דוד איינהורן (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב דוד איינהורן

הרב דוד איינהורן (David Einhorn;‏ 10 בנובמבר 18092 בנובמבר 1879) היה רב גרמני ומנהיג היהדות הרפורמית בארצות הברית.

איינהורן נולד בדיספק, בוואריה. הוא למד בישיבת פיורדא, וב-14 בינואר 1829 קיבל סמיכת זקנים מהרב בנימין זאב וולף המבורגר, מחבר "שער הזקנים".‏[1] לאחר מכן החל ללמוד באוניברסיטה על אף התנגדות רבו, ונעשה לתומך נלהב של אברהם גייגר. עוד כשהיה בגרמניה הוא תמך בקיום תפילות בית הכנסת בשפת המקום, בהסרת הציפיה לחידוש עבודת הקורבנות במקדש מנוסח התפילה ובעוד שינויים דתיים רבים. הוא היה אחד הראשונים שביטאו בבירור את אחת המגמות המוקדמות ביותר ברפורמה, שהופיעה כבר בהיכל בהמבורג ב-1818 אך נוסחה בבהירות רק בשנות ה-40: אמונה בעידן משיחי אוניברסלי של אחווה ושלום בין בני-האדם תחת התפישה המסורתית של המשיח. בוועידת פרנפקורט ב-1845 אמר: "קץ העצמאות המדינית של ישראל נחשב פעם כאסון, אך למעשה היתה זו התקדמות, לא שקיעה אלא התעלות של הדת. ישראל התקרב אל גורלו האמיתי. דבקות בקדושה החליפה את הקרבנות. ישראל בא להפיץ את דברי אלוהים לירכתי ארץ." למרות שהעריץ את שמואל הולדהיים והושפע ממנו רבות, התנגד לעמדתו שלא שללה נישואי תערובת. איינהורן ראה ביהודים 'ממלכת כהנים וגוי קדוש' וקרא לנישואין כאלה "מסמר אחרון בארון הקבורה של הגזע היהודי."

ב-1855 הוא היגר לארצות הברית, שם היה לאידאולוג ולסמן הרדיקלי של היהדות הרפורמית, והניח את היסודות לזרם שבו היו חברים רוב יהודי ארצות הברית, פרט למהגרים החדשים ממזרח אירופה, התפללו. ב-1858 הוא פרסם את ספר התפילות המתוקן שלו 'עולת תמיד', שהיווה מודל לכל ספרי התפילות המתוקנים שבאו בעקבותיו. ב-1861 הוא תמך באופן גורף בביטול העבדות ונאלץ לעזוב את בולטימור, בה פעל, בשל איום על חייו מצד תומכי העבדות. הוא המשיך לעבוד בפילדלפיה ולאחר מכן פעל בניו יורק, שם כיהן עד מותו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Michael Brocke‏,Julius Carlebach, Biographisches Handbuch der Rabbiner: Die Rabbiner der Emanzipationszeit in Den Deutschen, Böhmischen und Großpolnischen Ländern 1781-1871, Walter de Gruyter, 2004. עמ' 272.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.