פרס נובל לפיזיקה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילהלם קונרד רנטגן (1845-1923), הזוכה הראשון בפרס נובל לפיזיקה, עבור גילוי קרני ה-X שמאוחר יותר נקראו על שמו.
פרס נובל לפיזיקה מוענק מדי שנה, החל משנה 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיקה. הפרס מוענק על ידי האקדמיה השבדית המלכותית למדעים.
תוכן עניינים |
[עריכה] חתני פרס נובל לפיזיקה
[עריכה] 1901 - 1910
| שנה | מקבלי הפרס | מדינה | פרטים |
|---|---|---|---|
| 1901 | וילהלם רנטגן | הקיסרות הגרמנית | בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיא בגילוי הקרניים המיוחדות, קרני X. |
| 1902 | הנדריק לורנץ פיטר זימן |
הולנד הולנד |
בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו במחקרם על השפעת המגנטיות על תופעת הקרינה. |
| 1903 | אנרי בקרל | צרפת | בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיא באמצעות גילוי הרדיואקטיביות הספונטנית. |
| פייר קירי מארי קירי |
צרפת צרפת |
בהוקרה על התרומה היוצאת מן הכלל שהשיאו באמצעות מחקריהם המשותפים על תופעת הקרינה שהתגלתה על ידי פרופסור אנרי בקרל. | |
| 1904 | ג'ון ויליאם סטראט ריילי | בריטניה | על מחקריו בנושא צפיפות הגזים החשובים ביותר ועל גילוי הארגון במחקרים אלה. |
| 1905 | פיליפ לנארד | הקיסרות הגרמנית | על עבודתו בחקר הקרניים הקתודיות. |
| 1906 | ג' ג' תומסון | הממלכה המאוחדת | בהוקרה לערכם הגדול של מחקריו התאורטיים והניסיוניים בהולכת חשמל על ידי גזים. |
| 1907 | אלברט אברהם מייקלסון | ארצות הברית | על המכשור האופטי המדויק שלו, ועל המחקרים הספקטרוסקופיים והמטרולוגיים שערך בעזרת ציוד זה. |
| 1908 | גבריאל ליפמן | צרפת | על השיטה ליצירת תצלומים צבעוניים המבוססים על תופעת ההתאבכות. |
| 1909 | גוליילמו מרקוני קרל פרדיננד בראון |
איטליה הקיסרות הגרמנית |
על תרומתם להתפתחות הטלגרפיה האלחוטית. |
| 1910 | יוהאנס דידריק ואן דר ואלס | הולנד | על עבודתו על משוואת המצב של גזים ונוזלים. |
[עריכה] 1911 - 1920
| שנה | מקבלי הפרס | מדינה | פרטים |
|---|---|---|---|
| 1911 | וילהלם וין | הקיסרות הגרמנית | על גילוייו בנוגע לחוקים השולטים בקרינת חום. |
| 1912 | נילס גוסטב דלן | שבדיה | על המצאת שסתום אוטומטי לשימוש במצבורי גז להארת מגדלורים ומצופים. |
| 1913 | האיקה קמרלינג אונס | הולנד | על מחקרו על תכונות החומר בטמפרטורות נמוכות, שהביא בין השאר לייצור הליום נוזלי. |
| 1914 | מקס פון לאואה | הקיסרות הגרמנית | על גילוי תופעת העקיפה של קרני X במעבר דרך גבישים. |
| 1915 | ויליאם הנרי בראג ויליאם לורנס בראג |
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת |
על תרומתם באנליזה של גבישים באמצעות קרני X. |
| 1916 | לא חולק | ||
| 1917 | צ'ארלס גלובר ברקלה | הממלכה המאוחדת | על גילוי קרינת הרנטגן האופיינית ליסודות. |
| 1918 | מקס פלאנק | גרמניה | בהוקרה על תרומותיו לקידום הפיזיקה באמצעות גילוי קוונט האנרגיה. |
| 1919 | יוהנס שטארק | גרמניה | על גילוי אפקט דופלר בקרני תעלה, ופיצול קווים ספקטרליים בשדה חשמלי. |
| 1920 | שארל אדוארד גיום | שווייץ | בהוקרה על תרומתו למדידות מדויקות בפיזיקה על ידי גילוי אנומליות בסגסוגות פלדת ניקל. |
[עריכה] 1921 - 1930
| שנה | מקבלי הפרס | מדינה | פרטים |
|---|---|---|---|
