קשקש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קשקשים של נחש (Amphiesma stolatum)

קשקש הוא ציפוי קשיח הגדל על עורם של בעלי חיים ומספק להם הגנה. לקשקשים אבולוציה מתכנסת והם משתנים עם שינויים במבנה ובתפקיד. אצל פרפרים ועשים מסדרת הפרפראים הם משמשים לצביעת משטח הכנף.

הקשקשים נחשבים בדרך כלל כחלק ממערכת הכסות. קיימים מספר סוגים של קשקשים לפי צורת בעל החיים וסיווגו בהם קשקשי דגים, קשקשי זוחלים וקשקשים של פרוקי רגליים.

לזוחלים רבים יש קשקשים. ברוב המינים מדובק בקשקשים קרניים, אך במספר סוגים, כגון התנינאים, הקשקשים הם אוסטאודרמים העשויים מעצם ומצופים בקרטין.

לקשקשי הדגים חיבור בצד אחד לגוף הדג ובצד השני הם חופשיים ומונחים על קשקש אחר או על גוף הדג.

מוכרים מספר סוגים של קשקשי דגים‏[1]:

  1. קשקשת קיקלואידית - קשקשים שהצד החופשי שלהם הוא ישר כמו אצל האלתית, השמק והמלוח
  2. קשקשת קטנואידית - קשקשים שהשפה החופשית שלהם מחוספסת כמסרק, לדוגמה במולעט ובמקרל
  3. קשקשים רומבואידות או גנואידות - קשקשים קשות המצופות בשכבת חומר דומה לאמייל

בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוב בתורה (דברים יד, ט): "את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו" . במשנה (נדה פרק ו) מובא כלל: "כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר. ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת". כך שהקשקש הוא הסימן היחיד שעל פיו נקבעת כשרות הדג. מדברי רמב"ן בפירושו לתורה (ויקרא יא ט)‏[2] משמע שזה אמור דווקא על הקשקשים הנקלפים מן הדג, אבל הקבועים והדבוקים בעור הדג אינם סימן לכשרות.‏[3]
.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שטירל#השטירל בהלכה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]