קנגורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgקנגורו
קנגורו אפור מזרחי
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: קנגוראים
משפחה: קנגוריים
סוג: קנגורו
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Macropus
‏(גריי, 1821)
תחום תפוצה
Macropus Species Density.jpg
ואלארו מצוי
קנגורו בגן גורו
וולאבים קופצים
סמל אוסטרליה. האמו מימין, ומולו - קנגורו

הקנגורו (שם מדעי: Macropus) הוא סוג כיסאי גדול מסדרת קנגוראים, החי בערבות אוסטרליה. מינים אחדים של קנגורו מצויים גם בגינאה החדשה. תכונתו הבולטת של הקנגורו היא הכיס בקדמת החזה של הנקבה, שבו היא נושאת את גוריה הצעירים.

השם "קנגורו" מציין יונקים רבים ממשפחת הקנגוריים שנראים כמו בני הסוג. במשפחה קיימים כ-45 מינים של קנגורים. הגדול ביניהם הוא קנגורו אדום, שגובה הזכר מגיע עד ל-2 מטרים ומשקלו כ-90 קילוגרם. גודל הקנגורו הקטן ביותר - קנגוריל המושק אינו עולה על עכבר קטן.

תכונות הקנגורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקנגורו מנתר על שתי רגליו האחוריות החזקות, אך נעזר בתנועתו גם בזנבו החזק ובטלפיו הקדמיות כדי לדחוף את גופו קדימה. ראשו של הקנגורו קטן, אוזניו ארוכות ופיו סוסי. זנבו משמש גם לשמירת שיווי משקל בעת ניתור. למרחק קצר הוא יכול להגיע למהירות של 70 קמ"ש. בתנועה למרחק של כשני קילומטרים הוא מסוגל לשמור על מהירות של 40 קמ"ש ובניתור למרחקים גדולים יותר הוא יכול לנתר במהירות ממוצעת של 20-25 קמ"ש. הקנגורו משתמש במהירות זו לא רק כדי להימלט מטורפים אלא גם כדי לכסות שטחים נרחבים בחיפוש אחר מזון.

תוחלת חייו היא 4-6 שנים.

הקנגורו הוא צמחוני, אוכל עשב ושורשים ומעלה גרה. את שעות היום החמות הוא מעביר ברביצה, בעוד שבלילה ובשעות הבוקר המוקדמות הוא עסוק בחיפוש מזון. בעת מרעה ואכילה הקנגורו הולך על כל ארבע רגליו, ואז הוא כפוף קדימה וראשו סמוך מאוד לקרקע. בגלל הצרכים הנובעים מאכילת עשבים ושורשים פיתח הקנגורו שיניים שיעזרו לו במלאכה. החותכות שלו מסוגלות לקצור עשב הנמצא קרוב לאדמה ואילו הטוחנות שלו מסוגלות ללעוס אותו בקלות. מכיוון שלסתו התחתונה מחולקת לשני חלקים ואינה מאוחדת החותכות התחתונות שלו מאפשרות נגיסה רחבה יותר.

קנגורו יכול לקפוץ למרחק של 8-13 מטר בקפיצה אחת.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

3 המינים הטיפוסיים ביותר ליצור שקרוי "קנגורו" הם:

  • קנגורו אדום (Macropus rufus) - נפוץ בערבות מרכז אוסטרליה הצחיחות או צחיחות ברובן. גובהם של הזכרים מגיע ל-1.5 מטרים ומשקלם כ-85 ק"ג. אורך הזנב הוא 1.5 מטר. בטנו וראשו אפורים, רגליו צהובות ויתר גופו אדום-חום. נקבת הקנגורו האדום היא אפורה כולה. במצבי מצוקה יכולים להיות מסוכנים לבני אדם.
  • קנגורו אפור מזרחי (Macropus giganteus) - הנפוץ והמוכר במיני הקנגורו. מצוי בחלקה המזרחי הפורה והמיושב של אוסטרליה.
  • קנגורו אפור מערבי (Macropus fuliginosus) - מצוי בדרום ודרום-מערב אוסטרליה. קטן משני המינים האחרים. זכר בוגר מגיע ל-45 ק"ג.

למינים אלו יש רגליים קדמיות גדולות וחזקות, רגליים אחוריות חזקות במיוחד המותאמות לניתור, זנב שרירי ומסיבי המסייע בשמירה על שיווי משקל וראש קטן יחסית. כמו שאר חיות הכיס לנקבות הקנגורו יש כיס המשמש את הולדים שלהם בהתפתחות מוגנת ונוחה בתחילת חייהם.