| 1921 | אלברט איינשטיין | גרמניה, שווייץ | על תרומתו לפיזיקה התאורטית, ובפרט על גילוי החוק של האפקט הפוטואלקטרי. |
| 1922 | נילס בוהר | דנמרק | על תרומתו לחקר מבנה האטומים והקרינה הנפלטת מהם. |
| 1923 | רוברט מיליקן | ארצות הברית | על עבודתו אודות המטען החשמלי הבסיסי ואודות האפקט הפוטואלקטרי. |
| 1924 | מאנה סיגבאן | שבדיה | על גילוייו ומחקריו בתחום של ספקטרוסקופיית קרני רנטגן. |
| 1925 | ג'יימס פרנק גוסטב לודוויג הרץ |
גרמניה גרמניה |
על גילוי החוקים השולטים בפגיעה של אלקטרון באטום. |
| 1926 | ז'אן בפטיסט פרין | צרפת | על עבודתו על המבנה הבלתי רציף של החומר, ובייחוד על גילוי שיווי המשקל המשקעי. |
| 1927 | ארתור קומפטון | ארצות הברית | על גילוי האפקט הקרוי על שמו. |
| צ'ארלס וילסון | הממלכה המאוחדת | על שיטתו לגרום למסלולי חלקיקים טעונים חשמלית להיות נראים באמצעות עיבוי אדים (ראו: תא ערפל). | |
| 1928 | אוון וילאנס ריצ'רדסון | הממלכה המאוחדת | על עבודתו על התופעה התרמיונית ובמיוחד על גילוי החוק הקרוי על שמו. |
| 1929 | לואי דה ברויי | צרפת | על גילוי האופי הגלי של האלקטרונים. |
| 1930 | ונקאטה ראמאן | הממלכה המאוחדת, הודו | על עבודתו על פיזור אור ועל גילוי האפקט הקרוי על שמו. |
[עריכה] 1931 - 1940
| שנה | מקבלי הפרס | מדינה | פרטים |
|---|---|---|---|
| 1931 | לא חולק | ||
| 1932 | ורנר הייזנברג | גרמניה | על יצירתה של מכניקת הקוונטים, שיישומה הוביל, בין היתר, לגילוי צורות אלוטרופיות של מימן. |
| 1933 | ארווין שרדינגר פול דיראק |
אוסטריה הממלכה המאוחדת |
על גילוי צורות מועילות חדשות של התורה האטומית. |
| 1934 | לא חולק | ||
| 1935 | ג'יימס צ'דוויק | הממלכה המאוחדת | על גילוי הנייטרון. |
| 1936 | ויקטור הס | אוסטריה | על גילוי הקרינה הקוסמית. |
| קארל דייוויד אנדרסון | ארצות הברית | על גילוי הפוזיטרון. | |
| 1937 | קלינטון דייוויסון ג'ורג' פג'ט תומסון |
ארצות הברית הממלכה המאוחדת |
על הגילוי הניסיוני של עקיפת אלקטרונים על ידי גבישים. |
| 1938 | אנריקו פרמי | איטליה | על הוכחת קיומם של יסודות רדיואקטיביים שנוצרים באמצעות הקרנת נייטרונים ועל גילוי ריאקציות גרעיניות שנגרמות על ידי נייטרונים איטיים. |
| 1939 | ארנסט לורנס | ארצות הברית | על המצאת הציקלוטרון ופיתוחו, ועל התוצאות שהושגו בו, בייחוד בנוגע ליסודות רדיואקטיביים מלאכותיים. |
| 1940 | לא חולק | ||
[עריכה] 1941 - 1950
| שנה | מקבלי הפרס | מדינה | פרטים |
|---|---|---|---|
| 1941 | לא חולק | ||
| 1942 | לא חולק | ||
| 1943 | אוטו שטרן | ארצות הברית | על תרומתו לפיתוח שיטת הקרן המולקולרית, ועל גילוי המומנט המגנטי של הפרוטון. |
| 1944 | איזידור איזק רבי | ארצות הברית | על שיטת התהודה למדידת התכונות המגנטיות של גרעינים אטומיים. |
| 1945 | וולפגנג פאולי | אוסטריה | על גילוי עקרון האיסור, הקרוי גם עקרון פאולי. |
| 1946 | פרסי ברידגמן | ארצות הברית | על המצאת מכשיר ליצירת לחץ גבוה במיוחד, ועל התגליות שנעשו בעזרתו בתחום הפיזיקה של לחץ גבוה. |
| 1947 | אדוארד אַפֵלְטון | הממלכה המאוחדת | על חקירת הפיזיקה של האטמוספירה העליונה, ובמיוחד על גילוי שכבת אפלטון. |
| 1948 | פטריק בלקט | הממלכה המאוחדת | על קידום שיטת תא הערפל של וילסון, ועל התגליות שנעשו בעזרתה בתחום של פיזיקה גרעינית וקרינה קוסמית. |
