דלתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תצלום של דלתת הנילוס, כפי שנראית מהחלל (צולם על ידי NASA)
תיאור סכמטי של הכוחות השונים הפועלים על הסחף בדלתה (העיגול השחור מייצג את הסחף)

דלתה היא מישור סחף בשפך נהר שצורתו משולשת, צורה שדומה לאות היוונית דלתא (Δ), ומכאן שמה, ובו נערמים משקעי חול ובוץ שהנהר סחף בדרכו.

היווצרות הדלתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דלתה נוצרת כאשר ישנה זרימה איטית מאוד של הנהר לים או לאגם. הסחף (המכיל בעיקר משקעים בעלי גרגירים דקיקים כמו חול, בוץ וטיט) מצטבר, מקשה על זרימת הנהר לים, וגורם לו להתרחב לצדדים. דלתה יכולה להסתעף לזרועות רבות ולכסות שטח נרחב, ככול ששטחה גדל גם גדל עובי שכבותיה.

למעשה דלתה נוצרת בנהר כאשר הכמות הכוללת של חומרי הסחף שהנהר מביא לשפכו, גדולה מקצב השקיעה של האזור.

אופי וצורת שקיעת הסחף בדלתה מושפעים מכמה כוחות, שפועלים בכיוונים שונים; כוח הכבידה, שמושך את הסחף לקרקעית הדלתה או הים ומסדר אותם בצורת אפיקים נרחבים, זרם הנהר, הדוחף את הסחף לכיוון אגן השפיכה שלו, וגורם לסחף להתאסף על הקרקעית בצורת קווים אלכסוניים לכיוון הים, וכוחות הגלים, הגאות והשפל, שבדרך כלל מנוגדים לכיוון של הנהר. כתוצאה מהכוחות השונים והמנוגדים, שמופעלים על המשקעים באופן בלתי קבוע, שכבות הסחף של הדלתה לא יוצרות מבנה סדיר עם מאפיינים ברורים, כי אם מבנה רב שכבתי שרבדיו נוטים למספר צדדים שונים.

על צורתה החיצונית, גודלה והתפתחותה של הדלתה משפיעים, בין השאר, כמות המים בנהר, עוצמת הזרם שלו, היחס בין גובה אגן הניקוז של הנהר, בסיס הסחיפה שלו, וההפרשים בין גובה פני הים לעומת גובה היבשה (שמשתנים לאורך הזמן).

סוגי דלתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגי הדלתות השונים

למרות שאין שיטת מיון מוסכמת ויחידה של סוגי דלתות, ישנם מספר קריטריונים כללים לסיווג הדלתה. קריטריונים אלה הם: קצב זרימת הנהר שיוצר אותה, סוג אגן המים שאליה הדלתה נשפכת, וצורת הדלתה יחסית לקו החוף.

הדלתות של נהרות בעלי זרם איטי מאופיינות בחומר סחף דק מאור, לעומת הדלתות של נהרות בעלי זרם חזק, שמבחינה גאוגרפית, דומות יותר לשפכים של נהרות רגילים.

סוגי הדלתות לפי אגן ניקוזן מתחלקות לדלתות ימיות, הקלאסיות, דלתות של אגמים, שהן קטנות בדרך כלל, ודלתות קרחון.

מבחינת צורתן מתחלקות הדלתות ל: דלתה הישרה, שכמעט יוצרת קו ישיר עם החוף, דלתה מוארכת, היוצרת צורה שדומה לרגל של עוף, דלתה כפופה קמורה, שהיא הדלתה ה"קלאסית" מבחינת צורתה, והדלתה הכפופה קעורה.

האדם בדלתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופייה הפורה של אדמת הדלתה (כתוצאה מהזנה מתמדת של סחף), שפע המים בה, וההשקיה החקלאית הקלה שאפשרית בתוך אדמותיה, גרמו כבר מימי קדם להתיישבות בני אדם בתחומיה. ההשפעה האנושית על הדלתה כוללת, חוץ מחקלאות והתיישבות, גם שינויים הנדסיים בתחומיה לתועלת האדם. השינויים כוללים בין השאר: העמקת אפיקים, בניית סוללות, העלאת פני הקרקע בדלתה, חיזוק וניקוז האיים בין הדלתות, ושיקוע סחף הנהר.

יחד עם זו ישנן בעיות טיפוסיות להתיישבות האנושית בדלתות כתוצאה ממאפייניהן הגאוגרפיים המיוחדים. הבעיות כוללות:

  • קושי בתחבורה בתוך אזור הדלתה - ריבוי הפלגים השרטונים והעיקומים החדים מקשים על תנועת כלי שיט בתוך אפיקי הדלתה. רדידות המים לרוב לא מאפשרת לספינות גדולות לעבור בתוכה.
  • השפעות של גאות ושפל - בתקופות הגאות ישנם לרוב שיטפונות על חלקי היבשה שבין פלגי הדלתה, מה שגורם לסיכון חיי אדם, קושי בבניין יציב, ואובדן כלכלי. בתקופת השפל נוצרות באזור הדלתה ביצות, שגם מקשות על המעבר, וגם יכולות לשמש כקנים ליתושים ומזיקים אחרים שמעבירים מחלות לבני האדם, לגידולים, ולמשק החי.
  • ערבוב מי הים המלוחים עם המים המתוקים של הנהר.

רשימת נהרות עם דלתות גדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדלתה המפורסמת ביותר היא הדלתה של הנילוס, והמושג דלתה נלקח ממנה, כיוון שכבר מימי קדם הבחינו בתווים המאוד דומים של שפך נהר הנילוס לאות היוונית דלתא (Δ). נהרות אחרים עם דלתות מפורסמות הם:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרופסור משה ברור, "דלתה", לקסיקון גאוגרפי, (עמ' 6), הוצאת יבנה, תשס"א