קלרה גולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלרה גולד
קלאַראַ גאָלד
קלרה גולד (משמאל) וברטה גוטנטג עם להקת תיאטרון ליברטי בסביבות 8–1927
קלרה גולד (משמאל) וברטה גוטנטג עם להקת תיאטרון ליברטי בסביבות 8–1927
לידה 6 ביולי 1888
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בדצמבר 1946 (בגיל 58) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות מאונט היברון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות עד ל-1946
עיסוק שחקנית יידיש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלרה גולד (ביידיש:קלאַראַ גאָלד, באנגלית: Clara Gold) (6 ביולי 1888 - 12 בדצמבר 1946) הייתה שחקנית תיאטרון יידיש ואמנית הקלטות אמריקאית.[1] היא הקליטה יותר מעשרים דיסקים של מוזיקת תיאטרון ודיסקים של קומדיות ביידיש בין השנים 1917 ל-1929, בדרך כלל עם השותף הקומי גאס גולדשטיין.[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולד נולדה בניו יורק.[1] אביה היה צבע.[1] זמן לא רב לאחר שנולדה, עברה כל המשפחה ללמברג, אוסטריה-הונגריה (היום לבוב, אוקראינה).[1] המשפחה חזרה לארצות הברית כשהייתה בת שלוש עשרה.[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולד החלה לשחק בתור נערת מקהלה בתיאטרון ווינדזור.[1] לאחר מכן הפכה לאמנית וודוויל במקומות שונים ובאולמות מוזיקה בניו יורק.[3][1] בתקופה שנכנסה לאיגוד השחקנים, היא הפכה לשחקנית אופי על במת הזרם המרכזי ביידיש בניו יורק ובפילדלפיה, כולל בתיאטרון ליברטי עם יוליוס אדלר ואחר כך אנשל שור, בתיאטרון פרוספקט ובתיאטרון הלירי.[1] לפי פסח בורשטיין, גולד הייתה אנאלפביתית ושיננה את כל השורות שלה על פי שמיעה לפני כל הופעה חדשה.[4]

תווית דיסק של שווייג טלבנדה בסביבות 1924

ב-1916 היא הוזמנה ל-ויקטור טוקינג משין כדי לבצע עבורם הקלטות מבחן כזמרת סולו. הדיסק לא שוחרר אבל היא הוזמנה שוב.[2] החל משנת 1917, היא החלה ליצור דיסקים של קומדיה ותיאטרון ביידיש עבור ויקטור טוקינג משין וגם עבור קולומביה רקורדס.[2] רוב ההקלטות המוקדמות שלה נעשו עם השחקן גאס גולדשטיין והורכבו מסצנות בהשתתפות הדמות הפופולרית ינטה טלבנד (המקור למונח Yenta, ודמות שגילמה בעבר על ידי בינה אברמוביץ).[5][6] ב-1919 הקליטה גם כמה שירים ביידיש בעיבודו של אמן ההקלטות של הכליזמרים ישראל י. הוכמן.[7] בשנים 1922 ו-1923 היא יצרה סדרה של דיסקים עם או. קיי. רקורדס חלקם עם גולדשטיין וחלקם כזמרת סולו.[2][8] נראה שההקלטות האחרונות שלה היו עם ויקטור רקורדס ביולי 1929.[2]

גולד (שנייה מימין) בהפקה משנת 1925 של "אהבת סטודנטים" (Student Love)

בשנות ה-30, לאחר הקריסה הכללית של תעשיית ההקלטות עקב השפל הגדול, גולד המשיכה לפעול על במת היידיש. היא הייתה בהפקה עם נלי קסמן בתיאטרון אודיאון ברחוב קלינטון בשנת 1930.[9] היא הופיעה זמן מה בדטרויט ב-1931.[10][11] גולד הייתה שחקנית קבועה בתיאטרון ליברטי שוב בהדרכת לואי בירנבאום החל משנת 1932.[12] במהלך שנות ה-30 המאוחרות ותחילת שנות ה-40 היא הופיעה לעיתים קרובות בתפקידי משנה בתיאטרון הופקינסון בברוקלין.[13][14][15] היא המשיכה להופיע על הבמה במהלך המלחמה ואחריה; נראה שההופעות האחרונות שלה היו בתיאטרון האמנות בברונקס בסתיו 1946 בסרט "האישה שאלוהים שכח" של אנה צ'רנק וסופי גבי.[16][17][18]

