פירט (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פירט
Fürth
סמל פירט
Fuerth aus der Luft.jpg
פירט, 2007
מדינה / טריטוריה Flag of Germany.svg  גרמניה
מדינה פדרלית Flag of Bavaria (striped).svg  בוואריה
מחוז פרנקוניה התיכונה
ראש העיר תומאס יונג (SPD)
שטח 63.35 קמ"ר
גובה 295 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

118,358‏  (נכון ל-2012)
1,900 נפש לקמ"ר (נכון ל-2012)
קואורדינטות 49°28′0″N 11°0′0″E / 49.46667°N 11.00000°E / 49.46667; 11.00000קואורדינטות: 49°28′0″N 11°0′0″E / 49.46667°N 11.00000°E / 49.46667; 11.00000
www.fuerth.de
פירט, ציור משנת 1852

פירטגרמנית: Fürth בפרנקונית מזרחית: Färdd ביידיש: פיורדא; בעברית נקראת גם פירת) היא העיר השביעית בגודלה במדינת בוואריה שבגרמניה, שוכנת ברגירונגסבצירק פרנקוניה התיכונה, שבצפון-מערב המדינה.

מרכז העיר פירט מרוחק שבעה קילומטרים בלבד ממרכז העיר נירנברג. יחד עם ארלנגן יוצרות שלוש הערים את "המטרופולין האירופי של נירנברג".

בשנת 2007 חגגה העיר אלף שנים להיווסדה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נזכרת לראשונה במסמך מ-1 בנובמבר 1007, לפיו היינריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, תרם את רכושו לבישופות במברג. מוצאו של שם העיר במילה הגרמנית "Furt" שפירושה "מעברה", שכן העיר שכנה בקרבת מעברה. בשנים שלאחר מכן קיבלה פירט הרשאת "עיירת שוק" (Marktrecht), הרשאה המאפשרת ליישובים המחזיקים בה להקים שוק בשטחן. אך היה זה מאוחר מדי, ופירט הפסידה את השוק לנירנברג השכנה. משנת 1062 קיבלה העיירה שוב את ההרשאה, אך נירנברג כבר הייתה עיר חשובה יותר.

במאות השנים שלאחר מכן שלטו בעיר סמכויות שונות, בהן בישופות במברג, נסיכות אנסבך, והעיר נירנברג. במשך זמן רב הייתה פירט יישוב חקלאי, בשנת 1600 עמדה האוכלוסייה במקום על 1,000-2,000 תושבים.

בימי הביניים ובתחילת תקופת הרנסאנס התפתחה העיר באיטיות, זאת עקב מלחמות, מגיפות ורעב. במלחמת שלושים השנים, שהתרחשה בין השנים 1618-1648, איבדה העיר כמחצית מאוכלוסייתה. חיילים קרואטים הציתו את העיר, והיא נהרסה כמעט לחלוטין. בסוף המלחמה עמדה אוכלוסיית פירט על כשמונה מאות תושבים בלבד.

בשנת 1685 התיישבו בפירט הוגנוטים מצרפת. בשנת 1700 הושלם שיקום העיר, והאוכלוסייה עלתה לכששת אלפים איש.

עם תחילת המהפכה התעשייתית במאה התשע עשרה, גדלה האוכלוסייה במהירות. בשנת 1800 התגוררו בעיר כ-12,00 תושבים, ובסוף המאה, בשנת 1895, הוכפלה פי ארבעה, ועמדה על כ-47,000 תושבים.

ב-7 בדצמבר 1835, נפתחה מסילת הרכבת בין נירנברג לפירט, הרכבת השנייה שפעלה בגרמניה. אורך המסילה היה שישה קילומטרים, והרכבת פעלה באמצעות סוסים 75%, וקיטור 25%.

בשל קרבתה של העיר לגבולות גרמניה המזרחית וצ'כיה, בשנות המלחמה הקרה פעלו בה כוחות גדולים של נאט"ו, במיוחד של צבא ארצות הברית

בשנת 1950 עברה פירט את מחסום המאה אלף תושבים, והיא קיבלה מעמד של עיר גדולה (Großstadt). על פי מפקד האוכלוסין שנערך בסוף שנת 2005, התגוררו בעיר 113,076 תושבים, נתון שדירג את פירט כעיר השנייה בגודלה בפרנקוניה התיכונה, וכעיר השביעית בגודלה בבוואריה.

