אני, רובוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הספר
עטיפת הספר משנת 1970

אני, רובוט (אנגלית: I, Robot) הוא ספר מאת אייזק אסימוב שיצא לאור לראשונה בהוצאת ג'ינום בשנת 1950. הספר מכיל אוסף של תשעה סיפורים קצרים, הקשורים בינם בסיפור מסגרת אחד. הסיפורים הופיעו לראשונה במגזינים האמריקניים Super science stories ,וAstounding science fiction, בין השנים 1940-1950. כל הסיפורים עוסקים ברובוטים בעלי מוח פוזיטרוני, הכפופים לחוקי הרובוטיקה של אסימוב - החוקים המונעים מהם לפגוע בבני אדם או בעצמם. הספר יצא לאור בעברית בהוצאת "מסדה" בשנת 1970, בשם אנוכי הרובוט, בתרגומו של יאיר שמעוני. בשנת 2004 יצא הספר בהוצאת כתר, בתרגומו של אורי בלסם, תחת השם "אני, רובוט".

הסיפורים מגוללים את השקפתו של אסימוב בדבר הרובוטים. אסימוב רואה את הרובוטים בראש ובראשונה ככלי שמיועד לשיפור איכות חייהם של בני האדם, והוא מנסה להתמודד עם הסכנות שעלולות לצוץ משימוש בכלי זה. בניגוד לסיפורים דוגמת פרנקנשטיין שבהם הגולם קם על יוצרו, הרובוטים של אסימוב, גם כאשר אינם מתפקדים כיאות בשל התכנון הלקוי שלהם, אינם מנסים להשמיד את יוצריהם. רוב הסיפורים סובבים סביב שלושת חוקי הרובוטיקה, הפרשנויות השונות שהרובוטים יכולים לתת להן, הקונפליקטים שאליהם הם נקלעים בניסיון לציית לשלושתם וההתפתחות המתמידה שעוברים הרובוטים. בין היתר מתוארים בספר רובוט המשמש כאומנת, רובוט קורא מחשבות ורובוט דתי.

פרקי הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר כולל הקדמה ו-9 סיפורים: (קריאת הספר בתצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים" ספר זמין ברשת)

  1. רובי
  2. סחור-סחור
  3. היגיון
  4. לתפוס ארנבת
  5. שקרן!
  6. הרובוט שנעלם
  7. בריחה
  8. ראיה
  9. הקונפליקט שיכול להימנע

הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 יצא לאקרנים סרט בשם "אני, רובוט" בכיכובו של וויל סמית'. הסרט, שהתבסס בצורה חלקית בלבד על חלק מהסיפורים בספר, זכה לביקורות רבות של מעריצי אסימוב על הסטייה שלו מהרעיונות והמסרים שהעביר אסימוב בספרו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]