים הצעירים ביותר בוועידת הרבנים בפילדלפיה שהתקיימה ב- 1869 וב- 1885 הוא כינס את ועידת פיטסבורג שקבעה את המצע הרעיוני עליו נסמכת היהדות הרפורמית באמריקה.

קוהלר שרת שנים רבות כנשיא מועצת הרבנים של ניו יורק והיה נשיא כבוד של הוועידה המרכזית של הרבנים האמריקאים. הוא היה עורך בפועל של Sabbath Visito, שבועון יהודי לנוער מ- 1881עד 1882 ויחד עם א. ס. מוזס ואמיל הירש ערך ב- 1886 את כתב העת The Jewish Reformer, כתב עת שעסק בענייניה של היהדות הרפורמית.

קוהלר היה מאוד פעיל וכתב הרבה בכתבי עת מדעיים שעסקו בנושאים יהודיים ושמיים באירופה ובאמריקה. בין כתבי העת להם תרם מאמרים מחקריים לעתים קרובות היו Zeitschrift של גייגר, Hebraica - כתב העת של החברה המזרחית הגרמנית, Jewish Quarterly Review, Allgemeine Zeitung des Judenthums, Jewish Times, American Hebrew, Menorah Monthly, Zeitgeist ו- Unity.

בין חיבוריו המחקריים נמנים:

  • On capital punishment, 1869
  • The Song of Songs, 1877
  • Backwards or Forwards, 1885 (סדרה של הרצאות על יהדות רפורמית
  • Ethical Basis of Judaism, 1887
  • Church and Synagogue in Their Mutual Relations, 1889
  • A Guide to Instruction in Judaism, 1899

הוא גם ערך, בגרמנית, את כתביו המקובצים של דוד איינהורן, 1880. בסוף חייו כתב את הספר The Origins of the Synagogue and the Church שפורסם אחרי מותו ב- 1929.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Who's Who in America, 1904;
  • Isaac Markens, The Hebrews in America, pp. 288–289;
  • American Jewish Year Book, 5664;
  • The American Hebrew, Sept. 18, 1891;
  • Leon Hühner, in The Jewish Exponent, March 13, 1903.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]