פרס נובל לפיזיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרס נובל לפיזיקה מוענק מדי שנה, החל משנה 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיקה. הפרס מוענק על ידי האקדמיה השבדית המלכותית למדעים.

תוכן עניינים 1 חתני פרס נובל לפיזיקה 1.1 1901 - 1910 1.2 1911 - 1920 1.3 1921 - 1930 1.4 1931 - 1940 1.5 1941 - 1950 1.6 1951 - 1960 1.7 1961 - 1970 1.8 1971 - 1980 1.9 1981 - 1990 1.10 1991 - 2000 1.11 2001 - 2010 2 קישורים חיצוניים

[עריכה] חתני פרס נובל לפיזיקה

[עריכה] 1901 - 1910

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1901	וילהלם רנטגן	הקיסרות הגרמנית	בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיא בגילוי הקרניים המיוחדות, קרני X.
1902	הנדריק לורנץ פיטר זימן	הולנד הולנד	בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו במחקרם על השפעת המגנטיות על תופעת הקרינה.
1903	אנרי בקרל	צרפת	בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיא באמצעות גילוי הרדיואקטיביות הספונטנית.
	פייר קירי מארי קירי	צרפת צרפת	בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו באמצעות מחקריהם המשותפים על תופעת הקרינה שהתגלתה על ידי פרופסור אנרי בקרל.
1904	ג'ון ויליאם סטראט ריילי	בריטניה	על מחקריו בנושא צפיפות הגזים החשובים ביותר ועל גילוי הארגון במחקרים אלה.
1905	פיליפ לנארד	הקיסרות הגרמנית	על עבודתו בחקר הקרניים הקתודיות.
1906	ג' ג' תומסון	הממלכה המאוחדת	בהוקרה לערכם הגדול של מחקריו התאורטיים והניסיוניים בהולכת חשמל על ידי גזים.
1907	אלברט אברהם מייקלסון	ארצות הברית	על המכשור האופטי המדויק שלו, ועל המחקרים הספקטרוסקופיים והמטרולוגיים שערך בעזרת ציוד זה.
1908	גבריאל ליפמן	צרפת	על השיטה ליצירת תצלומים צבעוניים המבוססים על תופעת ההתאבכות.
1909	גוליילמו מרקוני קרל פרדיננד בראון	איטליה הקיסרות הגרמנית	על תרומתם להתפתחות הטלגרפיה האלחוטית.
1910	יוהאנס דידריק ואן דר ואלס	הולנד	על עבודתו על משוואת המצב של גזים ונוזלים.

[עריכה] 1911 - 1920

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1911	וילהלם וין	הקיסרות הגרמנית	על גילוייו בנוגע לחוקים השולטים בקרינת חום.
1912	נילס גוסטב דלן	שבדיה	על המצאת שסתום אוטומטי לשימוש במצבורי גז להארת מגדלורים ומצופים.
1913	האיקה קמרלינג אונס	הולנד	על מחקרו על תכונות החומר בטמפרטורות נמוכות, שהביא בין השאר לייצור הליום נוזלי.
1914	מקס פון לאואה	הקיסרות הגרמנית	על גילוי תופעת העקיפה של קרני X במעבר דרך גבישים.
1915	ויליאם הנרי בראג ויליאם לורנס בראג	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	על תרומתם באנליזה של גבישים באמצעות קרני X.
1916	לא חולק
1917	צ'ארלס גלובר ברקלה	הממלכה המאוחדת	על גילוי קרינת הרנטגן האופיינית ליסודות.
1918	מקס פלאנק	גרמניה	בהוקרה על תרומותיו לקידום הפיזיקה באמצעות גילוי קוונט האנרגיה.
1919	יוהנס שטארק	גרמניה	על גילוי אפקט דופלר בקרני תעלה, ופיצול קווים ספקטרליים בשדה חשמלי.
1920	שארל אדוארד גיום	שווייץ	בהוקרה על תרומתו למדידות מדויקות בפיזיקה על ידי גילוי אנומליות בסגסוגות פלדת ניקל.

