קולקטיביזם אוליגרכי להלכה ולמעשה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
אורוול עיצב את דמותו של עמנואל גולדשטיין על פי ליאון טרוצקי, ממנהיגי המהפכה הבולשביקית .

קולקטיביזם אוליגרכי להלכה ולמעשה הוא ספר בדיוני המתואר ברומן הדיסטופי 1984 שנכתב על ידי הסופר ג'ורג' אורוול. הרומן מתאר את הספר 'הקולקטיביזם האוליגרכי להלכה ולמעשה' שנכתב כביכול על ידי אחת הדמויות ששמה עמנואל גולדשטיין.

הרומן מתרחש במדינת אוקיאניה שבה שלטון טוטליטרי ומדכא. המדינה מטילה חוקים על האוכלוסייה האוסרים על מחשבות מסוימות. הפרת חוקים אלה מכונה "פשעי מחשבה".

תוכן הספר קולקטיביזם אוליגרכי להלכה ולמעשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח קולקטיביזם אוליגרכי מתייחס לסוצאנג (סוציאליזם אנגלי), האידאולוגיה השלטת של אוקיאניה, ולאידאולוגיות של נאו-בולשביזם באירואסיה ופולחן המוות (מחיקת העצמי) באיסטאסיה. וינסטון קורא שני קטעים ארוכים הספר הקובעים כיצד שלוש מדינות העל הטוטליטריות - איסטאסיה, אירואסיה, אוקיאניה - נולדו לאחר מלחמה עולמית, ובכך חיבר את העבר להווה שלו, שנת 1984. הספר מסביר את הפילוסופיה הפוליטית הבסיסית של הטוטליטריות שנבעה מהנטיות הפוליטיות האוטוריטריות שבאו לידי ביטוי במאה העשרים. העובדה ששלוש האידאולוגיות, המנוגדות לכאורה, זהות מבחינה תפקודית היא הגילוי המרכזי של הספר. [1]

עמנואל גולדשטיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמנואל גולדשטיין מתואר ברומן 1984 כאויב העיקרי של מפלגת השלטון במדינת אוקיאניה. מפלגת השלטון מציגה את גולדשטיין כחבר לשעבר ב'מפלגה הפנימית', שפרש, ירד למחתרת, וכעת פועל נגד השלטון. המפלגה הפנימית היא גוף בתוך מפלגת השלטון, אשר תפקידו למפקח על יתר האוכלוסייה ולדכא אותה. מפלגה השלטון טוענת שגולדשטיין פועל במטרה להדיח את שליט המדינה ולהפיל את הממשלה. שליט המדינה נקרא האח הגדול, שהוא שליטה של המדינה. [2]

וינסטון סמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – וינסטון סמית'

גיבור הרומן 1984 ששמו וינסטון סמית' מנהל יומן שבו הוא מתוודה בפשעי מחשבה. הוא גם מתאר ביומן את שנאתו למפלגה ולמנהיגה ששם כינויו הוא 'האח הגדול'[3]. סמית' עובד למחייתו עבור מפלגת השלטון במשרד האמת. וינסטון ניגש לאובריין, חבר במפלגה הפנימית (קבוצת האנשים במפלגה שתפקידו לדכא ולפקח על האוכלוסייה) מתוך מחשבה שהוא חלק מ'האחים'. היא מחתרת קונספירטיבית הפועלת נגד המפלגה. בתחילה, אובריאן מופיע ככזה, במיוחד מכיוון כאשר הוא נותן לווינסטון עותק של הספר, שהחזקתו היא פשע באוקיאניה. בשיחה, אובריאן מציין לווינסטון שהספר חושף את האופי האמיתי והטוטליטרי של החברה הדיסטופית שהמפלגה הקימה באוקיאניה, ושחברות מלאה ב'אחים' מחייבת קריאת הספר.

ליאון טרוצקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן תאורטי, הקולקטיביזם האוליגרכי מזכיר את תאוריית הקולקטיביזם הביורוקרטי שהוצגו על ידי כמה טרוצקיסטים בסוף שנות ה-30 כתיאור של ברית המועצות תחת סטלין. האויב העיקרי של העם באוקיאניה, עמנואל גולדשטיין, מעוצב על פי ליאון טרוצקי, חבר לשעבר במעגל הפנימי של המפלגה הבולשביקית, אשר עליו הכריז סטלין כאויב של אנשי ברית המועצות, המדינה הסוציאליסטית שטרוצקי עזר לה.[4] טרוצקי ביקר מהגלות את המערכת החברתית של ברית המועצות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Slater, Ian (2003). Orwell. Montreal: McGill-Queen's University Press. p. 243. ISBN 0-7735-2622-6.
  2. ^ Nineteen Eighty-Four (1949) in the omnibus George Orwell (1980) Book Club Associates, pp. 847–849.
  3. ^ Orwell, George Nineteen Eighty-Four (1949) in the omnibus George Orwell (1980) Book Club Associates, pp. 746–747
  4. ^ Peter Julicher (2015). "Enemies of the People" Under the Soviets: A History of Repression and its Consequences. McFarland. p. 72. ISBN 978-1-4766-1855-5.