קץ כלזמן (סרט, 1987)

קץ כלזמן
Конец Вечности
מבוסס על	קץ כלזמן
בימוי	Andrey Yermash
תסריט	Budimir Metalnikov
שחקנים ראשיים	Oleg Vavilov; Sergei Yursky; Georgiy Zhzhonov; Vera Sotnikova; בוריס קליויב
מוזיקה	אדוארד ארטמייב
צילום	Naum Ardashnikov
מדינה	ברית המועצות
חברת הפקה	מוספילם
הקרנת בכורה	1987
משך הקרנה	137 דק'
שפת הסרט	רוסית
סוגה	סרט מדע בדיוני
	דף הסרט ב־IMDb

קץ כלזמן (ברוסית: Конец Вечности) הוא סרט מדע בדיוני סובייטי משנת 1987 בבימויו של אנדריי ירמש^[1], מבוסס על הרומן המפורסם משנת 1955 מאת אייזק אסימוב.^[2]^[3] הסרט הופק על ידי אולפני מוספילם.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט מספר על פעילותו של ארגון סודי בשם כלזמן שקיים מחוץ לזמן ושולט על כל דבר על כדור הארץ. נציגיו יכולים להיכנס לכל מאה בתולדות כדור הארץ, החל מהמאה ה-27, המאה בה הופיע הארגון, בעזרת כמוסות זמן הנעות בארובות הזמן הבלתי פוסקות ולשנות את מהלך האירועים כפי שהם בעצמם רואים צורך – למיגור מלחמות, מנהגים, כלי נשק חדשים, מסע בחלל.

הארגון מגייס את חבריו החדשים מאוכלוסיית "אנשים" רגילים, לוקח אותם בילדותם. אסור להם לשמור על קשר כלשהו עם ביתם, עם המאה המולדת שלהם. לאחר האימונים הם הופכים לחברי הארגון - משקיפים, מחשבים, סוציולוגים, טכנאים... בדרך זו מגיע אנדרו הרלן לארגון, שאחרי האימונים עובד כצופה במאה ה-48. הצופה המוכשר הצעיר מובא על ידי יו"ר מועצת הזמן, הבכיר לבאן טוויסל לביתו והופך אותו לטכנאי האישי שלו.

טוויסל הוא אדם שבוחר בדרך לשנות את המציאות שהמחשבים הקבועים החליטו לשנות. הוא מתכוון להפקיד את אנדרו על מטלה אחראית, שבמהלכה צריך הרלן להכשיר סטודנט בשם קופר בידע בהיסטוריה הפרימיטיבית (כלומר, ההיסטוריה של כדור הארץ לפני הארגון), שהרלן היה מוקסם ממנה מאז ילדותו.

בטעות, הטכנאי הרלן מציג לקופר מכשיר קפסולת הזמן האסור בתכלית האיסור, שעבורו הוא מקבל את העונש על מינויו למשקיף במאה ה-48 שם ממונה הנמסיס שלו, מחשב פינג'.

הוא פוגש בחורה רגילה בשם נויס למבנט מהמאה ה-48, שעובדת זמנית אצל פינג' כמזכירה (זה מפתיע מאוד את הרלן, מכיוון שאין נשים בארגון). אהבתם של השניים הורסת את כל התוכניות של טוויסל שתכנן לסגור את מעגל הזמן והוא שולח את הסטודנט קופר במאה ה-24, תחת שמו של המדען הגדול ויקור מולנסון (הנחשב למייסד הארגון) לפתוח את השדה הזמני וליצור את המכשירים הראשונים המאפשרים לנסוע בזמן שיביאו את הארגון למאה ה-27. תוכנית זו נשתלה בגלל העובדה שטוויסל מצא בארכיוני הארגון את מה שמכונה "ספר זיכרונותיו של מולנסון", שם הוא מתאר את הכשרתו ושליחתו למציאות של המאה ה-24 ומזכיר את שמותיהם של טוויסל והרלן.

כשמחשב פינג' מחליט לשנות את המציאות של המאה ה-48, משם נובעת נויס, הרלן מבקש מהסוציולוג ווי לחשב אם היא במציאות חדשה. כשהוא לומד שהיא לא שם, הוא מסתיר את בני הנוער במאות הסמויות, שנמצאות אחרי האלף, ממנו אין דרך לצאת למציאות. כשהשינוי מתרחש, הרלן לא מצליח להגיע לאהובתו — קפסולת הזמן נפסקת במאה ה-1000.

משכך, אנדרו הרלן, נצחי עד העצם, הופך לאויב הארגון שמוכן לעשות הכל כדי להחזיר את אהובתו ואפילו במחיר הרס הארגון עצמו.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולג ואווילוב - אנדרו הרלן
גדימינאס גירואיניס - קופר
גאורגי ז'ז'ונוב - לאבן טוויסל
ורה סוטניקובה - נויס למבנט
בוריס איוואנוב - מחשבון סנור
בוריס קליוב - הסוציולוג וויי
מיק מיקיבר - מנטור יארו
סרגיי יורסקי - מחשב פינג'
ולדימיר פיודורוב - ננס

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי אחת הסצינות (המקום אליו מגיע הרלן במאה ה-20) התרחשה באותו מקום בו צולם הסרט סטאלקר משנת 1979: באסטוניה, 25 קילומטרים מטאלין, על נהר יאגאלה באזור תחנת כוח הרוסה.^[4]