האירופאים הראשונים שנתקלו בקנגורו תיארו אותו כחיה מוזרה. לדבריהם היה מדובר בחיה שראשה הוא כמו של אייל (ללא קרניים), שהולכת כמו אדם, ומקפצת כמו צפרדע. גם הופעתו של הגור בתוך כיסה של אימו היה מחזה נדיר משום שחיות הכיס נפוצות בעיקר באוסטרליה, ומיעוטן נפוץ באמריקה הדרומית. התצפית הראשונה המתועדת בעולם המערבי היא זו של הקנגורו שצד והרג הימאי ג'ון גור בשנת 1770. העור והגולגולת של החיה הגיעו לאנגליה ופוחלצו על ידי אנשי מקצוע שלא נתקלו בחיה עצמה אף פעם. הפוחלץ הוצג בפני הציבור ועורר סקרנות רבה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של השם בשפה האבוריג'ינית גואוגו ימידהיר, המדוברת בצפון אוסטרליה. שמה של החיה בשפה זו הוא Gangurru.

קיימת אמונה שגויה הטוענת שפירושו של השם הוא "אינני מבין את דבריך"; מקור הטעות בשנת 1770, אז העלה לראשונה מגלה הארצות הבריטי ג'יימס קוק את השם קנגורו בכתב. חמישים שנים מאוחר יותר התייחס קצין אחר בצי הבריטי, פיליפ ק. קינג, לאותה החיה, אך טען שקוראים לה מי-נואה (Mee-nuah); כתוצאה מכך פשטה השמועה שקוק טעה, ושפירוש המילה ששמע הוא "איני יודע" או "אינני מבין", כנראה בתשובה לשאלה בלתי מובנת ששאל את התושבים באנגלית. רק בשנת 1971 אושר במחקר בלשני שהמילה "קנגורו" אכן משמשת לתיאור החיה בקרב שבטים בצפון אוסטרליה. פירוש המילים Mee-nuah התברר כ"חיה שניתן לאכול".

שמו של הקנגורו מאוית בשפה האנגלית "Kangaroo", אך בשל מקורותיו האבוריג'יניים של השם הוא נהגה לרוב כ"Kangooroo". בעברית, שמה התקני של החיה הוא "קנגוּ‏רו", אך בשל האיות האנגלי נפוצה גם ההגיה "קנגֶ‏רו". באופן אנקדוטלי מזכיר שמו של הקנגורו את הצירוף העברי קן-גור, המתאים לכיס החזה שבו נושאת נקבת הקנגורו את גוריה.

הקנגורו מופיע בצידו השמאלי של סמל אוסטרליה וממולו האמו.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוג קנגורו יש 13 מינים ב-3 תת-סוגים:

  • Notamacropus:
שם שם מדעי תמונה מצב שימור
וולבי אגילי Macropus agilis Agile wallaby Surabaya Zoo 1.JPG שימור: LC
וולבי שחור פסים Macropus dorsalis Black-striped wallaby.jpg שימור: LC
וולבי תמר Macropus eugenii Tammar moving.jpg שימור: LC
וולבי שיחים מערבי Macropus irma Macropus irma Gould.jpg שימור: LC
וולבי פרמה Macropus parma Parma wallaby crop2.jpg שימור: NT
וולבי זנב-שוט Macropus parryi Pretty-face Wallaby.jpg שימור: LC
וולבי אדום צוואר Macropus rufogriseus Macropus rufogriseus rufogriseus Juvenile 2.jpg שימור: LC
  • Osphranter:
שם שם מדעי תמונה מצב שימור
קנגורו האנטילופה Macropus antilopinus Macropus antilopinus.jpg שימור: LC
ואלארו שחור Macropus bernardus Black Wallaroo.JPG שימור: NT
ואלארו מצוי Macropus robustus Macropus robustus2.jpg שימור: LC
קנגורו אדום Macropus rufus Red-Kangaroo-5legs.jpg שימור: LC
  • Macropus:
שם שם מדעי תמונה מצב שימור
קנגורו אפור מזרחי Macropus giganteus Macropus fuliginosus Closeup.JPG שימור: LC
קנגורו אפור מערבי Macropus fuliginosus Eastern Grey Kangaroo444.jpg שימור: LC
  • מינים נכחדים:
    • Macropus titan
    • Macropus pearsoni
    • Macropus greyi.

אויבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיט מחודד-זנב אוכל נבלת קנגורו שנדרס
תמרור האטה נגד פגיעה בקנגורו

אויבויו העיקריים של הקנגורו עד לפני 2,000 שנים היו הזאב הטסמני, לטאת מגלניה ואריה הכיס והם כולם נכחדו. כלב הבר דינגו הוא אויבו הטבעי היום. זוחלים שונים כמו הכוח (במקרים של מחסור במזון אחר), הפיתון ותנין הים עלולים לטרוף קנגורוים. יש אפילו עיט אוסטרלי (Aquila audax) הטורף קנגורוים קטנים בטפריו הענקיות. אך אויבו הגדול ביותר הוא האדם: החל מהגעתם של בני האדם לאוסטרליה לפני 50,000 שנים לפחות וכלה בשימושם בכלבי דינגו למטרת ציד שהחל לפני 5,000 שנים בקירוב גרם לקנגורויים להיאלץ להסתגל אליהם. הציידים השתמשו בכלבי דינגו מאולפים ובכלבים אחרים וצדו קנגורו לשם הנאה. כיום הדבר אסור על פי חוק.

קנגורו מסוגל להיאבק בכלב ואינו נכנע בקלות. ידועים מקרי התקפה של קנגורו על בני אדם, אך ברובם המכריע של המקרים הייתה זו תגובה להתגרות מוקדמת מצד האדם. במקרה מתועד משנת 1936 התגבר קנגורו על שני כלבי ציד שהתקיפוהו ופצע אותם. הצייד שחש לעזרתם הותקף גם הוא ונהרג על ידי הקנגורו. בעת התגוננות או לצורך התקפה תומך הקנגורו את כל משקל גופו על זנבו החזק ובועט ברגליו האחוריות. בכל אחת מרגליו האחוריות שתי אצבעות חזקות מצוידות בציפורניים חדות, ועוד שתי אצבעות מחוברות יחד וכמעט מנוונות.

אויב חדש של הקנגורו מהווים הכבישים הרבים החוצים כיום את מדבריות אוסטרליה. בכל שנה נהרגים מאות קנגורואים לאחר שנדרסו על ידי כלי רכב; עשרות בני אדם נהרגים גם כן כתוצאה מהיתקלות מכוניתם בקנגורו. הקנגורואים נוטים לקפוץ אל הכביש בפתאומיות, בחשכת הלילה, מפני שרעש המנוע ואורות הרכב מסקרנים אותם. כלי רכב החוצים כבישים אלו באופן תדיר מצוידים ברשתות הגנה מיוחדות. אמצעי נוסף למניעת תאונות עם קנגורואים, הוא מתקן ה"שו-רו", מעין משרוקית המפיקה שריקה בתדירות גבוהה, אותה אין בני אדם שומעים, אך מרתיעה את הקנגורואים.

חיזור ורבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת שהנקבות מגיעות לייחום, הזכר נוהג לבצע טקס חיזור כדי למשוך אליו נקבות. הוא נשען לאחור על זנבו ומתמתח לכל מלוא קומתו, כדי להדגיש את גובהו, לאחר מכן הוא נשען קדימה ומשפשף את חזהו שבו יש בלוטות מיוחדות בקרקע. הזכרים מבצעים ביניהם קרבות התגוששות שבהם הם חובטים ובועטים אחד בשני, בדומה לקרבות איגרוף. הזכר המנצח זוכה בנקבות שבאותו תחום.

נקבת הקנגורו ממליטה ולד אחד בכל עונת רבייה. גודלו של הוולד בעת לידתו אינו עולה על 3-4 ס"מ בלבד, אך אף על פי כן הוא מסוגל לזחול ולהיכנס אל תוך כיס החזה של אמו מיד לאחר הלידה. בתוך הכיס יש שתי פטמות יניקה. בשלב הראשון הוולד אינו חזק דיו כדי לינוק והאם מתיזה חלב אל תוך פיו. מאוחר יותר הוא לומד לינוק בעצמו.

בגיל שישה חודשים הוא מסוגל להציץ מתוך הכיס ובגיל שמונה חודשים הוא יכול לצאת לתקופות זמן קצרות ולשהות על הקרקע בקרבת אמו, ולחזור אל הכיס לאחר מכן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]