אליעזר מלמד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אליעזר מלמד
Rabbi Eliezer Melamed.JPG
תאריך לידה י"ד בתמוז תשכ"א
תאריך לידה לועזי 1961 (בן 53 בערך)
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים רב היישוב הר ברכה וראש ישיבת הר ברכה
חיבוריו פניני הלכה, רביבים

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 1961) הוא רב היישוב הר ברכה וראש ישיבת ההסדר ישיבת הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים, לרב זלמן ולשולמית מלמד (בתו של פרופ' יוסף ולק). שמו אליעזר נקשר ברב צבי יהודה הכהן קוק[1]. למד בבית ספר חורב, בישיבת ירושלים לצעירים, ואחר כך בישיבת מרכז הרב. את שירותו הצבאי עשה ברבנות הצבאית במסגרת שלב ב'. הוא הוסמך לרבנות בגיל 26. היה קשור לרב צבי יהודה קוק‏[2][דרושה הבהרה].

היה מראשי הקבוצה שהקימה את תנועת הנוער אריאל[3], שיש בה הפרדה בין בנים לבנות, והיה המזכ"ל הראשון שלה. הקים את סניף אריאל ברובע היהודי בירושלים והדריך בו. בתקופת הסכמי אוסלו שימש כמזכיר ועורך העלון של ועד רבני יש"ע.

הרב מלמד פעיל במוסדות ערוץ שבע, ומעביר את פינת ההלכה היומית ברדיו של הערוץ. חלק מפינות ההלכה ששודרו עובדו וראו אור בכרכים הראשונים של ספרי 'פניני הלכה'. הוא כותב טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע, ובו הוא עוסק בעניינים אקטואליים והלכתיים ונוגע בנושאים חברתיים, משפחתיים, קהילתיים ולאומיים. חלק מהטורים קובצו לפי נושאים ויצאו עד כה בשלושה כרכים.

על סדרת פניני הלכה שכתב קיבל את 'פרס היצירה היהודית' על שם הרב צבי יהודה הכהן קוק מאת 'הקתדרה לתורה ולחכמה' בגבעת שמואל[4]

הוא נשוי לענבל, בתו של הצייר טוביה כץ, ואב ל-13‏[5]

שיטתו בלימוד ופסיקת הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כללים ופרטים בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי שיטת ההוראה של הרב מלמד יש לחשוף ראשית את העיקרון או העקרונות שביסוד הסוגיה ולהגדירו במדויק, מתוך עיון בגמרא ובדברי הראשונים והאחרונים. יסוד הסוגיה הוא הכלל העומד בתשתית הפרטים ההלכתיים והוא תנאי הכרחי להבנת הנושא. על פרטי ההלכה להיבחן לאור אותו כלל, וממנו נגזרת גם פסיקה בנושאים חדשים שעל הפרק.

יסודות האמונה בתוך ההלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מלמד רואה בהלכה היהודית מקור מחד וביטוי מאידך לערכי המוסר היהודי ולקשר בין האדם לבוראו. הן בשיעוריו והן בספריו מדגיש את הקשר שבין טעמיה הרוחניים של ההלכה לבין הפרטים ההלכתיים. חשיפת הקשרים הללו מסתייעת בהגדרת כלל היסוד של הסוגיה.

בהצגת טעמי ההלכה הוא עושה שימוש במקורות מגוונים מן ההגות היהודית, כמו ספרות המדרש, הקבלה והחסידות, המהר"ל וכתבי הראי"ה קוק.

סדרת הספרים "פניני הלכה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פניני הלכה

סדרה זו מבטאת את שיטתו ההלכתית של הרב מלמד, הבאה לידי ביטוי גם במאמריו בטור "רביבים" בעיתון "בשבע" וגם בשיעורים בעל פה. ארבע מאות אלף עותקים מהספרים נמכרו בכמה מהדורות‏[6].

בנוסף להצגת ההלכה מן הכלל אל הפרט ובקישור ההלכה לטעמיה הרוחניים מאופיינים הספרים בהתייחסות למנהגי כל העדות. דרכו כפוסק הלכה היא שרק באותם המקומות שבהם יש מנהג עדתי מובהק יש להציג את הדבר כמחלוקת. פסיקתו ברוב המקומות (בהם אין מנהג מובהק) תתייחס למנהג האשכנזים והספרדים. הרב דוחה את הטענה שכל עדה צריכה לנהוג על פי פסיקות של רבנים בני העדה בלבד, גם במקומות שאין מנהג עדתי מובהק.