[עריכה] 1921 - 1930

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1921	אלברט איינשטיין	גרמניה, שווייץ	על תרומתו לפיזיקה התאורטית, ובפרט על גילוי החוק של האפקט הפוטואלקטרי.
1922	נילס בוהר	דנמרק	על תרומתו לחקר מבנה האטומים והקרינה הנפלטת מהם.
1923	רוברט מיליקן	ארצות הברית	על עבודתו אודות המטען החשמלי הבסיסי ואודות האפקט הפוטואלקטרי.
1924	מאנה סיגבאן	שבדיה	על גילוייו ומחקריו בתחום של ספקטרוסקופיית קרני רנטגן.
1925	ג'יימס פרנק גוסטב לודוויג הרץ	גרמניה גרמניה	על גילוי החוקים השולטים בפגיעה של אלקטרון באטום.
1926	ז'אן בפטיסט פרין	צרפת	על עבודתו על המבנה הבלתי רציף של החומר, ובייחוד על גילוי שיווי המשקל המשקעי.
1927	ארתור קומפטון	ארצות הברית	על גילוי האפקט הקרוי על שמו.
	צ'ארלס וילסון	הממלכה המאוחדת	על שיטתו לגרום למסלולי חלקיקים טעונים חשמלית להיות נראים באמצעות עיבוי אדים (ראו: תא ערפל).
1928	אוון וילאנס ריצ'רדסון	הממלכה המאוחדת	על עבודתו על התופעה התרמיונית ובמיוחד על גילוי החוק הקרוי על שמו.
1929	לואי דה ברויי	צרפת	על גילוי האופי הגלי של האלקטרונים.
1930	ונקאטה ראמאן	הממלכה המאוחדת, הודו	על עבודתו על פיזור אור ועל גילוי האפקט הקרוי על שמו.

[עריכה] 1931 - 1940

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1931	לא חולק
1932	ורנר הייזנברג	גרמניה	על יצירתה של מכניקת הקוונטים, שיישומה הוביל, בין היתר, לגילוי צורות אלוטרופיות של מימן.
1933	ארווין שרדינגר פול דיראק	אוסטריה הממלכה המאוחדת	על גילוי צורות מועילות חדשות של התורה האטומית.
1934	לא חולק
1935	ג'יימס צ'דוויק	הממלכה המאוחדת	על גילוי הנייטרון.
1936	ויקטור הס	אוסטריה	על גילוי הקרינה הקוסמית.
	קארל דייוויד אנדרסון	ארצות הברית	על גילוי הפוזיטרון.
1937	קלינטון דייוויסון ג'ורג' פג'ט תומסון	ארצות הברית הממלכה המאוחדת	על הגילוי הניסיוני של עקיפת אלקטרונים על ידי גבישים.
1938	אנריקו פרמי	איטליה	על הוכחת קיומם של יסודות רדיואקטיביים שנוצרים באמצעות הקרנת נייטרונים ועל גילוי ריאקציות גרעיניות שנגרמות על ידי נייטרונים איטיים.
1939	ארנסט לורנס	ארצות הברית	על המצאת הציקלוטרון ופיתוחו, ועל התוצאות שהושגו בו, בייחוד בנוגע ליסודות רדיואקטיביים מלאכותיים.
1940	לא חולק

[עריכה] 1941 - 1950

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1941	לא חולק
1942	לא חולק
1943	אוטו שטרן	ארצות הברית	על תרומתו לפיתוח שיטת הקרן המולקולרית, ועל גילוי המומנט המגנטי של הפרוטון.
1944	איזידור איזק רבי	ארצות הברית	על שיטת התהודה למדידת התכונות המגנטיות של גרעינים אטומיים.
1945	וולפגנג פאולי	אוסטריה	על גילוי עקרון האיסור, הקרוי גם עקרון פאולי.
1946	פרסי ברידגמן	ארצות הברית	על המצאת מכשיר ליצירת לחץ גבוה במיוחד, ועל התגליות שנעשו בעזרתו בתחום הפיזיקה של לחץ גבוה.
1947	אדוארד אַפֵלְטון	הממלכה המאוחדת	על חקירת הפיזיקה של האטמוספירה העליונה, ובמיוחד על גילוי שכבת אפלטון.
1948	פטריק בלקט	הממלכה המאוחדת	על קידום שיטת תא הערפל של וילסון, ועל התגליות שנעשו בעזרתה בתחום של פיזיקה גרעינית וקרינה קוסמית.
1949	הידקי יוקאווה	יפן	על ניבוי קיום מזונים על בסיס עבודתו התאורטית על כוחות גרעיניים.
1950	ססיל פאוול	הממלכה המאוחדת	על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, ולתגליותיו הנוגעות למזונים שהתקבלו בשיטה זו.

[עריכה] 1951 - 1960

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1951	ג'ון קוקרופט ארנסט וולטון	בריטניה אירלנד	על עבודתם החלוצית על טרנסמוטציה של גרעיני אטום על ידי חלקיקים אטומיים מואצים מלאכותית.
1952	פליקס בלוך אדוארד מילס פרסל	ארצות הברית ארצות הברית	על פיתוח שיטות חדשות למדידות מגנטיות גרעיניות מדויקות, ולתגליות הקשורות בהן.
1953	פריץ זרניקה	הולנד	על הדגמת שיטת קונטרסט הפאזה, ובייחוד על המצאת מיקרוסקופ קונטרסט הפאזה.
1954	מקס בורן	גרמניה	על מחקרו הבסיסי במכניקת הקוונטים, ובמיוחד על הפרוש הסטטיסטי של פונקציית הגל.
	ואלתר בותה	גרמניה המערבית	על שיטת צירוף-המקרים והתגליות שנעשו בעזרתה.
1955	ויליס למב	ארצות הברית	על גילוייו בנוגע למבנה העדין של ספקטרום המימן.
	פוליקרפ קוש	ארצות הברית	על הקביעה המדויקת של המומנט המגנטי של האלקטרון.
1956	ויליאם שוקלי ג'ון ברדין וולטר בראטיין	ארצות הברית ארצות הברית ארצות הברית	על מחקריהם במוליכים למחצה ועל גילוי אפקט הטרנזיסטור.
1957	צ'ן נינג יאנג צונג-דאו לי	סין סין	על מחקרם החודר של חוקי הזוגיות שהוביל לתגליות חשובות בתחום חלקיקים אלמנטריים.
1958	פאבל צ'רנקוב איליה פרנק איגור תם	ברית המועצות ברית המועצות ברית המועצות	על גילוי אפקט צ'רנקוב ופירושו.
1959	אמיליו סגרה אוון צ'מברליין	ארצות הברית ארצות הברית	על גילוי האנטיפרוטון.
1960	דונלד גלייזר	ארצות הברית	על המצאת תא הבועות.

