הארכיבישוף מקנטרברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הארכיבישוף מקנטרברי (אנגלית: Archbishop of Canterbury) הוא הפרימוס והמנהיג של הכנסייה האנגליקנית. הארכיבישוף הנוכחי הוא רואן ויליאמס, והוא הארכיבישוף ה-104 בשושלת הארכיבישופים, שמייסדה הוא אוגוסטין מקנטרברי, שהוא המיסיונר שהקים את הדיוקסיה העתיקה ביותר באנגליה בשנת 597.

הארכיבישופים מקנטרברי, ביחד עם עם הכנסייה האנגליקנית כולה, היו חלק מדיוקסיית רומא עד לרפורמציה במאה ה-16, כאשר הכנסייה האנגליקנית נפרדה מהכנסייה הקתולית והפכה לעצמאית.

תוכן עניינים 1 מקורו של התפקיד 2 מינוי הארכיבישוף לתפקיד 3 מעמדו ותפקידיו הנוכחיים של הארכיבישוף 3.1 הפרובינציה והדיוקסיה 4 תארים וזכויות 5 הערות שוליים 6 קישורים חיצוניים

[עריכה] מקורו של התפקיד

במאה ה-5 ובמאה ה-6 בריטניה נשלטה על ידי אנגלו-סקסונים פגאנים. ממלכת קנט הייתה הקרובה ביותר לאירופה מבחינה מסחר ותרבות בזכות מיקומה הגאוגרפי. המלך של קנט, אתלברט, התחתן עם הנסיכה הפרנקו-נוצרית ברתה זמן קצר לפני שהמיסונרים הנוצרים הראשונים הגיעו לאנגליה ^[1].

הארכיבישוף הראשון מקנטרברי היה אוגוסטין הקדוש, שהגיע לקנט ב-597 בשליחותו של האפיפיור גרגוריוס הראשון. אוגוסטין התקבל בברכה אצל אתלברט, והאחרון המיר את דתו לנצרות בשנת 598. מאותה תקופה מתייחסים אל הארכיבישופים מקנטרברי כאלה שיושבים על כסאו של אוגוסטין הקדוש.

לפני ההתפלגות מהסמכות האפיפיורית במאה ה-16, הכנסייה האנגליקנית הייתה חלק חשוב מהכנסייה האירופית היבשתית המערבית. מאז הפילוג והקמת הכנסייה העצמאית, הכנסייה של אנגליה נוהגת לפי המסורת הקתולית-מערבית, ומחשיבה את עצמה כ"כנסיית האם" של הקהילה האנגליקנית העולמית, למרות שהיא כבר לא קשורה לדיוקסיית רומא.

[עריכה] מינוי הארכיבישוף לתפקיד

מאז המחלוקת בין הנרי השמיני לכנסייה הרומית הארכיבישופים נבחרו על ידי המונרכים האנגלים (ולאחר חוקי האיחוד של 1707 על ידי הבריטים). המדיניות הנוכחית היא שהארכיבישוף נבחר בשמו של הריבון על ידי ראש הממשלה מתוך שני מועמדים שהוצגו לו על ידי ועדת אד הוק הנקראת ועדת המועמדויות של הכתר.

הארכיבישוף הנוכחי, רואן דאגלאס ויליאמס, הוא הארכיבישוף ה-104 מקנטרברי. הוא הוכתר בקתדרלת קנטרברי ב-27 בפברואר 2003. הכינוי שבחר לעצמו הוא רואן קאנטואר. בתקופה שקדמה למינויו הוא כיהן כבישוף של מונמאות' מוויילס. בזמן שהיה במונמאות' הוא מילא לזמן קצר את תפקיד הארכיבישוף של ויילס.

[עריכה] מעמדו ותפקידיו הנוכחיים של הארכיבישוף

כיום, הארכיבישוף מקנטרברי ממלא ארבעה תפקידים עיקריים ^[2]:

1. הוא הבישוף הדיוקסי של דיוקסיית קנטרברי, המשתרע על פני החלק המזרחי של מחוז קנט. הדיוקסיה הוקמה בשנת 597, והיא העתיקה ביותר בכנסייה האנגליקנית.
2. הוא הארכיבישוף המטרופוליטני של פרובינציית קנטרברי, המשתרעת על שני-השלישים הדרומיים של אנגליה.
3. כיוון שהוא הפרימוס של כל אנגליה, הוא הדמות הדתית הראשית בכנסייה האנגליקנית (הריבון הבריטי הוא "המושל העליון" של הכנסייה), והמנהיג העיקרי שלה. הארכיבישוף מקנטרברי והארכיבישוף מיורק עומדים בראש הסינוד הכללי ורוב הוועדות החשובות של הכנסייה; הכוח בכנסייה האנגליקנית לא מרוכז בידיו של הארכיבישוף מקנטרברי, כך שלעתים הם נאלצים להתפשר בנושאים שונים. הארכיבישוף מקנטרברי ממלא תפקיד חשוב בטקסים לאומיים כגון הכתרת מלכי בריטניה, ובגלל מעמדו הבכיר הוא מרואיין בתקשורת פעמים רבות.
4. כיוון שהוא המנהיג הרוחני של הכנסייה האנגליקנית, ולמרות שאין לו סמכות חוקית מחוץ לאנגליה, הוא נחשב על ידי חברי הכנסייה לפרימוס אינטר פארס (לטינית: ראשון בין שווים) מבין כל הפרימוסים האנגליקניים ברחבי העולם. החל מ-1867 הארכיבישוף מכנס פעם בעשור פגישה של כל הבישופים האנגליקניים מרחבי העולם, המכונה ועידת למבת'.