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הציבור התורני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מלמד עושה שימוש במונח "תורני" לתיאור הזרם החרדי לאומי בקרב הציבור הדתי לאומי, זרם שהוא משתייך לו. לדבריו, ישנו ניגוד מובהק בין ציבור זה לבין הציבור החרדי, וזרם זה אינו תת-זרם לא של הציבור החרדי ולא של הציונות הדתית הישנה, מאחר שלדעתו הוא נבדל משניהם במאפיינים עיקריים.

לפי הרב מלמד ההבדל בין הציבור התורני לבין החרדיות מתבטא באחריות הלאומית של ציבור זה ובחשיבות שהוא מייחס ללימודי חול, לשירות הביטחוני והלאומי ולהימנעות מהתפרנסות מלימוד תורה.

מנגד, לפי הרב מלמד הזרם התורני אף אינו חלק מהציונות דתית הישנה, היות שבסיס המוטיבציה של הציבור התורני איננו רק הרצון להשתוות לציבוריות הישראלית החילונית או לקבל לגיטימציה בקרב הציבור החילוני (מאפיינים אותם הוא מזהה עם הציונות־דתית הישנה), אלא המחויבות ההלכתית למצוות השירות בצבא ולמצוות יישוב הארץ בהקשר הרחב שלה, והשאיפה ליטול חלק משמעותי בקביעת סדר היום הלאומי, הפוליטי והציבורי, לרבות הנהגת המדינה, וזאת למרות שהמאפיינים המעשיים של זרמים אלו דומים מאוד זה לזה.

אחוזים גבוהים מפעולות ההסברה של הרב מלמד מוקדשים לחידוד ייחודיות הדרך התורנית, והוא אמר מספר פעמים שמדובר בתופעה חברתית משמעותית, שהיקפה גדול יותר מן המצטייר בתקשורת. במדיום הפובליציסטי‏[7] הרב מלמד מרבה להתייחס לסוגיות אקטואליות ולהציג את עמדתו ביחס אליהן. בדרך זו מנסה הרב מלמד לשקף על פי הבנתו את השקפת העולם של הציבור התורני, במובדל מן הציבור החרדי ומחלקים בציונות הדתית הישנה.

תורה ומדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מלמד רואה בשילוב תורה ומדע ערך חשוב, ודוגל בהכנסת לימודי החול בבתי הספר ובבחינות הבגרות. הוא תולה, בין השאר, את חשיבות לימודי החול בדברי הגר"א: "כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משארי החכמות - לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה"‏‏‏[8]. שילוב תורה ומדע במשנת הרב מלמד יונק מן השאיפה הכללית להציג את חכמת התורה בכל תחום מתחומי המציאות, ולהפוך אותה ל"תורת חיים" שאיננה מצומצמת בין כותלי בית המדרש בלבד‏[9].

הרב מלמד רואה באתגר השילוב הנכון שבין תורה למדע משימה המוטלת על כתפי הציבור התורני, כחלק מחזון הגאולה לתיקון עולם. בכלל זה חשיפת עמדתה הערכית-מוסרית של התורה בסוגיות משפט, כלכלה, ביטחון ויחסים בינלאומיים. יחד עם זאת הרב מלמד נוקט עמדה ביקרותית מאוד כלפי השיח האקדמאי הישראלי. כך לדוגמה מבקר הרב את הכפיפות וההתבטלות של מוסדות חינוך לתוכניות לימודים חדשות שמכתיב משרד החינוך בהשפעת האקדמיה. הרב מדגיש את ערכו של הניסיון רב השנים ושל החיבור הבלתי אמצעי לתלמידים, שחסרים לחוקרי חינוך אקדמיים רבים. לדבריו, הדבר בא לידי ביטוי, בכשלונן של תוכניות חדשניות להקניית שפות ולהוראת מתמטיקה.

גישת הרב מלמד לשילוב תורה ומדע מקבלת ביטוי במספר תוכניות הפועלות במוסדות הר ברכה. כך לדוגמה פועלת בהמשך ללימודים התורניים בישיבה תוכנית 'שילובים'. תוכנית זו נועדה לאפשר לבוגרי ישיבות המשך התפתחות תורנית-רוחנית במהלך לימודיהם המקצועיים-אקדמיים. התוכנית מציעה שיעורים המותאמים בתכנים ובשעות לצורכי הסטודנטים ומסייעת במלגות, חדר מחשבים וחדרי לימוד לסטודנטים. ענף בתוכנית שילובים מוקדש לסיוע לנשים הלומדות לתארים מתקדמים (תואר שני ודוקטורט). גם תוכנית זו בנויה על לימוד תורה מוגבר ומלגות לסטודנטיות. בישיבת הר ברכה בראשה עומד הרב מלמד מוקדשת התייחסות מיוחדת לשאלת היחס בין תורה למדע. מכון הספרים הר ברכה שליד הישיבה פועל בתחומו בהוצאת ספרים מקצועיים בתחום, כגון: יש מאין, חוק והשגחה.

