ערבה (גאוגרפיה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערבה, מונח גאוגרפי אקלימי המתאר אזור מישורי גבעתי המכוסה בצמחייה עשבונית שמשתרע בקווי הרוחב הבינוניים של כדור הארץ. כמו כן, המושג ערבה מתייחס לשטחים בשולי המדבריות הסובטרופיות, כגון האזור ליד גבולות מדבר סהרה באפריקה.
עונות הגשמים בערבות מתרחשות בקיץ ושיאן בחודש יולי.
שטחי ערבות קיימים באזור חבר העמים האסייתי, שם הן מכונות סְטֶפּ, בהונגריה, שם הן מכונות הפוסטהּ, באמריקה הצפונית, שם הן מכונות פרריות ובאמריקה הדרומית, שם הן מכונות פמפס (בארגנטינה) או "ייאנו" (llano) שהיא ערבה טרופית בדרום אמריקה.
סוגים מיוחדים של ערבה הם הסוואנה, ערבה מנוקדת בעצים המשתרעת באזורי קו המשווה, וטונדרה שבקטבים או באזורים הרריים ("טונדרה הררית").
[עריכה] ראו גם
| מונחים בגאוגרפיה פיזית | ||
|---|---|---|
|