בנוסף לשני תפקידיו האחרונים, הארכיבישוף ממלא תפקיד אקומני ובין-דתי חשוב, והוא מדבר בשמם של האנגליקנים באנגליה וברחבי העולם.

הארכיבישוף מקנטרברי הוא אחד מהלורדים הרוחניים של בית הלורדים מתוקף תפקידו, ביחד עם הארכיבישופים של יורק, לונדון, דורהאם ווינצ'סטר.

בנוסף לתפקידו העיקרי, הארכיבישוף ממלא מספר תפקידים אחרים; לדוגמה, הוא נשיא-שותף של מועצת הנוצרים והיהודים בממלכה המאוחדת. הארכיבישוף מבצע חלק מהתפקידים הללו מתוקף מינויו לארכיבישוף, ואילו לתפקידים האחרים הוא ממונה בזכות מעמדו. בין התפקידים הללו ניתן למנות ^[3] את (לדוגמה) הצ'נסלור של האוניברסיטה הנוצרית בקנטרברי ^[4] והמפקח של מספר מוסדות אקדמיים.

[עריכה] הפרובינציה והדיוקסיה

לארכיבישוף מקנטרברי יש סמכות מטרופוליטנית בפרובינציית קנט, שבה שוכנות 30 מתוך 44 הדיוקסיות של הכנסייה האנגליקנית, כאשר יתר הדיוקסיות שוכנות בפרובינציית יורק. ארבע הדיוקסיות של ויילס היו כפופות מבחינה רשמית לקנטרברי, אך ב-1920 הן הועברו לאחריותה של הכנסייה של ויילס.

לארכיבישוף יש מועצה טקסית הכפופה אליו, וחברים בה הבישופים הבכירים ביותר בפרובינציה ^[5]. הבישוף מלונדון - איש הכמורה הבכיר ביותר מלבד שני הארכיבישופים - משמש בתפקיד הדיקן הפרובינציאלי של הארכיבישוף, הבישוף מווינצ'סטר בתפקיד הצ'נסלור, הבישוף מלינקולן בתפקיד סגן הצ'נסלור, הבישוף מסליסבורי בתפקיד מנצח המקהלה, הבישוף מוורצ'סטר בתפקיד הכומר והבישוף מרוצ'סטר בתפקיד נושא הצלב או הקרוסיפיקס.

לארכיבישוף יש ארבעה בישופים סופראגאנים (בישוף סופראגאני הוא בישוף הכפוך לארכיבישוף מטרופוליטני):

• הבישוף מדובר זוכה למעמד של "הבישוף בקנטרברי", והוא נחשב לממלא מקומו של הארכיבישוף.
• הבישוף ממיידסטון הוא המזכיר השני העובד בדיוקסיה.
• שני הבישופים האחרים, מאבספליט וריכבורו, הם בישופים אפיסקופיליים כללים המשמשים כמפקחים מטעם הארכיבישוף.

[עריכה] תארים וזכויות

הארכיבישופים מקנטרברי ויורק זוכים כל אחד לתואר "הכומר הגדול", ואילו אלה שפרשו זוכים לתואר "הכומר הימני". הארכיבישוף מתמנה לחבר במועצת המלכה, ולפיכך הוא יכול להשתמש בתואר "המכובד הגדול" למשך שארית חייו (אלא אם הוא מסולק מהמועצה). במסמכים רשמיים מתייחסים אל הארכיבישוף כאל "הכומר הבכיר ביותר בפני האל, רואן ^[6], בהשגחת האל לורד ארכיבישוף מקנטרברי, פרימוס של כל אנגליה והמטרופוליטן". במקרים אחרים פונים אליו בתואר "הוד חסדו", "ארכבישוף", "אבי" או דוקטור ויליאמס.

במסמכים רשמיים לא נעשה שימוש בשם משפחתו של הארכיבישוף, ורק שמו הפרטי והדיוקסיה מוזכרים. לארכיבישוף יש סמכות חוקית לחתום בתואר "קאנטואר" על מסמכים (מונח הנגזר מהמילה הלטינית עבור קנטרברי). לארכיבישוף יש זכות לחתום רק בתואר שלו, והוא חולק אותה עם הארכיבישוף מיורק, בישופים אחרים, ובני מעמד האצולה.

מקום מגוריו העיקרי של הארכיבישוף הוא ארמון למבת' ברובע למבת' שבלונדון. כמו כן, לארכיבישוף יש מגורי משנה בארמון שליד קתדרלת קנטרברי, היכן שנמצא הכיסא של אוגוסטין. עד המאה ה-19 הארכיבישופים התגוררו גם בארמון קרוידון ובארמון אדינגטון. הארכיבישופים התגוררו בארמון מיידסטון בקנט הנקרא כיום ארמון הארכיבישוף.

[עריכה] הערות שוליים

[עריכה] קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי
• מאמר על ההיסטוריה של התפקיד מאת ג'ון ויליאמס לאמב