פמיניזם וקריירה מול ערכי המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מלמד רואה בתנועה הפמיניסטית תנועה שטרם הבשילה לתפיסת עולם מאוזנת, דבר שלדבריו יוצר עיוותים, כדוגמה הוא מביא את התקנה המחייבת מינוי אישה לדירקטור כאשר כל חברי הדירקטוריון האחרים הם גברים‏[10]. הוא מצדד בקידום נשים בשוק העבודה על ידי מתן אפשרות הולמת לעבודה בתנאים שיאפשרו להשאיר את המשפחה בראש סולם הערכים, כגון: עבודה במשרה חלקית ובשעות המתאימות לאימהות, וחקיקה תואמת בתחום חופשות לידה.

פמיניזם ופסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחד עם העמדה הביקורתית העקרונית של הרב מלמד כלפי הפמיניזם המודרני, הוא מתיר לכל אישה המעוניינת ללמוד תורה לשם שמיים ללמוד גמרא בעיון. מנגד הוא ממליץ לנשים שאין להן חשק מיוחד להתעמק בתורה, ללמוד ספרי הלכה מעשיים ולהעמיק ביסודות האמונה והמוסר. לדעתו עם התפתחות ההשכלה הכללית וההתמחות המקצועית של נשים בתחומים שונים בזמן המודרני, נשים צריכות ללמוד תורה הרבה יותר מכפי שלמדו בעבר.

דוגמה נוספת לעמדותיו ההלכתיות ניתן לראות בקביעתו שראוי ששלוש נשים שאכלו כאחת יזמנו לפני ברכת המזון אף בנוכחות שני גברים שאינם מבני משפחתן.

מניעת הריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגבי מידת ההיתר ההלכתי למניעת הריון, מצדד הרב מלמד בחשיפת המידע ובהשארת רוב מרחב שיקול דעת לבני הזוג. במאמר בנושא נמנע הרב מקביעה מפורשת שיש איסור הלכתי במניעת הריון, ומקפיד להשאיר פתח רחב להתייעצות. בהמשך דבריו הוא כותב שבלא מעט מקרים דחיית היריון היא האפשרות העדיפה לכתחילה.

הפלת עובר חולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגיית הפלות עוברים החולים במחלה קשה מצויה במחלוקת עמוקה בין פוסקי ההלכה. הרב מלמד פוסק כי מותר לבני זוג לבחור לשאול רב המקל במקרים אלה‏[11]. בטור "רביבים" כתב כי היו רבנים שהתרעמו על שפרסם את הדעה המקילה בהבלטה והורה שאפשר לסמוך עליה. בעמדתו זו הוא מסתמך על מה ששמע לדבריו מהרב אברהם שפירא. בעמדתו בנושא הפלות נעשה שימוש אף בין כותלי בית המשפט‏[12].

שירות צבאי וסירוב פקודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת הר ברכה, שבראשה עומד הרב מלמד, היא ישיבת הסדר. הוא רואה בשירות צבאי במסגרת ישיבת הסדר דרך לכתחילה ולא רק דרך ברירת מחדל, זאת ללא תלות במשימות הצבא ובפיקודו. הוא מנמק זאת בכך שיש מצווה להגן על חייהם ושלומם של יהודים ומשום מצוות ישוב הארץ. יחד עם זאת יש לו ביקורת רבה על דרגי הצבא הבכירים‏[13]

בעת תוכנית ההתנתקות הצטרף לקריאתו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא והורה לתלמידיו ששירתו כחיילים במסגרת ישיבת ההסדר לסרב לפקודה של פינוי יישובים.

הרב מלמד רואה בשאלת סירוב הפקודה הרבה מעבר לשאלה הלכתית. העצמאות הבאה לידי ביטוי במוכנות ללכת נגד הזרם ואף לשלם על כך מחיר אישי של הליכה לכלא או הדחה משירות קרבי וקצונה, היא זו שתאפשר את הצבתו ומימושו של חזון אלטרנטיבי לזה של התרבות החילונית-ליברלית השלטת‏[14]. מסיבה זו תומך הרב מלמד גם בהתעקשות של חיילים על עמדתם בעניינים נוספים, כמו הוצאת הציציות‏[15], וקבלת זמנים ותנאים ראויים לתפילה‏[16].

