ג'ורג' אורוול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ורג' אורוול
ג'ורג' אורוול

ג'ורג' אורוולאנגלית: George Orwell;‏ 25 ביוני 1903 - 21 בינואר 1950) הוא שם עט של הסופר האנגלי אריק ארתור בְּלֶר (Eric Arthur Blair).

אריק ארתור בלר נולד במוטיהרי אשר בהודו. אביו היה פקיד במערכת השלטון הבריטי בהודו. ב-1904 חזרה אימו לאנגליה, ולקחה איתה את אריק בן השנה ואת אחותו. אביו נשאר בהודו עד לפרישתו ב-1912. כתלמיד מוכשר קיבל בלר מלגות, תחילה בגיל 8 לבית ספר הפרטי סט' סיפריאנס ואחר כך לאיטון. במהלך שהותו באיטון הזניח בלר את לימודיו - בבחינות הגמר סיים 138 מתוך 167.

בניגוד לרוב בוגרי איטון, שפנו לאוניברסיטת אוקספורד או לאוניברסיטת קיימברידג', התגייס בְּלֶר למשטרה בהודו ושירת בבורמה במשך 5 שנים עד 1927, אז התפטר הן משום שחש כי השרות במשטרה גורם לו לסטות מיעודו בחיים להיות סופר, והן משום שחש כי הוא משרת מערכת שאינו מאמין בה יותר. המסה הריגת פיל מתארת דרך אפיזודה מחייו כשוטר בבורמה את תיעובו את המשטר הקולוניאלי הבריטי.

בבורמה החלה התפתחותו הפוליטית של בְּלֶר כאיש שמאל. הוא הרגיש שהקיום של האימפריה הבריטית מבוסס על ניצול, בין אם ניצול הבורמזים ובין אם ניצול מעמד הפועלים הבריטי. בשנתיים הבאות חי בלר בעוני מבחירה, הוא חפץ להתקרב למעמד הנמוך ולהתגבר על הרתיעה ממנו שהושרשה בו. לאחר שחי בלונדון ובפאריס עם פרוצות וקבצנים כתב את הספר "דפוק וזרוק בפאריס ובלונדון" על שהותו ברובעי העוני. הספר פורסם תחת שם העט ג'ורג אורוול.

בשנים הבאות כתב כמה ספרים: ביניהם את "ימים בורמזיים" (1934), "שאו את נס האספידיסטרה" (1936), שראה אור בעברית (כנרת, 1989), ואת "הדרך לרציף ויגן" (1937) על חיי הכורים בצפון אנגליה ועל התפתחות גישתו של אורוול כלפי הסוציאליזם. במהלך שנות ה-30, ועד לסוף חייו, פרסם גם מאמרים רבים, ביקורות ספרים וסרטים. למרות שחלק גדול מפרסומיו הופיע בפורומים שמאליים, רבים מהם לא התקבלו בעין יפה בקרב הסוציאליסטים האנגלים, שאותם ביקר לעתים קרובות.

בשנת 1936 עזב אורוול לספרד כדי לכתוב כעיתונאי על מלחמת האזרחים בספרד. כאשר הגיע לשם החליט להצטרף לכוחות הרפובליקנים, וצורף לשורות מיליצית POUM המרקסיסטית. הוא קיבל הדרכה צבאית בסיסית, נשלח להילחם ונפצע בצוואר. לאחר כמה חודשים חזר לברצלונה ולחרדתו גילה כי העיר שבה למצבה הבורגני הקודם. לא רק זאת אלא שהמיליציה שבה שירת הואשמה באותו זמן בהיותה פשיסטית. אורוול ברח לצרפת ופרסם ב-1938 את הספר הומאז' לקטלוניה, שבו תיאר את חוויותיו מהחזית ומברצלונה ואת מסקנותיו הפוליטיות ממלחמת ספרד. אוסף המאמרים בבטן הלוויתן הופיע ב-1940, וכלל שלושה מאמרי ביקורת ספרותית ותרבותית משפיעים. מסוף 1940 עד 1943 הועסק אורוול ב-BBC בהפקת תוכניות ששודרו להודו בזמן מלחמת העולם השנייה. לאחר שעזב את ה-BBC ועד תחילת 1945, שימש אורוול כעורך הספרותי של העיתון "טריביון", שבו גם היה לו טור קבוע. עם תום מלחמת העולם שירת אורוול ככתב של ה-"אובזרבר" באירופה הכבושה.

האירועים שחווה בספרד הפכו את אורוול למתנגד נחרץ למשטר הסטליניסטי בברית המועצות. בין היתר, ב-1 בספטמבר 1944 פרסם מאמר חריף על אדישותה של ברית המועצות לקורבנות הפולנים הרבים שלהם נמנעה מלסייע במאבקם בצבא הכיבוש הגרמני. במיוחד תקף את עמיתיו העיתונאים, שנמנעו מלהביא מידע זה לקוראיהם.

דעותיו על כישלון הניסיון הסובייטי בוטאו באלגוריה "חוות החיות", שיצאה לאור ב-1945, ומתוכה לקוח המשפט הנודע "כל החיות שוות, אך יש חיות ששוות יותר". בשל הביקורת החריפה שכולל הספר על מימוש הקומוניזם בברית המועצות, ניסו תומכי ברית המועצות בבריטניה, ומו"לים בעלי נטיות שמאליות, להניא את אורוול מפרסום ספרו. כתב מאמרים רבים, רצה להפוך כתיבה פוליטית לאומנות. בשנת 1946 כתב: "הדבר שהכי רציתי לעשות לאורך כל עשר השנים האחרונות הוא להפוך כתיבה פוליטית לאמנות".

בשנת 1949 יצא לאור ספרו הדיסטופי הנודע "1984". ספר זה עוסק בהרס התרבות האנושית בעולם טוטליטארי.

ג'ורג אורוול נפטר בלונדון ב-1950, משחפת (שבה לקה כנראה בתקופה אותה תיאר בספר "דפוק וזרוק בפאריס ובלונדון").

[עריכה] כתבים עיקריים של ג'ורג' אורוול

מתחת לאף שלך - אוסף מאמרים מאת ג'ורג' אורוול
מתחת לאף שלך - אוסף מאמרים מאת ג'ורג' אורוול

[עריכה] תרגומים נוספים לעברית

  • מדוע אני כותב ועוד מסות - מבחר מאמרים, תרגם אפרים ברוידא, הוצאת עם עובד, 1984.
  • מתחת לאף שלך - מבחר מאמרים - תרגם יועד וינטר-שגב, הקדמה והערות היסטוריות מאת גיורא גודמן, הוצאת דביר, 2005.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ג'ורג' אורוול

כלים אישיים