רודולף, נסיך הכתר האוסטרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הנסיך רודולף בעת ארוסיו, בשנת 1881

רודולף לבית הבסבורג נסיך אוסטריה (21 באוגוסט 1858 - 30 בינואר 1889) היה יורש העצר של האימפריה האוסטרו הונגרית. הוא היה בנו היחיד של הקיסר פרנץ יוזף הראשון (היו לו שתי אחיות, ואחות נוספת שמתה בילדותה).

הנסיך אולץ להתחתן ב-10 במאי 1881 עם הנסיכה סטפני מבלגיה, בתו של לאופולד השני, מלך הבלגים, שלא הייתה נאה בעיניו. ב-2 בספטמבר 1883 נולדה בתם היחידה הארכידוכסית אליזבת מריה. עם לידתה נפרדו בני הזוג.

פרשת מאיירלינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1887 רכש רודולף ביתן ציד בעיירה מאיירלינג שבוינר ואלד (אזור מיוער ממערב לווינה). זמן מה מאוחר יותר החל הנסיך בן ה-30 לנהל פרשת אהבים עם הברונית מריה וותסרה (Marie Alexandrine von Vetsera) בת ה-17. ב-30 בינואר 1889 נמצאו הנסיך ופלגשו מתים בביתן הציד.

בית המלוכה הודיע שהשניים התאבדו ביריית אקדח, אבל הקבר של הברונית נפתח שלש פעמים כדי לחקור את נסיבות מותה. מספר פעמים הוטל ספק בכך שהנסיך ירה בה לאחר שבגולגולתה לא נמצא סימן לירי. הפעם האחרונה הייתה בדצמבר 1992 לאחר שגופת הברונית נגנבה מקברה ובעקבות זאת מומחים בדקו אותה. בכתר הגולגולת נמצאה עדות על שטח גדול של טראומה, מה שמעיד שייתכן שמתה מפגיעה בגולגולתה ולא נורתה על ידי רודולף. עם זאת, השלד לא היה שלם ולא ניתן היה לאשר זאת. במקביל, טען דו"ח כי הנסיך נורה שש פעמים ברובה שלא היה שלו.

התאהבותם ומותם של הנסיך והברונית הייתה כר לתאוריות קונספירציה רבות במרחב האוסטרו-הונגרי ושימשה השראה לספרים וסרטים רבים, בהם Tragödie im Hause Habsburg (טרגדיה בבית הבסבורג, סרט אילם מ-1924 בבימויו של אלכסנדר קורדה) ו-Mayerling מ-1968 בכיכובם של עומר שריף וקתרין דנב והיא זוכה להתייחסות גם בסרט אמן האשליות מ-2006.

אביו של הנסיך, הקיסר, שחשב שבנו התאבד ציווה להפוך את מקום התאבדותו לכנסייה.

הביקור בירושלים ויחסו ליהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1881 ביקר הנסיך רודולף בארץ ישראל והגיע לעיר ירושלים. רישומיו האישיים הם עדות היסטורית על הקהילות היהודיות בעיר. העיתון הירושלמי שערי ציון (שנה ו' גיליון 10 מיום ב' ניסן תרמ"א) מתאר את טקס קבלת הפנים שערכו לכבודו יהודי ירושלים וכותב: "האדון הנכבד ה' זליג הויזדורף נ"י, מפקח "בית היתומים" החדש, קיבל בראשונה את הוד מלכותו על אם הדרך, ובת בתו, ילדה בת עשר שנים, מסרה להוד מלכותו אגן גדול עשוי מעצי זית ומקלעת ציצים ופרחים. ותאמר: הוד מלכותו, אנכי שרה גולדברגר, אתכבד למסור ליד הוד מלכותו את התשורה הקטנה הזאת." במאי 1881, לקראת נישואי רודולף עם הנסיכה סטפני מבלגיה, פרסם בפולין העיתון היהודי-אורתודוקסי מחזיקי הדת שיר שחובר ליום החתונה.‏[1]

לזכרו של רודולף, שהיה אהוד מאד על היהודים, נערכו תפילה ומספד בבתי מחסה שברובע היהודי[2].

הסופר מאיר שלו תיאר את הביקור ברוח הומוריסטית, אך לפי דיווחי הזמן, בפרק הראשון של ספרו "עשו".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.