בפולמוס סביב "שירת נשים בצבא", תומך הרב מלמד, בניגוד לעמדת הרבנות הצבאית, ביציאתם של חיילים דתיים מאירועים שבהם מופיעה זמרת, גם כאשר מדובר בטקס רשמי וממלכתי, ואף אם יקבלו פקודה מפורשת להישאר. ‏‏‏[17]

כנגד הטענה שסירוב פקודה יפגע באחדות הצבא ואף עשוי להוביל להתפרקותו, טוען הרב מלמד שההפך הוא הנכון. רוב גדול של עם ישראל – כולל החרדים והמתנחלים – יזדהה הרבה יותר עם הצבא, אם יהיה ברור שפקודותיו אינן סותרות את ההלכה וסמכותו אינה מנסה להתחרות בסמכותה‏[18]. גם רוב המשרתים בצבא שאינם שומרי מצוות, מזדהים הרבה יותר עם ערכי השמירה על העם והארץ ועם מורשת ישראל שביסודו של הצבא, מאשר עם החובה הפורמלית לציית. רק מיעוט שמאלני קטן איננו מזדהה עם הערכים הללו ואין צריך לחשוש כל כך מתגובתו‏[19]. אדרבא, סירוב הפקודה ישיב את הצבא לערכיו המקוריים של נאמנות למורשת ישראל והתמקדות במלחמה באויבי ישראל, ולא בניסיון למצוא חן בעיני הגויים‏[20].אין צורך לחשוש מ"מדרון חלקלק" בעניין זה, מפני שאין מדובר על סירוב לפקודה בעת לחימה (שאז יש לציית גם במצבים של חוסר הסכמה‏[21]), אלא לוויכוח עקרוני בין עמדות שהתבררו היטב בזירה הציבורית. כמו כן, הכל מבינים שיש הבדל בין סירוב לפעול כנגד יהודים או כנגד ההלכה, לבין סירוב להילחם באויבי ישראל. כפי שאין דואגים מן הכפיפות של הצבא לבג"ץ למרות שהוא מייצג עמדה רחוקה מאד מזו של מורשת ישראל, ואף שהוא מתערב בפעילותו של הצבא ולא רק בשמירת זכויותיהם של חיילים פרטיים, כך אין צורך לדאוג מ"כפיפות" של הצבא לרבנים".‏‏‏[22]

בתגובה לעמדותיו בנושא סירוב פקודה ביטל שר הביטחון אהוד ברק את מסלול ה"הסדר" בישיבתו. בתמוז ה'תשע"ג חידש מחליפו של ברק, משה יעלון, את המסלול‏[23]

ביקורת כלפי פוליטיקאים וקציני צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מלמד מותח לעתים בטוריו בעיתון "בשבע" ביקורת על חלק גורמי השלטון במדינת ישראל. כך למשל, לאחר מלחמת לבנון השנייה האשים את הנהגת המדינה ואת ראשי הצבא בשחצנות, בהטעיית הציבור ובהעדפת הקידום האישי, גורמים שהובילו לדבריו למחדל המדיני-צבאי‏[24]. בטור אחר ציין כי למרות שהוא בטוח כי ברמה העקרונית ראש הממשלה ושר הביטחון (נתניהו וברק) חשים מחויבות לביטחונה של מדינת ישראל ואף היו מוכנים למסור את נפשם עבור קיומה של המדינה, יש לחשוש שגם מניעים אישיים מדרבנים אותם לפעול נגד איראן‏[25].

שירות לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב קורא לחשיבה מחודשת בנושא ההליכה לשירות הלאומי לבנות, שירות שנפוץ מאוד בקרב בנות דתיות כתחליף התנדבותי לשירות צבאי. לדברי הרב מלמד, מול התרומה הציבורית בשירות הלאומי, ישנם גם חסרונות רבים, כגון: דחיית גיל הנישואין ודחיית הולדת ילדים, הקטנת הסיכויים להשלמת לימודים גבוהים ולמיצוי כשרונות והגשמה עצמית של הבנות, ואף פגיעה באוכלוסיות מוחלשות סוציואקונומית והעמקת פערים כלכליים בין שכבות החברה‏[26]. לדעתו כתוצאה ממשך הזמן של השירות הלאומי, בנות רבות מוותרות על קריירה משמעותית.

