רב סחורה
רב סחורה (מופיע גם בשם רב סחורא) הוא אמורא בבלי בדור השלישי והרביעי, תלמידו של רב הונא. מופיע בתלמוד כעשר פעמים, בכולם הוא מוסר בשם רב הונא, וכולם נאמרו על ידי רבא בשם רב סחורה, בנוסח: "אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא".[1]
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לא ידוע דבר על מקומו ומשפחתו. מוזכר בתלמוד חכם באותו דור בשם "רב הונא בר סחורה"[2], וכן בירושלמי: "רבי אבינא בר סחורה"[3], אבל אין הוכחה שהם בניו של רב סחורה.
רבא החשיבו כ"אדם גדול". מסופר עליו שרבא שיבח אותו בפני רב נחמן, והלה חפץ להכירו, ואמר לו: "כשיבוא לידך - הביאהו לידי". רב סחורה הגיע לרב נחמן כדי שיתיר לו נדר כלשהו, ורב נחמן חיפש למצוא פרצה בנדרו, האם בשעת נדרו חשב גם על אפשרות כזו וכזו, ורב סחורה השיב שאכן חשב על כל האפשרויות הללו. לבסוף הקפיד עליו רב נחמן, ושילח אותו מפניו. יצא רב סחורה והתיר לעצמו את הנדר, על פי המשנה במסכת אבות, פרק ב', משנה א': "איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם? כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם", ומכיוון שרב נחמן כעס עליו - על דעת כך לא נדר.[4]
אף שרב סחורה לא היה רבו המובהק של רבא, החשיב אותו רבא כרבו והביא אותו כדוגמה להלכה ש"אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת - זה הוא רבו".[5] רבא ציין שרב סחורה הסביר לו מהו הכלי "זוהמא ליסטרון" המוזכר במשנה.[6]
ממאמריו בהלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדר בחצר חבירו שלא מדעתו - אין צריך להעלות לו שכר, משום שנאמר (ישעיהו, כ"ד, י"ב): וּשְׁאִיָּה יֻכַּת שָׁעַר. כלומר, המגורים בבית החבר מועילים לחבר, משום שבית שומם שאיננו מתוחזק - ניזוק.[7]
ממאמריו באגדה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כל שהקדוש ברוך הוא חפץ בו - מדכאו בייסורין.[8]
- מאי דכתיב (=מהו שכתוב): הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה? אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות – מתמעט,[9] ואם קובץ על יד – ירבה.[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "רב סחורה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 961-960, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בתלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"א, עמוד א' מופיע מאמר של רב סחורה בשם רב הונא שעל פי נוסח דפוס וילנא לא נאמר על ידי רבא, אבל גם שם יש הגורסים "אמר רבא", על פי דקדוקי סופרים שם.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ס', עמוד א'.
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק י', הלכה ה'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף כ"ב, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ל"ג, עמוד א'.
- ^ משנה, מסכת כלים, פרק י"ג, משנה ב'. על כך ראו גם בתוספות, מסכת סנהדרין, דף מ"ט, עמוד ב', ד"ה אמר רבא.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף כ"א, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ה', עמוד א'
- ^ רש"י: שגורס הרבה יחד, אינו יכול לחזור עליו פעמים רבות ומשכח.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ט, עמוד א'