[עריכה] 1961 - 1970

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1961	רוברט הופשטטר	ארצות הברית	על מחקריו החלוציים על פיזור אלקטרונים בגרעין האטום, והגילויים שנבעו מכך לגבי מבנה הנוקליאונים.
	רודולף מוסבאואר	גרמניה המערבית	על מחקריו בנוגע לבליעה רזוננטית של קרינת גמא וגילוי האפקט הקרוי על שמו.
1962	לב לנדאו	ברית המועצות	על התאוריות החלוציות שלו עבור חומר מעובה, ובייחוד הליום נוזלי.
1963	יוג'ין ויגנר	ארצות הברית	על תרומתו לתאוריה של גרעין האטום והחלקיקים האלמנטריים, בפרט באמצעות גילוי ויישום של עקרונות סימטריה יסודיים.
	מריה גופרט־מאייר האנס ינסן	ארצות הברית ארצות הברית	על תגליותיהם בנוגע למבנה הקליפה הגרעינית.
1964	צ'ארלס טאוונס	ארצות הברית	על עבודה בסיסית בתחום של אלקטרוניקה קוונטית, שהובילה לבניית מתנדים ומגברים המבוססים על עקרון המייזר-לייזר.
	ניקולאי באסוב אלכסנדר פרוכרוב	ברית המועצות ברית המועצות
1965	סין-יטירו טומונאגה ג'וליאן שווינגר ריצ'רד פיינמן	יפן ארצות הברית ארצות הברית	על עבודה בסיסית באלקטרודינמיקה קוונטית בעלת מסקנות פורצות דרך לפיזיקה של חלקיקים אלמנטריים.
1966	אלפרד קסטלר	צרפת	על גילוי ופיתוח שיטות אופטיות למחקר תהודה הרציאנית באטומים.
1967	האנס בתה	ארצות הברית	על תרומתו לתאוריה של ריאקציות גרעיניות, ובפרט על תגליותיו הנוגעות ליצירת האנרגיה בכוכבים.
1968	לואיס אלוורז	ארצות הברית	על תרומותיו לפיזיקת החלקיקים, ובפרט על גילוי מספר גדול של מצבי תהודה, שנתאפשר בזכות פיתוח טכניקה של תא בועות מימני וניתוח הנתונים.
1969	מארי גל-מאן	ארצות הברית	על תרומותיו ותגליותיו באשר לסיווג החלקיקים האלמנטריים והאינטראקציות ביניהם.
1970	האנס אלפוון	שבדיה	על עבודה יסודית וגילויים במגנטו-הידרודינמיקה, שנשאה פירות בתחומים שונים של פיזיקת הפלזמה.
	לואי נל	צרפת	על עבודה יסודית וגילויים הנוגעים לאנטיפרומגנטיות ופרומגנטיות שהובילו ליישומים חשובים בפיזיקת מצב מוצק.

[עריכה] 1971 - 1980

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1971	דניס גאבור	הממלכה המאוחדת	על המצאת השיטה ההולוגרפית ופיתוחה.
1972	ג'ון ברדין לאון קופר רוברט שריפר	ארצות הברית ארצות הברית ארצות הברית	על הפיתוח המשותף של התאוריה של מוליכות על הקרויה תאוריית BSC.
1973	לאון אסאקי איוואר גיאוור	יפן ארצות הברית	על תגליותיהם הניסיוניות בתופעות מינהור במוליכים למחצה ומוליכי על, בהתאמה.
	בריאן ג'וזפסון	הממלכה המאוחדת	על ניבוייו התאורטיים על תכונות של זרם-על דרך מחסום מינהור, ובייחוד התופעות הידועות כאפקט ג'וזפסון
1974	מרטין רייל אנטוני יואיש	הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת	על מחקרם החלוצי באסטרופיזיקת רדיו: לרייל, על תצפיותיו והמצאותיו, ובייחוד על טכניקת סינטזת המיפתח, וליואיש על תפקידו המכריע בגילוי פולסרים.
1975	אגה בוהר בן מוטלסון ג'יימס ריינווטר	דנמרק דנמרק ארצות הברית	על גילוי הקשר בין תנועה קולקטיבית ותנועת חלקיקים בגרעין האטום, ופיתוח התאוריה של גרעין האטום בהתבסס על קשר זה.
1976	ברטון ריכטר סמואל טינג	ארצות הברית ארצות הברית	על עבודתם החלוצית בגילוי חלקיק יסודי כבד מסוג חדש.
1977	פיליפ אנדרסון נוויל מוט ג'ון ואן ולק	ארצות הברית הממלכה המאוחדת ארצות הברית	על המחקר התאורטי הבסיסי של המבנה האלקטרוני של מערכות מגנטיות ולא מסודרות.
1978	פיוטר קפיצה	ברית המועצות	על המצאותיו וגילוייו הבסיסיים בתחום של פיזיקה בטמפרטורות נמוכות
	ארנו פנזיאס רוברט וילסון	ארצות הברית ארצות הברית	על גילוי קרינת הרקע הקוסמית.
1979	שלדון גלשאו עבדוס סלאם סטיבן ויינברג	ארצות הברית פקיסטן ארצות הברית	על תרומתם לתאוריה המאוחדת של האינטקרציה החלשה והאלקטרומגנטית בין חלקיקים יסודיים, כולל, בין השאר, ניבוי הזרם החלש הנייטרלי.
1980	ג'יימס קרונין ואל פיץ'	ארצות הברית ארצות הברית	על גילוי ההפרה של עקרונות סימטריה בסיסיים בהתפרקות של מזוני K נייטרליים.

