רוסטביף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נתח רוסטביף. הנתח עשוי היטב מבחוץ, אך ורדרד מבפנים
נתח רוסטביף לפני הכנתו. שימו לב לרצועות השומן המשובצות בחריצים
קטע מתוך היצירה "הרוסטביף של אנגליה הישנה"

רוסטביףאנגלית: Roast beef, "בקר צלוי") הוא נתח בשר בקר שנצלה בתנור. מקורו של הנתח המיועד לצליה הוא בחלקים האחוריים של הבקר, בדרך כלל סינטה ולחלופין פילה או שייטל, אך גם חלקים אחרים, כמו אנטריקוט.

הרוסטביף נצלה כנתח גדול, בדרך כלל מעל קילוגרם אחד, שלפני הצלייה משומן ומתובל כהלכה. בנתחים שאחוז השומן בהם נמוך, כמו שייטל, יש הנוהגים לשבץ פיסות שומן בנתח, כדי לשמור על עסיסיותו. הנתח נצלה בתנור כעשרים דקות (בהתאם לגודלו) בחום גבוה (250 מעלות ויותר), על מנת לצרוב ולאטום את הבשר מבחוץ, ולאחר מכן בחום נמוך יותר לפי דרגת הצלייה הנדרשת לחלקו הפנימי של הנתח.

לאחר הצלייה הוא נפרס לפרוסות, ולכן ניתן להגישו גם בכריך.

באנגליה ובאוסטרליה, הרוסטביף נחשב לאחד המאכלים המסורתיים בארוחות יום ראשון. חוקרים מטעם מוזיאון לונדון טוענים כי החיילים הרומאים הם שהביאו את הרוסטביף לבריטניה, אך ככל הנראה הוא לא צבר פופולריות רבה לפני ימי הביניים.

במהלך המאה ה-18 החל הרוסטביף לבסס את מעמדו כמאכל לאומי במדינה. המחזאי הנרי פילדינג אף כתב ב-1731 את הבלדה הפטריוטית "הרוסטביף של אנגליה הישנה", וב-1748 צייר האמן ויליאם הוגארת', בהשראת הבלדה, את היצירה בעלת אותו השם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]