| 1949 | הידקי יוקאווה | יפן | על ניבוי קיום מזונים על בסיס עבודתו התאורטית על כוחות גרעיניים. |
| 1950 | ססיל פאוול | הממלכה המאוחדת | על פיתוח שיטת צילום למחקר תהליכים גרעיניים, ולתגליותיו הנוגעות למזונים שהתקבלו בשיטה זו. |
[עריכה] 1951 - 1960
[עריכה] 1961 - 1970
| שנה | מקבלי הפרס | מדינה | פרטים |
|---|---|---|---|
| 1961 | רוברט הופשטטר | ארצות הברית | על מחקריו החלוציים על פיזור אלקטרונים בגרעין האטום, והגילויים שנבעו מכך לגבי מבנה הנוקליאונים. |
| רודולף מוסבאואר | גרמניה המערבית | על מחקריו בנוגע לבליעה רזוננטית של קרינת גמא וגילוי האפקט הקרוי על שמו. | |
| 1962 | לב לנדאו | ברית המועצות | על התאוריות החלוציות שלו עבור חומר מעובה, ובייחוד הליום נוזלי. |
| 1963 | יוג'ין ויגנר | ארצות הברית | על תרומתו לתאוריה של גרעין האטום והחלקיקים האלמנטריים, בפרט באמצעות גילוי ויישום של עקרונות סימטריה יסודיים. |
| מריה גופרט־מאייר האנס ינסן |
ארצות הברית ארצות הברית |
על תגליותיהם בנוגע למבנה הקליפה הגרעינית. | |
| 1964 | צ'ארלס טאוונס | ארצות הברית | על עבודה בסיסית בתחום של אלקטרוניקה קוונטית, שהובילה לבניית מתנדים ומגברים המבוססים על עקרון המייזר-לייזר. |
| ניקולאי באסוב אלכסנדר פרוכרוב |
ברית המועצות ברית המועצות |
||
| 1965 | סין-יטירו טומונאגה ג'וליאן שווינגר ריצ'רד פיינמן |
יפן ארצות הברית ארצות הברית |
על עבודה בסיסית באלקטרודינמיקה קוונטית בעלת מסקנות פורצות דרך לפיזיקה של חלקיקים אלמנטריים. |
| 1966 | אלפרד קסטלר | צרפת | על גילוי ופיתוח שיטות אופטיות למחקר תהודה הרציאנית באטומים. |
| 1967 | האנס בתה | ארצות הברית | על תרומתו לתאוריה של ריאקציות גרעיניות, ובפרט על תגליותיו הנוגעות ליצירת האנרגיה בכוכבים. |
| 1968 | לואיס אלוורז | ארצות הברית | על תרומותיו לפיזיקת החלקיקים, ובפרט על גילוי מספר גדול של מצבי תהודה, שנתאפשר בזכות פיתוח טכניקה של תא בועות מימני וניתוח הנתונים. |
| 1969 | מארי גל-מאן | ארצות הברית | על תרומותיו ותגליותיו באשר לסיווג החלקיקים האלמנטריים והאינטראקציות ביניהם. |
| 1970 | האנס אלפוון | שבדיה | על עבודה יסודית וגילויים במגנטו-הידרודינמיקה, שנשאה פירות בתחומים שונים של פיזיקת הפלזמה. |
| לואי נל | צרפת | על עבודה יסודית וגילויים הנוגעים לאנטיפרומגנטיות ופרומגנטיות שהובילו ליישומים חשובים בפיזיקת מצב מוצק. |
[עריכה] 1971 - 1980
| שנה | מקבלי הפרס | מדינה | פרטים |
|---|---|---|---|
| 1971 | דניס גאבור | הממלכה המאוחדת | על המצאת השיטה ההולוגרפית ופיתוחה. |
| 1972 | ג'ון ברדין לאון קופר רוברט שריפר |
ארצות הברית ארצות הברית ארצות הברית |
על הפיתוח המשותף של התאוריה של מוליכות על הקרויה תאוריית BSC. |
| 1973 | לאון אסאקי איוואר גיאוור |
יפן ארצות הברית |
על תגליותיהם הניסיוניות בתופעות מינהור במוליכים למחצה ומוליכי על, בהתאמה. |
| בריאן ג'וזפסון | הממלכה המאוחדת | על ניבוייו התאורטיים על תכונות של זרם-על דרך מחסום מינהור, ובייחוד התופעות הידועות כאפקט ג'וזפסון | |
| 1974 | מרטין רייל אנטוני יואיש |
הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת |
על מחקרם החלוצי באסטרופיזיקת רדיו: לרייל, על תצפיותיו והמצאותיו, ובייחוד על טכניקת סינטזת המיפתח, וליואיש על תפקידו המכריע בגילוי פולסרים. |
| 1975 | אגה בוהר בן מוטלסון ג'יימס ריינווטר |
