ריו גראנדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נהר ריו גראנדה
Matamoros008.JPG

נהר ריו גראנדה ליד בראונסוויל
אורך 3,034 קילומטר
גובה מוצא הנהר 3,900 מטר
ספיקה ממוצעת 160 מ"ק לשנייה
אגן הניקוז 607,965 קילומטר רבוע
מוצא הרי סאן חואן בקולורדו
שפך מפרץ מקסיקו,
האוקיינוס האטלנטי
מדינות באגן הניקוז קולורדו, ניו מקסיקו וטקסס בארצות הברית, מקסיקו
אגן הניקוז של ריו גראנדה
צפונית לקניון סנטה הלנה, חלק מכ-360 ק"מ מנתיב הנהר בניו מקסיקו

נהר ריו גראנדה, (קרוי במקסיקו ריו בראבו, או Río Bravo del Norte), זורם החל מהרי סן חואן שבקולורדו, ממשיך דרומה לניו מקסיקו, ונשפך בדלתה חולית קטנה למפרץ מקסיקו ליד בראונסוויל שבטקסס.

מאל פאסו שבטקסס ועד לשפכו למפרץ מקסיקו, מסמן הריו גראנדה את הגבול שבין ארצות הברית למקסיקו.

גאוגרפיה ומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק גדול מנתיבו זורם הריו גראנדה באזורים הרריים, מעל 1,000 מ' מעל פני הים. בניו מקסיקו, עובר הריו גראנדה דרך "בקע ריו גראנדה", יוצר קניונים, חוצה אגני סחף, ויוצר נוף של יערות צמחי נהר המייצבים את אגני ההצפה שבהם הוא זורם.

מאל פאסו, השוכנת בגובה של 1,147 מ', זורם הנהר לכיוון דרום מזרח ומהווה את הגבול בין טקסס למקסיקו, כשמרבית נתיבו עובר באזורים מדבריים. לקראת שפכו, באזור הסוב-טרופי של מפרץ מקסיקו, זורם הנהר באזורים חקלאיים, וחלק ניכר ממימיו מנוצל להשקיה.

השימוש במימיו מוסדר באמצעות אמנה בין קולורדו, ניו מקסיקו וטקסס, ובנתיב הגבול שבין ארצות הברית למקסיקו - באמצעות הסכם בין שתי המדינות. ישנן שנים, שבשל מיעוט גשמים ובשל צריכת יתר של מימיו, זרימתו דלילה עד כדי יובש מוחלט, מה שמעורר חשש אקולוגי כבד בדבר עתידו.

גאולוגיה והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני מיליוני שנים נשפך הנהר לימת קבזה דה ואצה שבדרום בקע ריו גראנדה. אך לפני כמיליון שנים, בתקופת הפליסטוקן, פרץ את הימה בעזרת נהרות נוספים שנשפכו אף הם לימה, והחל לזרום בנתיבו המוכר היום (בבקע כושל) לכיוון דרום-מזרח ועד למפרץ מקסיקו.

לפני מלחמת ארצות הברית מקסיקו התחוללו סביב הנהר סכסוכי גבול בין ארצות הברית למקסיקו, כשארצות הברית טענה שהוא הגבול בינה לבין מקסיקו, ומקסיקו טענה שהנהר כולו הוא חלק משטחה והגבול עובר צפונית לו בנהר הנוצ'ס.

לאחר המלחמה, ועל-פי הסכם גואדלופ הידלגו משנת 1848, נקבע הנהר כגבול בין שתי המדינות, ורבים מהעבדים הטקסנים חצו את הנהר על מנת לברוח מאדוניהם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]