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולד נפטרה ב-12 בדצמבר 1946.[19] היא נקברה באגף תיאטרון היידיש אליאנס בבית העלמין הר חברון בפלשינג, קווינס.[20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Zylbercweig, Zalmen; Mestel, Jacob, Leḳsiḳon fun Yidishn ṭeaṭer, כרך 1, New York: Elisheva, 1931, עמ' 264. יידיש)
  2. ^ 1 2 3 4 5 Clara Gold, Discography of American Historical Recordings
  3. ^ Yablokoff, Herman (1968). Arum der ṿelṭ miṭ Yidish ṭeaṭer oyṭobiografishe iberlebungen un ṭeaṭer-dertseylungen in loyf fun a halbn yorhunderṭ Yidishe un ṿelṭlekhe geshe'enishn (ביידיש). New York. pp. 245–6.
  4. ^ Burshṭeyn, Pesaḥḳe (1980). Geshpilṭ a lebn (ביידיש). Tel Aviv: P. Burshṭeyn. pp. 147–8.
  5. ^ Buhle, Paul (2004). From the Lower East Side to Hollywood : Jews in American popular culture (באנגלית). London: Verso. p. 40. ISBN 1859845983.
  6. ^ Sapoznik, Henry (2006). Klezmer! : Jewish music from Old World to our world (2nd ed.). New York: Schirmer Trade Books. p. 82. ISBN 0825673240.
  7. ^ Sapoznik, Henry (2006). Klezmer! : Jewish music from Old World to our world (2nd ed.). New York: Schirmer Trade Books. p. 87. ISBN 0825673240.
  8. ^ Laird, Ross (2004). Discography of OKeh Records, 1918-1934. Westport, Conn.: Praeger. pp. 188–9. ISBN 0313311420.
  9. ^ "YIDDISH THEATRES BEGIN THEIR SEASON". New York Times (באנגלית). New York. 24 בספטמבר 1930. p. 26. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ Miller, James (1967). The Detroit Yiddish Theater. Detroit: Wayne State University Press. pp. 99–100.
  11. ^ Ehrenreykh, H. (30 באוקטובר 1931). "Gerekht - a star darf tsohlen". Forverts (ביידיש). New York. {{cite news}}: (עזרה)
  12. ^ "Music and Drama". The Jewish News of Northern California⁩ (באנגלית). San Francisco. 19 בפברואר 1932. p. 3. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ "Jewish Drama at Hopkinson Friday". The Brooklyn Daily Eagle (באנגלית). Brooklyn, New York. 27 בינואר 1943. p. 9. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Yiddish Melodrama Has Premiere". Brooklyn Daily Eagle (באנגלית). Brooklyn, New York. 15 באוקטובר 1936. p. 23. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Yiddish Musical Opens at Hopkinson". Brooklyn Times Union (באנגלית). Brooklyn, New York. 8 בינואר 1937. p. 5A. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "6 Legit, 2 Vauders Survive Decline of Yiddish Theatre for '46-47 Season". Variety (באנגלית). 25 בספטמבר 1946. p. 58. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "Yiddish Musical Opens Monday". The New York Times (באנגלית). New York. 13 בספטמבר 1945. p. 32. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Bronks art teater hot a groysen sukses". Der tog (ביידיש). 11 באוקטובר 1946. p. 10. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Clara Gold in the U.S., Social Security Applications and Claims Index, 1936-2007". www.ancestry.com. נבדק ב-2 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "CLARA GOLD". Mount Hebron Cemetery. נבדק ב-2 באוקטובר 2022. {{cite web}}: (עזרה)