נוער הגבעות ופעולות תג מחיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר בעיתון "בשבע" הביע הרב מלמד אהדה לנוער הגבעות וטען כי מדיניות תג מחיר יעילה:

"התברר שמדיניות 'תג המחיר' יעילה ביותר, ומערכת 'הביטחון' עושה הכול כדי לשוברה לשם כך הם מפיצים עלילות על המתנחלים... ראשי הצבא שנכשלו בניהול המלחמה נגד האויב הערבי, יחד עם ראשי המשטרה שנכשלו בהשלטת ביטחון ברחבי הארץ, נעשו גיבורים כלפי יהודים יקרים, שמקום מגוריהם לא הוסדר רשמית רק בגלל שיקולים פוליטיים. לכן צריך עתה לדבר בשבחם של נערי הגבעות היקרים, שמוסרים עצמם למען יישוב הארץ והפרחת השממה"‏‏‏[27].

באדר ב' ה'תשע"א נשאל, באתר ישיבה, האם הביע תמיכה בפגיעה בערבים במסגרת "מדיניות תג המחיר". הוא השיב כי הביע תמיכה בהפגנות רחבות היקף על ידי ועדי המתיישבים בצמתים, שנועדו להעסיק כוחות צבא רבים ככל האפשר, אך אמר כי מעולם לא הביע תמיכה בפגיעה של אנשים פרטיים בערבים או ברכושם‏[28]. לאחר רצח משפחת פוגל באיתמר כתב: "איננו שואפים לנקם פרטי, אלא לנקמה ממלכתית שצה"ל וכל מערכות השלטון יובילו"‏[29]

בהזדמנות אחרת כתב נושא זה: "יש להודות שלעתים נעשים מעשים שמצד האמת והמוסר אין ראוי לעשותם, והם גם מזיקים לנו מבחינה ציבורית. אבל אם באמת רוצים למונעם, כדאי לדבר על כך בצנעא, פנים אל פנים, כי רק באופן זה יש סיכוי שדברי התוכחה וההסברה יתקבלו"‏[30].

נושאים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב מלמד תומך בעלייה להר הבית באופן הנהוג בארגון "משמרות המקדש", בנימוק שיש בכך תועלת לשמירת הריבונות הישראלית במקום‏[31].

כתבים שחיבר וערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדרה בת ארבעה עשר כרכים‏[32] בשם פניני הלכה בנושאים הלכתיים שונים. מטרת סדרה זו לכלול את כל ההלכות הנצרכות לימינו והסדרה טרם הושלמה.
  • שמחת הבית וברכתו - מצוות עונה והלכותיה, שמירת הברית, פרו ורבו, עקרות, סירוס, חשוכי ילדים, הפסקת הריון והאיש והאישה. הספר עוסק בנושאים רגישים ועל כן משווק במכירה ישירה למדריכי חתנים ומדריכות כלות בלבד.
  • כותב טור פופולרי קבוע בשם 'רביבים' בעיתון "בשבע" בו עוסק הרב מלמד בעניינים שונים מנקודת מבט תורנית והלכתית. מסקר שנערך ב-2009 עולה כי מספר הקוראים כ-270,000, שהופכים אותו למדור הנקרא ביותר בציבור הדתי‏[33].
    חלק מן המאמרים נקבצו לאחר עריכה והרחבה בסדרת ספרים בת אותו שם. החלק הראשון עוסק בענייני חינוך, משפחה, נישואין וקריירה; החלק השני בענייני מדינה וצבא; והחלק השלישי מאגד בתוכו מאמרים על גדולי ישראל ודמויות מופת.

עריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ההדיר את מהדורה חדשה של ספר השל"ה, ירושלים: עוז והדר, תשנ"ג (5 כרכים).
  • ערך את שני הכרכים הראשונים בסדרת ספרי רבי צדוק הכהן מלובלין במהדורה החדשה, וסייע בהשלמת הסדרה כולה, הר ברכה: מכון הר ברכה, תשנ"ח-תשס"ט (8 כרכים).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אביו וכן הרב אליעזר ולדמן מספרים שכאשר נולד הרב אליעזר מלמד הלך אביו לרב צבי יהודה הכהן קוק על מנת לבשר לו על הולדת בנו הבכור. הרב צבי יהודה אמר לו שהוא בדיוק חלם ש"אליעזר בא" ומשום כך ניתן לו שם זה.
  2. ^ הרב אביהוא שוורץ, בדרך התורה הגואלת, עמ' שסא.
  3. ^ תנועת הנוער אריאל - היסטוריה
  4. ^ הרב מלמד: יש לחצים על מי שעוסק בכתיבת הלכה, באתר ערוץ 7, 12 ביולי 2013., דברי הרב באירוע - לכתוב הלכה לדורנו
  5. ^ מנורה חזני, ‏אישי נשי עם הרבנית ענבל מלמד: "כל ילד זה להכיר מישהו חדש", בערוץ "אורות - טלוויזיה יהודית", 10 במרץ 2011 קובץ וידאו.
  6. ^ כתבה מערוץ 7 על פניני הלכה לקראת יציאת הכרך על מועדים המספר 400,000 - כתבה מערוץ 7 על יציאת 'ימים נוראים'
  7. ^ בעיקר בטורו 'רביבים'.
  8. ^ ‏מצוטט בהקדמה לספר "אקלידוס" (בתרגום לעברית שנעשה על ידי ר' ברוך בן יעקב שיק משקלוב, האג תק"ם - 1780; צוטט בשינויים קלים בהקדמה ל"פאת השולחן". פירוש הדברים: אדם הלומד תורה ולא יודע את חכמות הטבע‏ לא יוכל להבין חלקים נרחבים של התורה, אשר ידיעת חכמות אלו מבהירה.
  9. ^ ראו "פניני הלכה ליקוטים א'"
  10. ^ חוק החברות, התשנ"ט-1999, סימן ה': דירקטור חיצוני, בסעיף 239 (ד) חובת מינוי: "בחברה שבמועד מינוי דירקטור חיצוני כל חברי הדירקטוריון שלה הם בני מין אחד, יהיה הדירקטור החיצוני הממונה בן המין השני."
  11. ^ פניני הלכה ליקוטים ב' פרק יב הלכה ט
  12. ^ ת"א 3198/01 (מחוזי ירושלים), פלוני ואח' נ' עריית ירושלים ואח', תק-מח 2008(2) 8941, אתר משרד המשפטים.
  13. ^ הרב אליעזר מלמד, ‏מבית המדרש הצה"לי, באתר בשבע - ערוץ 7, 25/01/07.
  14. ^ אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 308-312.
  15. ^ אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 274-277.
  16. ^ אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 235-240.
  17. ^ ‏אליעזר מלמד, פקודה נגד ההלכה, "בשבע", 12.01.2012‏
    אליעזר מלמד, מדירים את היהדות מרשות הרבים, "בשבע", 05.01.2012‏
  18. ^ אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 312.
  19. ^ אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 303.
  20. ^ אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 322.
  21. ^ אליעזר מלמד, רביבים, כרך ב', עמ' 348-349.
  22. ^ ‏אליעזר מלמד, מדירים את היהדות מרשות הרבים, "בשבע", 05.01.2012‏
  23. ^ ישיבת הר ברכה - חוזרת למסלול ההסדר, באתר ערוץ 7, 8 ביולי 2013.
  24. ^ הרב אליעזר מלמד, ‏ממחדל לניצחון - רביבים, באתר בשבע - ערוץ 7, 10 באוגוסט 2006
  25. ^ הרב אליעזר מלמד, ‏קשה לסמוך עליהם - רביבים, באתר בשבע - ערוץ 7, 22 במרץ 2012
  26. ^ ‏אליעזר מלמד, שירות לאומי, השכלה ונישואין, "בשבע", 11.05.2006‏
  27. ^ ‏אליעזר מלמד, לשבח ולא לגנות, "בשבע", 13.11.2008‏
  28. ^ הרב אליעזר מלמד, פגיעה בערבים כ'תג מחיר', ב' אדר ב' ה'תשע"א
  29. ^ אליעזר מלמד, ‏במעלות קדושי ארץ ישראל, באתר בשבע - ערוץ 7, 17 במרץ 2011.
  30. ^ הרב אליעזר מלמד, בגנותה של תרבות הגינוי, באתר ערוץ 7, 27 במאי 2010 (נלקח מהשבועון "בשבע", גיליון 394)
  31. ^ דעתו של הרב והתייחסות לדעת אביו
  32. ^ ונוסף להם שלושה ספרי הרחבות על פניני הלכה ברכות, שבת, מועדים וסוכות
  33. ^ בני משה, ‏"רביבים" - הטור הכי פופולארי בציבור הדתי לאומי, באתר ערוץ 7, 06/12/09