וודוויל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גרטרוד הופמן, אחת מכוכבות הוודוויל בתלבושת אופיינית

ווֹדְווִיל (Vaudeville) היה סוג של מופע בידור מעורב שהיה פופולרי בעיקר בצפון אמריקה‏‏‏[1] בין 1880 ל-1930. מופעי הוודוויל הועלו על ידי להקות נודדות באולמות ועל במות מתחת לכיפת השמיים בערים ובעיירות ברחבי אמריקה. מופע וודוויל כלל סדרה של מופעים קצרים שהתפרשו על פני מספר שעות וכללו ריקודים, תיאטרון (בעיקר קומדיה אך גם דרמה), סטנד-אפ (שנקרא אז "קומדיה"), קסמים, לוליינות ולהטוטנות, נאומים בנושאים שונים, הקרנת קטעי פנס קסם או ראינוע, הצגת חידושים והמצאות, מכירת תרופות פלא תוך הצגת מקרי ריפוי מופלאים ועוד. חלק מאמני הוודוויל היו כוכבים שריכזו סביבם התעניינות בדומה לידוענים כיום והם ניחנו בריבוי כשרונות כגון שירה, ריקוד, נגינה, פעלולנות, נשיאת נאומים ספונטניים מבדחים וכדומה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם הוא ככל הנראה מצרפתיתvoix de ville הוא "קול העיר", כלומר המופע הנודד הביא את קולה של העיר אל העיירה הנידחת.
מופעי וודוויל צמחו בצרפת במאה ה-17 ממופעים שכללו הצגת בעלי מום (פריק שואו), ילדי פלא המוכשרים בריקוד, שירה ואף בחשבון והופעות עם בעלי חיים. חלק מהוודווילים שמו דגש על מוזיקה (סגנון הרגטיים תואם את התקופה) ובחלקם הוצגו אפרו אמריקאים או לבנים המחופשים לשחורים השרים את שיריהם ורוקדים את ריקודיהם, מופעים אלה כונו "מינסטרלים".

תכני הוודוויל היו (והפכו להיות במהלך השנים יותר ויותר) "נקיים" מבחינה גזעית ומינית וכוונו לקהל של מעמד בינוני, לגברים ולנשים כאחד. לקראת סוף המאה ה-19 ולאחר מפנה המאה העשרים היה מופע הוודוויל למופע בידור מוזיקלי בעיקרו. תכנים חריגים, גזעניים ומיניים הועלו עבור קהל של מעמד הפועלים, גברים בעיקר, במסגרת מופעים דומים מבחינת המסגרת, שנקראו "בורלסקה" (Burlesque, שהוא גם שם קדום לוודוויל) והיו פרועים יותר‏‏‏[2]. החומר החריף יותר צונזר בפקודות בתי משפט מקומיים. הוראות הצנזורה הגיעו במעטפות כחולות ולכן החומר הראוי לצנזורה כונה "חומר כחול", שם שדבק בתכנים מיניים בוטים עד ימינו (כגון "סרט כחול")‏[3].

המופע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדרך כלל להקת הוודוויל הייתה מגובשת ובראשה עמד אמרגן ("אימפרסריו") שקבע את לוח ההופעות, קיבל את הכסף ושילם משכורות לחברי הלהקה. הלהקות נעו בדרכים חודשים רבים. כמעט בכל עיר או עיירה בארצות הברית הוקם מבנה תיאטרון לאירוח להקות וודוויל. המופעים חולקו לשלוש דרגות, שהשפיעו על גודל הלהקה ועל גודל האולם בו הציגה, המופע הזול והקטן ביותר נקרא "small time", הבינוני "medium time" והגדול "big time", כינוי המשמש עד ימינו לתיאור דבר-מה גדול ומוצלח במיוחד. היכל מופעי ה"ביג טיים" היה ה"Palace Theatre" (תיאטרון הארמון) בברודוויי, ניו יורק שנפתח ב-1913 ושהפיכתו לבית קולנוע ב-1932 מסמלת את סוף ימי הוודוויל. 

התבנית של מופע החבובות היא של מופע וודוויל.

הקלטה שערך תומאס אלווה אדיסון ב-1910 ובה הקלטה של השיר How can they tell that I'm Irish בביצוע אמן הוודוויל אדואר מ. פאוור

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏השמות למופע דומה לוודוויל באירופה היו Revue או Burlesque‏
  2. ^ BURLESQUE: SURVIVE BY DOING WHAT VAUDEVILLE WON'T
  3. ^ Blue Material