[עריכה] 1981 - 1990

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1981	ניקולס בלומברגן ארתור שולאו	ארצות הברית ארצות הברית	על תרומתם לפיתוח ספקטרוסקופיית לייזר.
	קאי סיגבאן	שבדיה	על תרומתו לפיתוח ספקטרוסקופית אלקטרונים ברזולוציה גבוהה.
1982	קנת וילסון	ארצות הברית	על התאוריה לתופעות קריטיות בהקשר למעברי פאזה.
1983	סוברהמניאן צ'נדראסקאר	ארצות הברית	על המחקר התיאורתי של התהליכים הפיזיקליים הנוגעים למבנה ולהתפתחות של הכוכבים.
	ויליאם אלפרד פוֹלֶר	ארצות הברית	על מחקריו התאורטיים והניסויים של התגובות הגרעיניות הנוגעות ליצירת היסודות הכימיים ביקום.
1984	קרלו רוּביה סימון ואן דר מֵר	איטליה הולנד	על תרומתם המכריעה לפרויקט הגדול שהביא לגילוי בוזוני W ו-Z, מתווכי האינטראקציה החלשה.
1985	קלאוס פון קילצינג	גרמניה המערבית	על גילוי אפקט הול הקוונטי.
1986	ארנסט רוּסקַה	גרמניה המערבית	על עבודתו הבסיסית באופטיקת אלקטרונים, ועל תכנון מיקרוסקופ האלקטרונים הראשון.
	גרד ביניג היינריך רוֹרֵר	גרמניה המערבית שווייץ	על תכנון מיקרוסקופ המינהור הסורק.
1987	גאורג בדנורץ אלכסנדר מולר	גרמניה המערבית שווייץ	על פריצת הדרך החשובה בגילוי מוליכות על בחומרים קרמיים.
1988	לאון לדרמן מלווין שוורץ ג'ק שטיינברגר	ארצות הברית ארצות הברית ארצות הברית	על שיטת אלומת הנייטרינו ועל הדגמת מבנה הדובלט של הלפטונים על ידי גילוי הנייטרינו המיואוני.
1989	נורמן רמזי	ארצות הברית	על המצאת שיטת השדה האוסצילטורי הנפרד והשימוש בה במייזר המימן ובשעונים אטומיים אחרים.
	הנס דֶמֶלט וולפגנג פאול	גרמניה המערבית גרמניה המערבית	על פיתוח טכניקת מלכודת היונים.
1990	ג'רום פרידמן הנרי קנדול ריצ'רד טיילור	ארצות הברית ארצות הברית קנדה	על מחקר חלוצי בפיזור אינאלסטי עמוק של אלקטרונים על פרוטונים ונייטרונים קשורים, שהיה בעל חשיבות חיונית לפיתוח מודל הקווארקים בפיזיקת החלקיקים.

