אנתוני הופקינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אנתוני הופקינס
AnthonyHopkins10TIFF.jpg
אנתוני הופקינס, 2010
תאריך לידה: 31 בדצמבר 1937 (בן 76)
מקום לידה: פורט-טלבוט, ויילס
פרסים: פרס אוסקר
פרס אמי
פרס גלובוס הזהב
פרס סאטורן
דמות ידועה: ד"ר חניבעל לקטר ("שתיקת הכבשים", "חניבעל" ו"דרקון אדום")
פרופיל ב-IMDb

סר פיליפ אנתוני הופקינסאנגלית: Sir Philip Anthony Hopkins; נולד ב-31 בדצמבר 1937) הוא שחקן קולנוע ותיאטרון בריטי-אמריקאי, זוכה פרס האוסקר על תפקידו כד"ר חניבעל לקטר ב"שתיקת הכבשים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליפ אנתוני הופקינס נולד בפורט-טלבוט ויילס, אביו היה ריצ'רד ארתור הופקינס, אופה במקצועו, ואימו מיוריאל ייטס (קרובת משפחה של המשורר ויליאם באטלר ייטס). הופקינס הושפע מהשחקן הוולשי ריצ'רד ברטון, אותו פגש כשהיה בן 15, שהיה אז כוכב הוליוודי מצליח ושאף בעקבותיו להיות שחקן. הוא החל ללמוד משחק בקרדיף וב-1961 עבר ללונדון ללמוד ב-RADA ("האקדמיה הבריטית המלכותית לאמנויות").

הופעת הבכורה שלו בתיאטרון הייתה במנצ'סטר ב-1960, בשנת 1963 הצטרף ל"תיאטרון פניקס" בלסטר. ב-1965 עשה מבחן במה בפני לורנס אוליבייה, אחד השחקנים הנערצים עליו, בתיאטרון הלאומי. הופקינס הופיע בתיאטרון הלאומי בהצלחה בתפקידים רבים, ואף זכה בפרסים על תפקידיו במחזות "פראבדה" (1985), "המלך ליר (1986), אנטוניוס וקלאופטרה (1987). הופיע בברודוויי ובלוס אנג'לס במחזה "אקווס". ב-1966 שיחק לראשונה בסרט קולנוע "The White Bus", והופעתו החשובה הראשונה הייתה ב-1968 בסרט "אריה בחורף" בתפקיד המלך ריצ'רד לב הארי.

בשנת 1975 הצליח הופקינס להתגבר על האלכוהוליזם שלו, ומאז אינו שותה משקאות חריפים. כיום הוא מתגורר בארצות הברית, בה קיבל בשנת 2000 אזרחות. ב-1987 קיבל את תואר "Commander of the British Empire", וב-1993 קיבל תואר אבירות ממלכת אנגליה, אך הוא מכונה "סר" רק בבריטניה ולא בארצות הברית.

הופקינס היה נשוי שלוש פעמים. אשתו הראשונה הייתה פטרונלה בארקר (1967 - 1972) ולהם בת אביגיל הופקינס שנולדה בשנת 1968. אשתו השנייה ג'ניפר לינטון (1973 - 2003), וכעת הוא נשוי לסטלה ארוייב.

תפקידו הידוע ביותר בקולנוע הוא חניבעל לקטר, הקניבל והרוצח הסדרתי, בסרט "שתיקת הכבשים", לצידה של ג'ודי פוסטר. הופקינס זכה בפרס האוסקר על תפקידו זה. גם ג'ודי פוסטר זכתה באוסקר, והסרט עצמו זכה בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר". הופקינס מופיע בסרט 20 דקות, וזוהי ההופעה הקצרה ביותר של שחקן בסרט שזיכתה אותו באוסקר על תפקיד ראשי. הופקינס חזר על תפקידו כחניבעל לקטר בסרטים "חניבעל" (שלכתיבת התסריט שלו היה שותף) ו"דרקון אדום". דמותו של "חניבעל לקטר" מופיעה לראשונה בסרט "הצייד" (Manhunt) משנת 1986, בגילומו של השחקן בריאן קוקס. הסרט "דרקון אדום" הוא עיבוד קולנועי חדש של "הצייד", שנעשה כדי לאפשר להופקינס להופיע בשלושת הסרטים שנעשו לפי הרומנים על לקטר. הסרטים מבוססים על ספריו רבי המכר של תומאס האריס, שהביע שביעות רצון מהופעתו של הופקינס כלקטר.

הופקינס היה מועמד לאוסקר על תפקידו בסרט "שארית היום", המבוסס על ספרו של קאזואו אישיגורו, לצידה של אמה תומפסון. כמו כן היה מועמד לאוסקר על הופעתו בסרטים "ניקסון" (1995) ו"אמיסטאד" (1997). הוא זכה בפרס BAFTA (פרס האקדמייה הבריטית לקולנוע וטלוויזיה) על תפקידיו בסרטים "שתיקת הכבשים" ו"שארית היום".

הופקינס גילם שורה ארוכה של דמויות היסטוריות ובדיוניות, ביניהן : ג'ון פרוסט ("גשר אחד רחוק מדי" 1977), זורו ("המסכה של זורו" 1998), קוואזימודו ("הגיבן מנוטרדם" 1982), אותלו ("אותלו" 1981), פבלו פיקאסו ("אהבותיו של פיקאסו" 1996), ריצ'רד ניקסון ("ניקסון" 1995), טיטוס אנדרוניקוס ("טיטוס" 1999), ג'ון קווינסי אדמס ("אמיסטאד" 1997), אדולף היטלר ("הבונקר" 1981), צ'ארלס דיקנס (The Great Inimitable Mr. Dickens 1970), ריצ'רד לב הארי (אריה בחורף 1968), דייוויד לויד ג'ורג' ("ויסטון הצעיר" 1972), יצחק רבין ("ניצחון באנטבה" 1976), דניאל ובסטר ("השטן ודניאל ובסטר 2001) ואת הסופר ק. ס. לואיס ("ארץ הצללים" 1993).

הופקינס הוא גם במאי תיאטרון וקולנוע, וביים הצגות תיאטרון רבות ואת סרטי הקולנוע "אוגוסט" ואת "Dylan Thomas: Return Journey".

רשימת סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]