קופיף מערבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgקופיף מערבי
Stavenn Tarsius bancanus 00.jpg
מצב שימור

מצב שימור: פגיע (VU)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: פגיע
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: פרימטים
תת־סדרה: קופיפים
משפחה: קופיפיים
סוג: קופיף
מין: קופיף מערבי
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Tarsius bancanus
תחום תפוצה
Horsfield's Tarsier area.png

קופיף מערבי (שם מדעי: Tarsius bancanus, ידוע גם כקופיף הורספילד) הוא מין של קופיף. כמו כל בני סוג זה, הוא בעל עיניים גדולות, המסייעות לו לתפוס את טרפו בחושך.

בני המין הם שוכני עצים ליליים, וניתן למוצאם בברוניי, אינדונזיה ומלזיה. המין אוכל בעיקר חרקים - חיפושיות, צרצרים, תיקנים, עשים, גמלי שלמה, נמלים, מקלונים וציקדות. הוא ניזון גם מבעלי חוליות קטנים - ציפורים, עטלפים, צפרדעים ונחשים, לעתים אפילו ארסיים. הוא מסוגל לאכול עד ל-10% ממשקל השומן בגופו ביום.

הם בעלי חוש שמיעה וריח מצוינים. משקלם נע בין 85-165 גרם, ואורכם 8-16 ס"מ. האיבר הכבד ביותר בגופם הוא העין, שקוטרה מגיע ל-1.6 ס"מ. זנבותיהם ארוכים ביותר, ואורכם נע בין 13.5-17.5 ס"מ, והם קירחים למעט ציצת שער בקצה. שערם משיי וקטיפתי, וצבעו נע בין חום אפרפר לחום כהה. אוזניהם הרגישות הן דמויות-עטלף וקירחות כמעט לחלוטין. מבנה הרגליים האחוריות שלהם מאפשר להם קפיצות מרשימות - עד 2 מטר למרחק ועד מטר וחצי לגובה.

הקופיף המערבי הוא מונוגמי. תהליך החיזור מתחיל בקריאה גבוהת-צליל שמשמיעה הנקבה בעת שהיא מוכנה להזדווג. לאחר שמגיע זכר מתאים, מתחיל מחול חיזור הכולל מרדף אחד אחר השני והשמעת קולות רכים. ההזדווגות מתבצעת בדממה מוחלטת.

ההריון נמשך חצי שנה (תקופה ארוכה באופן חריג עבור יצור כה קטן), ומסתיים בלידת ולד יחיד, פקוח-עיניים, בעל פרווה ועצמאי, שמשקלו כרבע ממשקל אמו. בעת הציד, האם משאירה את הצאצא בתוך צמחייה עבותה, ומתקשרת איתו בצעקות ובקולות גבוהי-צליל. הצאצא מסוגל לצוד בגיל 42 יום, ואז מתחילה גם גמילתו מחלב אמו. למרות הקשר ההדוק בין ההורים, לא תועדה עזרה של האב בגידול הצאצאים, וכל עומס הטיפול מוטל על האם. הצאצאים מגיעים לבגרות מינית בגיל שנה, ובגיל זה הזכרים עוזבים את משפחת הוריהם. הנקבות נשארות בה מעט יותר, אך שניהם נוטים להישאר בקשר עם הוריהם.

קופיפים אלו הם טריטוריאליים, ולכל משפחה יש טריטוריה של 10-20 דונמים. בכל יום הם ישנים באתר אחר בטריטוריה שלהם - לרוב בישיבה זקופה. כאשר יורד הלילה הם מתעוררים ויוצאים לציד.

שמיעתם הרגישה של קופיפים אלו מאפשרת להם לצוד בהסתמך על השמיעה בלבד, ואכן פעמים רבות הם עוצמים את עיניהם מיד לפני תקיפת הטרף - כנראה כדי להגן על העיניים הענקיות. הם קופצים על טרפם, תופסים אותו ומכים אותו מספר פעמים בראשו על מנת להורגו, ואז מסתלקים למקום מוגן, בו יאכלו אותו - ראשו ראשון. כאשר הם מבחינים בטורף, הם עוצמים את עיניהם הענקיות ומחכים, עד שהטורף מגיע אליהם. אז הם פוקחים את עיניהם וחושפים את שיניהם, במטרה להפחידו.

תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים שלושה תת-מינים של קופיף מערבי:

  • קופיף מערבי מצוי, Tarsius bancanus bancanus
  • קופיף מערבי של האי בליטונג, Tarsius bancanus saltator
  • קופיף בורנאי, Tarsius bancanus borneanus

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]