[עריכה] 1991 - 2000

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
1991	פייר ז'יל דה-זֶ'ן	צרפת	על הגילוי שאפשר להכליל שיטות שפותחו למחקר תופעות סדר במערכות פשוטות עבור צורות מורכבות יותר של חומר, ובפרט עבור גבישים נוזליים ופולימרים.
1992	ז'ורז' שרפק	צרפת	על המצאה ופיתוח של גלאי חלקיקים, ובמיוחד התא הפרופורציונלי הרב חוטי.
1993	ראסל הלס ג'וזף טיילור	ארצות הברית ארצות הברית	על גילוי סוג חדש של פולסר, גילוי שפתח אפשרויות חדשות במחקר הכבידה.
1994	ברטרם ברוקהאוז	קנדה	על תרומה חלוצית לפיתוח טכניקות של פיזור נייטרונים לחקירת מצב מעובה"	על פיתוח ספקטרוסקופית נייטרונים.
	קליפורד שוּל	ארצות הברית		על פיתוח טכניקת עקיפה של נייטרונים.
1995	מרטין פרל	ארצות הברית	על תרומה ניסויית חלוצית לפיזיקת הלפטונים.	על זיהוי הטאו.
	פרדריק ריינס	ארצות הברית		על הגילוי הניסויי של הנייטרינו.
1996	דייוויד לי דגלס אוֹשֵרוֹף רוברט ריצ'רדסון	ארצות הברית ארצות הברית ארצות הברית	על גילוי נוזליות על בהליום-3.
1997	סטיוון צ'וּ קלוד כהן טנוג'י ויליאם פיליפס	ארצות הברית צרפת ארצות הברית	על פיתוח שיטות לקירור ולכידת אטומים בעזרת קרני לייזר.
1998	רוברט לַפְלין הורסט שטורמר דניאל צוּי	ארצות הברית גרמניה ארצות הברית	על גילוי צורה חדשה של נוזל קוונטי עם אקסיטציות של מטען שבור.
1999	חררדוס ט'הופט מרטינוס ולטמן	הולנד הולנד	על הבהרת המבנה הקוונטי של האינטראקציות האלקטרו-חלשות בפיזיקה.
2000	ז'ורס אלפרוב הרברט קרומר	בלארוס גרמניה	על עבודה בסיסית בטכנולוגית מידע ותקשורת.	על פיתוח הטרו-מבנים מולכים למחצה המשמשים באלקטרוניקה מהירה ואופטית.
	ג'ק קילבי	ארצות הברית		על חלקו בהמצאת המעגל המשולב.

[עריכה] 2001 - 2010

שנה	מקבלי הפרס	מדינה	פרטים
2001	אריק קורנל וולפגנג קֵטֵרְלֵה קארל וימַן	ארצות הברית גרמניה ארצות הברית	על השגת עיבוי בוזה איינשטיין בגז מדולל של אטומים אלקאליים, ועל מחקרים בסיסיים מוקדמים על תכונות העיבוי.
2002	ריימונד דייויס מסטושי קושיבה	ארצות הברית יפן	על תרומה חלוצית באסטרופיזיקה ובמיוחד על גילוי נייטרינואים קוסמיים.
	ריקרדו ג'יקוני	ארצות הברית	על תרומה חלוצית באסטרופיזיקה ובמיוחד על גילוי מקורות לקרינת X קוסמית.
2003	אלכסיי אבריקוסוב ויטאלי גינזבורג אנטוני לֵגֵט	רוסיה רוסיה ארצות הברית	על תרומה חלוצית לתאוריה של מוליכי על ונוזלי על.
2004	דייוויד גרוס דייוויד פוליצר פרנק וילצ'ק	ארצות הברית ארצות הברית ארצות הברית	על גילוי חופש אסימפטוטי בתאוריה של האינטראקציה החזקה.
2005	רוי גלאובר	ארצות הברית	על תרומתו לתאוריה הקוונטית של קוהרנטיות אופטית.
	ג'ון הול תאודור האנש	ארצות הברית גרמניה	על תרומתם לפיתוח ספקטרוסקופיה מדויקת מבוססת לייזר, כולל טכניקת מסרק התדירויות האופטי.
2006	ג'ון מאת'ר ג'ורג' סמוט	ארצות הברית ארצות הברית	על גילוי הצורה המתאימה לקרינת גוף שחור ואי האחידות של קרינת הרקע הקוסמית.
2007	אלבר פר פטר גרינברג	צרפת גרמניה	על גילוי תופעת ההתנגדות המגנטית הענקית.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חתני פרס נובל לפיזיקה

• פרס נובל, האתר הרשמי
• פרס נובל לפיזיקה, האתר הרשמי
• חתני פרס נובל לפיזיקה, באתר פרס נובל