קשת A*
 | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים |
קשת  |
| מגלה |
מצפה הלאומי לרדיו אסטרונומיה, רוברט הנבורי בראון |
| תאריך גילוי |
14 בפברואר 1974 |
| מאפיינים פיזיים | |
| מרחק |
26,000±1,400 שנות אור 7,971.55±429.24 פארסק |
| מסה | 4,020,000±160,000 מסת שמש |
  | |
A. Eckart (U. Koeln) & R. Genzel (MPE-Garching), SHARP I, NTT, La Silla Obs., ESO
קשת A* (באנגלית: Sagittarius A*, שפירושו בעברית "A* בקבוצת קשת") הוא המיקום ממנו יוצא שידור רדיו חזק ומרוכז במיוחד במרכז גלקסיית שביל החלב בשל חור שחור שנמצא שם.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-16 באוקטובר 2002, צוות בינלאומי בראשות ריינהרד גנצל ממכון מקס פלאנק דיווח לראשונה על תצפית בה עקבו אחר תנועת הכוכב S2 שנמצא בקרבת קשת A* במשך קרוב לעשר שנים. מבדיקת מסלול ההקפה עולה שהמסה של קשת A* היא כ-3.7 מיליון מסות שמש ברדיוס שאינו עולה על 6.25 שעות אור, או כ-4.2 מיליארד קילומטרים. לשם השוואה, פלוטו מקיף את השמש ברדיוס של 5.51 שעות אור או כ-3.7 מיליארד קילומטרים. הערכות כיום הן שמסת החור השחור הן בטווח של כ-4 מיליון עד 4.3 מיליון מסות שמש. ראיות אלו תומכות בכך שקשת A* הוא חור שחור על-מסיבי, כמו אלה הקיימים במרכזים של רוב הגלקסיות.[1] ב-2020 זכה גנצל, יחד עם עמיתתו אנדריאה גז, בפרס נובל לפיזיקה על מחקרם, שחיזק את עובדת קיומו של החור השחור.[2]
תצפיות אלה מצביעות בדרך עקיפה על קיומו חור שחור במקום. שיטה ישירה יותר וחדשנית לתצפית בחורים שחורים, שימשה לתצפית אחר החור השחור העל מסיבי M87* שבמרכז הגלקסיה M87. ב-10 באפריל 2019 פרסמו מדענים מקבוצת טלסקופ אופק אירועים (אנ') תיעוד של החור השחור, באמצעות שימוש במערך של שמונה טלסקופי רדיו שהיו פזורים במספר מקומות על פני כדור הארץ. לצורך עיבוד המידע, נדרש תזמון מדויק ביותר ביניהם אשר הושג באמצעות שעונים אטומיים.[3] אף החור השחור קשת A* צולם בשיטה זו, ותמונתו פורסמה לראשונה בפומבי ב-12 במאי 2022.[4] בשונה מתמונתו של החור השחור M87*, תמונתו של קשת A* כוללת הרבה יותר אור בסביבתו של אופק האירועים של החור השחור. תופעה זו נגרמת שכן בהשוואה ל-*M87, קשת A* קטן הרבה יותר, ולפיכך החומר והאור מסתובב סביבו במהירות רבה יותר. משום כך קשה יותר להבחין בחור השחור עצמו, הנמצא בתוך האור הסובב אותו.[2] רדיוס התמונה שצולמה קרוב לזה שבו מקיף כוכב חמה את השמש.[5]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
Image of Sagittarius A*, Milky Way Black Hole, Event Horizon Telescope, סרטון באתר יוטיוב
הגרדיאן, חוקרים תיעדו לראשונה כוכב שסולק מהגלקסיה על ידי חור שחור, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2019- גדעון לב, מדענים חשפו תמונה שמאשרת את קיומו של החור השחור בלב שביל החלב, באתר הארץ, 12 במאי 2022
- קשת A*, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Philip Ball, Star orbit nails black hole, Nature, 2002-10-17 doi: 10.1038/news021014-6
- ^ 1 2 גדעון לב, מדענים חשפו תמונה שמאשרת את קיומו של החור השחור בלב שביל החלב, באתר הארץ, 12 במאי 2022
- ^ ShieldSquare Captcha, hkvalidate.perfdrive.com
- ^ אסף גולן, אריה אברמזון, צילום חושף לראשונה: חור שחור מאסיבי במרכז שביל החלב, באתר ישראל היום, 12 במאי 2022
ירון דרוקמן, איתי נבו (מכון דוידסון), תיעוד: כך נראה החור השחור שבמרכז שביל החלב, באתר ynet, 12 במאי 2022
מדענים חשפו תמונה של חור שחור במרכז שביל החלב, באתר וואלה!, 12 במאי 2022
שחר אלהרל, תיעוד: החור השחור במרכז שביל החלב, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 12 במאי 2022
איתי נבו, צילום ראשון: החור השחור במרכז שביל החלב, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, 12 במאי 2022 - ^ עדי זריפי, החור השחור שבמרכז היקום שלנו - צולם לראשונה אי פעם, באתר מאקו, 12 במאי 2022
| בקרת זהויות |
|
|---|