דנמרק דנמרק ארצות הברית |
על גילוי הקשר בין תנועה קולקטיבית ותנועת חלקיקים בגרעין האטום, ופיתוח התאוריה של גרעין האטום בהתבסס על קשר זה. |
| 1976 | ברטון ריכטר סמואל טינג |
ארצות הברית ארצות הברית |
על עבודתם החלוצית בגילוי חלקיק יסודי כבד מסוג חדש. |
| 1977 | פיליפ אנדרסון נוויל מוט ג'ון ואן ולק |
ארצות הברית הממלכה המאוחדת ארצות הברית |
על המחקר התאורטי הבסיסי של המבנה האלקטרוני של מערכות מגנטיות ולא מסודרות. |
| 1978 | פיוטר קפיצה | ברית המועצות | על המצאותיו וגילוייו הבסיסיים בתחום של פיזיקה בטמפרטורות נמוכות |
| ארנו פנזיאס רוברט וילסון |
ארצות הברית ארצות הברית |
על גילוי קרינת הרקע הקוסמית. | |
| 1979 | שלדון גלשאו עבדוס סלאם סטיבן ויינברג |
ארצות הברית פקיסטן ארצות הברית |
על תרומתם לתאוריה המאוחדת של האינטקרציה החלשה והאלקטרומגנטית בין חלקיקים יסודיים, כולל, בין השאר, ניבוי הזרם החלש הנייטרלי. |
| 1980 | ג'יימס קרונין ואל פיץ' |
ארצות הברית ארצות הברית |
על גילוי ההפרה של עקרונות סימטריה בסיסיים בהתפרקות של מזוני K נייטרליים. |
[עריכה] 1981 - 1990
[עריכה] 1991 - 2000
| שנה | מקבלי הפרס | מדינה | פרטים | |
|---|---|---|---|---|
| 1991 | פייר ז'יל דה-זֶ'ן | צרפת | על הגילוי שאפשר להכליל שיטות שפותחו למחקר תופעות סדר במערכות פשוטות עבור צורות מורכבות יותר של חומר, ובפרט עבור גבישים נוזליים ופולימרים. | |
| 1992 | ז'ורז' שרפק | צרפת | על המצאה ופיתוח של גלאי חלקיקים, ובמיוחד התא הפרופורציונלי הרב חוטי. | |
| 1993 | ראסל הלס ג'וזף טיילור |
ארצות הברית ארצות הברית |
על גילוי סוג חדש של פולסר, גילוי שפתח אפשרויות חדשות במחקר הכבידה. | |
| 1994 | ברטרם ברוקהאוז | קנדה | על תרומה חלוצית לפיתוח טכניקות של פיזור נייטרונים לחקירת מצב מעובה" | על פיתוח ספקטרוסקופית נייטרונים. |
| קליפורד שוּל | ארצות הברית | על פיתוח טכניקת עקיפה של נייטרונים. | ||
| 1995 | מרטין פרל | ארצות הברית | על תרומה ניסויית חלוצית לפיזיקת הלפטונים. | על זיהוי הטאו. |
| פרדריק ריינס | ארצות הברית | על הגילוי הניסויי של הנייטרינו. | ||
| 1996 | דייוויד לי דגלס אוֹשֵרוֹף רוברט ריצ'רדסון |
ארצות הברית ארצות הברית ארצות הברית |
על גילוי נוזליות על בהליום-3. | |
| 1997 | סטיוון צ'וּ קלוד כהן טנוג'י ויליאם פיליפס |
ארצות הברית צרפת ארצות הברית |
על פיתוח שיטות לקירור ולכידת אטומים בעזרת קרני לייזר. | |
| 1998 | רוברט לַפְלין הורסט שטורמר דניאל צוּי |
ארצות הברית גרמניה ארצות הברית |
על גילוי צורה חדשה של נוזל קוונטי עם אקסיטציות של מטען שבור. | |
| 1999 | חררדוס ט'הופט מרטינוס ולטמן |
הולנד הולנד |
על הבהרת המבנה הקוונטי של האינטראקציות האלקטרו-חלשות בפיזיקה. | |
| 2000 | ז'ורס אלפרוב הרברט קרומר |
בלארוס גרמניה |
על עבודה בסיסית בטכנולוגית מידע ותקשורת. | על פיתוח הטרו-מבנים מולכים למחצה המשמשים באלקטרוניקה מהירה ואופטית. |
| ג'ק קילבי | ארצות הברית | על חלקו בהמצאת המעגל המשולב. | ||
[עריכה] 2001 - 2010
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- פרס נובל, האתר הרשמי
- פרס נובל לפיזיקה, האתר הרשמי
- חתני פרס נובל לפיזיקה, באתר פרס נובל
| פרס נובל לפיזיקה - פרס נובל לכימיה - פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה - פרס נובל לספרות - פרס נובל לשלום - פרס נובל לכלכלה | |