היהודים בפירט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 באפריל 1528 התיר ג'ורג' מרגרייב ברנדנבורג-אנסבך, לשני יהודים להתיישב בפירט, שהייתה אז בשטח חסותו. בשנת 1553 התיר בישוף במברג לשלוש משפחות יהודיות, כנראה מהגרים מבוואריה העתיקה, להתיישב בפירט. נירנברג, שגרשה את יהודיה בשנת 1499, מחתה נגד התיישבות יהודים בקרבתה.

לאחר גירוש היהודים מווינה בשנת 1670, התיישבו רבים מהמגורשים בפירט ובאנסבך הסמוכה.

היריבות בין במברג ואנסבך באה לידי ביטוי בהענקת זכויות יתר ליהודים. מצבם של היהודים בפירט היה טוב יותר מאשר בערים אחרות בבוואריה. בשנת 1719 ניתנה להם האפשרות לשלוח שני נציגים למועצת העיר. הקהילה היהודית נדרשה לשלם מס שנתי בסך 2,500 פלורין, ובשנת 1754 עמד סכום המס על 4,500 פלורין. היהודים שהשתייכו למרקיז אסנבך שילמו מס שנתי שעמד על עשרה פלורין למשפחה.

ועדת הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקהילה היהודית בפיורדא הייתה גוף עצמאי בעל חוקה רפובליקנית. השלטון היה בידי הסנאט, שהורכב מעשרים ואחד גברים, מתוכם נבחרו הברנוסן (barnossen), נשיאי הקהילה שהתחלפו מדי חודש. משימות השיטור היו באחריות הממשלה האזרחית. בשנת 1728, נחקקו בסנאט חוקים שהסדירו את החיים הדתיים והחברתיים של הקהילה.

יהודי שרצה להצטרף לקהילה היה צריך לקבל את הסכמת החברים. מספר היהודים בעיר לא הוגבל, כפי שהיה במקומות אחרים.

מצבם הטוב של היהודים בעיר גרם לשגשוג הקהילה. בתחילת המאה השמונה עשרה היו בעיר 350-400 משפחות, ובסוף המאה הוערך מספרם בכ-3,000 חברים. מרבית היהודים עסקו בהלוואה בריבית. הדיפלומט הגרמני כריסטיאן קונרד וילהלם פון דוהם (Christian Konrad Wilhelm von Dohm) הביא את פירט כדוגמה ליישובים בהם היהודים אינם מדוכאים והקהילה משגשגת. חלק מהיהודים היו לסוכנים הפיננסיים של הנסיכים, וליהודי החצר היה השפעה פוליטית על המרגרייבים של אנסבך‏[1][2].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז העיר העתיקה שוכן בין הנהרות רדניץ (Rednitz) ופגניץ (Pegnitz). צפונית-מערבית לעיר העתיקה מתמזג הרדניץ לרגניץ. מערבית לעיר, מעבר לתעלת הדנובה, נמצא יער פירטר (Fürther Stadtwald). מזרחית לעיר, באותו קו רוחב נמצאת העיר נירנברג. צפונית לפירט נמצא אזור הנקרא Knoblauchsland, אזור חקלאי פורה.

עיירות וערים הגובלות בפירט: ארלנגן, נירנברג, שטיין, קאדולצבורג, זירנדורף, אובראסבאך, ויטסבורן, זויקנדורף, ואוברמיסלבאך.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפירט ארבע ערים תאומות:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי פרידהבר, מנהגות המחול של יהודי פיורדא בראי ספר התקנות משנת 1728, בתוך: דוכן: מאסף למוסיקה יהודית דתית, ט"ו, ירושלים: רננות, תש"ס, עמ' 105-113.
  • בנימין שלמה המבורגר, הישיבה הרמה בפיורדא : עיר תורה בדרום גרמניה וגאוניה א-ג, בני ברק: מכון מורשת אשכנז, תש"ע 2010.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פירט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]