רוברט קילוורדבי
 | |
| לידה |
1215 אנגליה, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
11 בספטמבר 1279 (בגיל 64 בערך) ויטרבו, איטליה |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
ויטרבו |
| השכלה |
סורבון |
| תפקיד |
הארכיבישוף הקתולי של קנטרברי (26 בפברואר 1273–12 במרץ 1278) |
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
  | |
רוֹבֶּרְט קִילווֹרְדְבִּי (באנגלית: Robert Kilwardby; סביב 1215 – 11 בספטמבר 1279) היה הארכיבישוף מקנטרברי באנגליה וקרדינל. קילוורדבי היה החבר הראשון במסדר מנדיקנטים שזכה למשרה כנסייתית גבוהה בכנסייה האנגלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קילוורדבי למד באוניברסיטת פריז, ועם סיום לימודיו החל ללמד שם דקדוק ולוגיקה. לאחר מכן הצטרף למסדר הדומיניקני ולמד תאולוגיה, והצטרף לחבר המנהלים של אוניברסיטת אוקספורד לפני 1261, כנראה עד 1245. הוא מונה לראש המסדר של הדומיניקנים באנגליה ב-1261,[1] ובאוקטובר 1272 מינה אותו האפיפיור גרגוריוס העשירי לארכיבישוף של קנטרברי כדי לסיים את המחלוקת על הבחירות. קילוורדבי קיבל את המינוי של הארכיבישופות ב-11 באוקטובר 1272, ב-12 בדצמבר 1272 הוא קיבל את ניהולה, וקיבל סמיכה לכהונה ב-26 בפברואר 1273.[2]
קילוורדבי הכתיר את אדוארד הראשון ואת אשתו לאונור כמלך ומלכת אנגליה באוגוסט 1274, אך מלבד זאת כמעט שלא עסק בפוליטיקה. במקום זאת הוא התרכז בתפקידיו הכנסייתיים, כולל צדקה לעניים ותרומות לדומיניקנים.
בשנת 1278 מינה האפיפיור ניקולאוס השלישי את קילוורדבי לקרדינל בישוף של פורטו וסנטה רופינה (אנ'), שבסמוך לרומא. עקב כך הוא התפטר מתפקיד הארכיבישוף מקנטרברי ועזב את אנגליה, [5] ולקח עמו מסמכים, פנקסים ומסמכים השייכים לארכיבישופות. הוא גם עזב שוב את הארכיבישופות שקועה בחובות, לאחר שקודמו סילק את החוב. הוא מת באיטליה בשנת 1279 ונקבר במנזר הדומיניקני בוויטרבו, באיטליה. אמנם בתאוריה זה היה קידום, אבל נראה שזה לא היה כך, שכן האפיפיור לא היה מרוצה מתמיכתו של קילוורדבי במאמצים להתנגד לתשלום הכנסות האפיפיור ומחוסר המאמץ לביצוע הרפורמות שהתקבלו בוועידת ליון השנייה (אנ') ב-1274.
השקפותיו התאולוגיות והפילוסופיות של קילוורדבי סוכמו על ידי הכומר וההיסטוריון דיוויד נואלס (אנ') שאמר כי הוא היה "אקלקטי שמרני, המחזיק בדוקטרינת הנטיות המכוננות ומתנגד... לדוקטרינה האריסטוטלית של אחדות הצורה בישויות, כולל האדם". כמה מקורות קובעים שהוא היה המחבר של Summa Philosophiae, היסטוריה ותיאור של אסכולות המחשבה הפילוסופיות שהיו אז, אך סגנון הכתיבה אינו דומה ליצירותיו האחרות, ונואלס, למשל, אינו מאמין שהוא נכתב על ידי קילוורדבי.
נטען כי קילוורדבי התנגד לתומאס אקווינס. בשנת 1277 הוא אסר על הוראת שלושים תזות, שחלקן נחשבו כקשורות לתורתו של תומאס אקווינס. אולם חוקרים מודרניים, כמו רולנד היסט (Roland Hissette), ערערו על פרשנות זו.[3]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Lagerlund, Henrik & Thom, Paul (eds.), A Companion to the Philosophy of Robert Kilwardby, Leiden: Brill, 2012.
- Lewry, Patrick Osmund Robert Kilwardby's Writings on the Logica vetus Studied with Regard to Their Teaching and Method. Ph.D. diss. Oxford, 1978.
- Thom, Paul, Logic and Ontology in the Syllogistic of Robert Kilwardby, Leiden: Brill, 2007.
- Tugwell, Simon (2004). "Kilwardby, Robert (c.1215–1279)". Oxford Dictionary of National Biography. Oxford University Press. doi:10.1093/ref:odnb/15546. נבדק ב-12 במרץ 2011.
{{cite encyclopedia}}: (עזרה)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Robert Kilwardby – Stanford Encyclopedia of Philosophy.
- History of Medieval Philosophy by Jacques Maritain
- Kilwardby, Robert: Tabula in librum sancti Augustini De civitate Dei (1464), digitized codex at Somni
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Greenway Fasti Ecclesiae Anglicanae 1066-1300: Volume 2: Monastic Cathedrals (Northern and Southern Provinces): Canterbury: Archbishops
- ^ Fryde, et al. Handbook of British Chronology p. 233
- ^ Burton,Monastic and Religious Orders pp. 206–207