Schauet doch und sehet, ob irgend ein Schmerz sei, רי"ב 46

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רי"ב 46)
גירוש הסוחרים מהמקדש, אל גרקו
תיאור המצור וחורבן ירושלים, דייוויד רוברטס

Schauet doch und sehet, ob irgend ein Schmerz seiעברית: הביטו וראו, אם יש מכאוב), רי"ב 46, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג. ביצועה הראשון היה ביום ראשון העשירי שלאחר חג השילוש הקדוש, ב-1 באוגוסט 1723.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

באך עבד כנגן עוגב בעיר מילהאוזן בין 1707 ל-1708, אך שלח ידו גם בהלחנת קנטטות. לאחר מכן היה מלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708 עד 1717, וחיבר שם כ-20 קנטטות "דתיות" שנועדו לביצוע כחלק מתפילת יום ראשון בכנסייה. לאחר מכן עבר לעיר קטן, התמנה לקאפלמייסטר[1] וחיבר שם מוזיקה בסגנון חופשי ולא דתי.

במאי 1723 התמנה באך לתפקיד מנצח המקהלה ואחראי על המוזיקה בכנסיות המרכזיות בלייפציג[2]. הוא חי ופעל בעיר כ-27 שנים, עד מותו. שם כתב את רוב הקנטטות שלו: מתוך יותר מ-200 קנטטות שידוע עליהן כיום, פחות מ-40 נכתבו עד הגיעו ללייפציג וכל השאר נכתבו בעיר; בדומה לעבודתו בוויימאר, מטרתו הייתה להלחין קנטטה עבור כל מועד בשנה, תוך כמה שנים. עם זאת, בגלל העומס הגדול והקושי בהלחנת יצירות כה רבות[3], נהג מדי פעם לבצע שוב קנטטות ישנות שלו, לעיתים עם עריכות ושינויים קלים או הרחבות.

קנטטה זו הייתה התשיעית שהלחין באך מאז החל למלא את תפקידו בלייפציג, לאחר רי"ב 75, רי"ב 76, רי"ב 24, רי"ב 167, רי"ב 147, רי"ב 186, רי"ב 136 ורי"ב 105. ב-1733 עיבד באך את המוזיקה של החלק הראשון ושיבץ אותה בחלק Qui tollis peccata mundi של המיסה בסי מינור[4].

ב-1860 הוציאה לאור חברת באך את הקנטטה לראשונה, בכרך 10 של פרסומיה[5].

מילים ומוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הקריאה לאותו יום כולל פסוקים מהאיגרת הראשונה אל הקורינתים ומהבשורה על-פי לוקאס העוסקים בבואו של ישו לירושלים, בניבוי שלו את חורבן העיר ובגירוש המוכרים מהמקדש[6]. הלברית נכתבה על ידי מחבר לא ידוע והיא מתמקדת בהגשמת נבואתו של ישו על חורבן ירושלים ובלקח שעל החוטאים ללמוד מכך. החלק הראשון הוא פסוק ממגילת איכה[7], המבכה את חורבן ירושלים. ההמשך מוכיח את החוטאים ומזהיר אותם שגם הם ייענשו, וכן מנחם שישו יגן ויעזור לצדיקים. החלק האחרון לקוח ממזמור של יוהאן מתאוס מייפארט (Johann Matthäus Meyfart).

הקנטטה נועדה לביצוע על ידי סולני אלט, טנור ובס בליווי מקהלה בת ארבעה קולות, חצוצרה, שני חלילים, שני אבובי ציד, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו. לקנטטה 6 חלקים:

  1. מקהלה: Schauet doch und sehet, ob irgend ein Schmerz sei (הביטו וראו, אם יש מכאוב)
  2. רצ'יטטיב לטנור: So klage du, zerstörte Gottesstadt (בכי, עיר אלהים החרבה)
  3. אריה לבס: Dein Wetter zog sich auf von weiten (שואתך התחוללה מרחוק)
  4. רצ'יטטיב לאלט: Doch bildet euch, o Sünder, ja nicht ein (ועם זאת, חוטאים, אסור לכם להניח)
  5. אריה לאלט: Doch Jesus will auch bei der Strafe (אך ישו, אף בתיתו עונש)
  6. כורל: O großer Gott von Treu (הו אלהים גדול של מסירות)

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה הוקלטה במלואה 15 פעמים בהקלטות מסחריות[8]. בין המנצחים שביצעו את ההקלטות ניתן לציין את גוסטב ליאונהארדט (ב-1974), טון קופמן (ב-1998), מסאקי סוזוקי (ב-1998) וג'ון אליוט גרדינר (ב-2000).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
  2. ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
  3. ^ על קנטטות באך, עמוד 6
  4. ^ גרדינר, עמוד 8
  5. ^ רשימת פרסומי באך באתר IMSLP
  6. ^ לוקס, יט, 41-46
  7. ^ מגילת איכה, פרק א', פסוק י"ב
  8. ^ רשימת ההקלטות באתר קנטטות באך