מאיר שלו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאיר שלו
מאיר שלו
מאיר שלו
תאריך לידה 29 ביולי 1948
מקום לידה נהלל
עיסוק סופר, מבקר תקשורת ופובליציסט
לאום ישראלי
שפות היצירה עברית
נושאי כתיבה ספרי ילדים, ספרי עיון, רומנים
יצירות בולטות רומן רוסי, הכינה נחמה
פרסים * 1989 פרס ברנשטיין

מאיר שלו (נולד ב-29 ביולי 1948) הוא סופר, מחבר ספרי עיון, מבקר תקשורת ופובליציסט ישראלי.

תוכן עניינים

[עריכה] קורות חיים

מאיר שלו, בנו של המשורר והסופר הירושלמי יצחק שלו, נולד במושב נהלל וגדל בשכונת קריית משה בירושלים. למד פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.

באוגוסט 1966 התגייס לצה"ל לחטיבת גולני. שלו עבר את הגיבוש ליחידות החטיבתיות והתקבל לסיירת גולני. בגולני עבר מסלול הכשרה כלוחם[3], עבר קורס מ"כים חי"ר וקורס סיור, והשתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הסיירת והחטיבה[4]. במלחמת ששת הימים לחם כחייל בסיירת בקרב על תל פאחר. בנובמבר 1967 נפצע מארבעה כדורים כשפגע בו בטעות לוחם סיירת בעת פעילות מבצעית. דמותו של שלו מופיעה לרגע בספרו "עשו", כחברו של בנימין, בחור צולע עם משקפיים, המתרועע עם רומי. החל את דרכו כעיתונאי וכמגיש פינות ביקורת עיתונות ופינות היתוליות בטלוויזיה וברדיו, והנחה גם את התוכנית "שעה טובה" ששודרה בערב שבת בערוץ הראשון.

ב-1988 יצא לאור הרומן הראשון מפרי עטו, רומן רוסי. כמו כן כתב ספרי עיון וספרי ילדים.

[עריכה] פרסים

[עריכה] עבודתו הספרותית

הרומנים של שלו עוסקים בהוויה הישראלית, מתמקדים בעיקר בראשית ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, שואבים רבות מן המקורות ומחוברים לנוף, לטבע ולהיסטוריה של הארץ. ברבים מספריו משתקפים פרטים מהביוגרפיה של בני משפחתו ושלו ושזורים בהם נופי ילדותו בירושלים ובנהלל.

שלו ידוע בתחקיר היסודי שהוא נוהג לערוך לקראת כתיבת כל אחד מספריו, במסגרתו הוא בוחן היטב את המלאכות שבהן עוסקים גיבוריו, ובמילותיו שלו:

גם תיאור אפיית הלחם ב'עשו' וסיתות האבנים ב'בביתו במדבר' מבוססים על פגישות עם בעלי מקצוע ועל ההקפדה המשונה שלי לא לעשות מה שהם עושים, אלא רק להתבונן ולרשום רשימות. מעולם לא שילחתי יונה, לא סיתתי אבן, לא אפיתי כיכר לחם ולא קניתי ומכרתי פרות לבשר.
– בראיון לחיה הופמן, ידיעות אחרונות, 3 במרץ 2006

[עריכה] עבודתו הפובליציסטית

מזה שנים רבות שלו הוא בעל טור ב"מוסף לשבת" של העיתון ידיעות אחרונות. בטור זה, הכתוב בהומור ובעוקצנות, מבקר שלו את מדיניות הממשלה, בפרט בנושאי ביטחון וחברה, ומבכה את מצב האומה.

ב-2002 כתב בטורו: "רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה"ל, והוא התותח הקדוש שעמד על החוף וירה בספינה "אלטלנה"... לאנשים שהיו אז מאחוריו היה השכל להחליט".‏[6]

תשומת לב מיוחדת מקדיש שלו בטורו למצב החינוך והתרבות בישראל. דוגמה לכך היא הקטע הבא, מתוך הטור שפורסם ב-23 בספטמבר 2005:

אקלימו של בית הספר, כולל האלימות, הוא המשך ישיר של האקלים הכללי, כולל האלימות, ובמדינת ישראל, בניגוד לחברה היהודית שהצמיחה והקימה אותה, אין החינוך, ההשכלה והידע מוערכים ונכספים כמו שפעם היו. סולם העדיפויות של הממשלה אחר, וגם מה שהתחיל כלגלוג על משכילים חיוורי פנים, נעשה סולם ערכים שבו ערוץ הילדים הוא ההכשרה האינטלקטואלית לקראת ערוץ 2. וכך, כל ישראלי מכיר לעומק את הגיגיהם של יעל בר זוהר, עוזי כהן ופיני גרשון. אבל מי זוכר את שמו של החנון ההוא, נו, וגם את הלפלף השני, שקיבלו פרס נובל בכימיה רק לפני שנה?

[עריכה] ספריו

רומנים:

ספרי עיון:

  • משכב לצים (1982)
  • תנ"ך עכשיו (1985)
  • בעיקר על אהבה (1995)
  • סוד אחיזת העיניים (1999)
  • רֵאשית – פעמים ראשונות בתנ"ך (2008)

ספרי ילדים:

  • הילד חיים והמפלצת מירושלים (1982)
  • גומות החן של זוהר (1987)
  • אבא עושה בושות (1988)
  • הכינה נחמה (1990)
  • מבול, נחש ושתי תיבות (1993)
  • איך האדם הקדמון המציא לגמרי במקרה את הקבאב הרומני (1993)
  • הטרקטור בארגז החול (1999)
  • הדודה מיכל (2000)
  • רוני ונומי והדב יעקב (2004)
  • אריה בלילות (2006)
  • הגשם של סבא אהרן (2007)
  • הצלחת שמתחת (2008)
  • החתול קרמר ישן כל הזמן (2010)

[עריכה] לקריאה נוספת

  • סמדר שיפמן, דברים שרואים מכאן - דויד גרוסמן, אורלי קסטל-בלום ומאיר שלו: מעבר למודרניזם?, הוצאת כרמל, 2007.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה

על יצירתו:

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 פרס ברנר למאיר שלו ושפרה הורן
  2. ^ 2.0 2.1פרס פורטה סיבריה למאיר שלו, באתר nrg מעריב, 28 בינואר 2009
  3. ^ איזה פריט צה"לי היה הכי משמעותי עבורכם?, אתר פז"ם, ‏ 26.09.2011.‏
  4. ^ מאיר שלו, "בחזרה לסיירת גולני", במחנה, 1988.
  5. ^ מיה סלע, הסופר מאיר שלו זכה בפרס ניומן לספרות עברית על מפעל חיים, באתר הארץ, 23 במאי 2011
  6. ^ ידיעות אחרונות, י"ט בחשון תשס"ג (הובא במאמרו של זאב גלילי, ההסתה שהכשירה את חורבן קטיף, 23 בספטמבר 2005)
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא