קיצור דרך אל האושר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קיצור דרך אל האושר
Shortcut to happiness.jpg
שם במקור: Shortcut to Happiness
בימוי: אלק בולדווין
הפקה: רנדל אמת
ג'ורג' פורלה
בוב יארי
דיוויד גלאסר
תסריט: פטה דקסטר
ביל קונדון
ננסי קסארו
סטפן וינסנט בנט
שחקנים ראשיים: אנתוני הופקינס
ג'ניפר לאב יואיט
אלק בולדווין
דן אקרויד
קים קטרל
איימי פולר
מוזיקה: ראמין דז'וודי
כריסטופר יאנג
צילום: אדם הולנדר
חברת הפצה: Yari Film Group
הקרנת בכורה: 13 ביולי 2007
משך הקרנה: 105 דקות
שפת הסרט: אנגלית
תקציב: $25,000,000

קיצור דרך אל האושראנגלית: Shortcut to Happiness) הוא סרט אמריקאי משנת 2003 בבימויו של אלק בולדווין.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבוד מודרני לסיפורו של סטיבן וינסנט בנט, "השטן ודניאל ובסטר". יעבץ סטון (אלק בולדווין) הוא סופר מוכשר וחסר מזל שמתייאש לאחר שקולגה שלו, יוליוס ינסן (דן אקרויד), מקבל את הקרדיט על ספר של סטון. הוא מחליט לזנוח את העניין ולהתמקד ביצירה ספרותית חדשה. הוא פוגש את השטן בדמות מו"לית יפהפייה (ג'ניפר לאב יואיט), שמציע לו עושר ותהילה תמורת שייטול את נשמתו. סטון, בייאושו, מסכים להצעה.

משהסכים, קיבל את כל שחלם עליו: ספריו יוצאים לאור והופכים במהרה לרבי־מכר, הקולגות מרעיפים שבחים אין־סוף, והוא גם הופך לגבר נחשק ונערץ בידי נשים. על אף זאת, הוא מאבד את הידידות, הכבוד והאמון של האנשים הקרובים לו ביותר. הוא מגיע להכרה שהשטן רימה אותו, ומבקש ממנו להחזיר את המצב לקדמותו ולתת לו את נשמתו בחזרה.

כאשר השטן מסרב, הוא פונה לסנאטור המפורסם, עורך דין דניאל ובסטר (אנתוני הופקינס). הם מגיעים למסקנה שעליהם לתבוע את השטן, ולהחזיר לסטון את שמו הטוב.

הפקה והפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט צולם באמצעים דלים בשנת 2001 בניו יורק. בשלבי תום יצור, בולדווין טען שהסרט "נלקח" ממנו. בשל זאת, ובשל קונפליקטים אמנותיים אחרים, בולדווין הסיר את שמו כבמאי הסרט, והחתים על הבימוי דמות בדיונית בשם "הארי קירקפטריק". בוב יארי קנה את הסרט ממפיציו המקוריים בסכום של כמיליון דולר. לפני הצגתו לראשונה ב־2003, הסרט נערך מחדש באופן חובבני, לאחר שהשחקנים סירבו להצטלם לכמה סצנות מחדש, בהתאם לחזונו האמנותי של יארי.

יארי החתים עסקני קולנוע על שותפות מוגבלת בדבר עריכה מחודשת, הוספת אפקטים מיוחדים ומוזיקה חדשה לסרט, כדי להחליף את העריכה החובבנית נעדרת האפקטים ואת המוזיקה הלא־מקורית שצוותה לסרט על ידי מעצב הפסקול. העריכה המחודשת ארכה זמן רב. ביולי 2006 הודיעה השותפות על כך שהסרט מוכן להפצה.

לבסוף יצא ב־2007 כסרט טלוויזיה, ובמספר הקרנות קולנועיות מוגבלות ומצומצמות.