ריכרד גרסטל

ריכרד גרסטל
Richard Gerstl

לידה	14 בספטמבר 1883 וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
התאבד	4 בנובמבר 1908 (בגיל 25) וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
מקום קבורה	Sieveringer Friedhof
מקום לימודים	האקדמיה לאמנויות בווינה Bundesgymnasium Wien 8
זרם באמנות	אקספרסיוניזם
הושפע על ידי	כריסטיאן גריפנקרל, Franz Lefler
יצירות ידועות	Semi-Nude Self-Portrait, Schönberg family
בן או בת זוג	Mathilde Zemlinsky

ריכרד גרסטל (בגרמנית: Richard Gerstl‏; 14 בספטמבר 1883 - 4 בנובמבר 1908) היה צייר ושרטט אוסטרי שנודע בזכות הדיוקנאות האקספרסיביים שלו. הוא לא זכה לשבחים במהלך חייו, וניהל רומן עם אשתו של ארנולד שנברג שהוביל להתאבדותו.

חיים

ריכרד גרסטל נולד למשפחה עשירה של אמיל גרסטל, סוחר יהודי, ומריה פייפר, אישה לא יהודייה. בתחילת חייו החליט גרסטל להיות אמן, למורת רוחו של אביו. לאחר שלמד בצורה גרועה בבית הספר, נאלץ לעזוב את הגימנסיה המפורסמת בווינה כתוצאה מ"קשיים משמעתיים" והוריו העשירים סיפקו לו מורים פרטיים.

בשנת 1898, בגיל חמש עשרה, התקבל גרסטל לאקדמיה לאמנויות יפות בווינה, שם למד אצל כריסטיאן גריפנקרל הידוע לשמצה כמורה קשה. גרסטל החל לדחות את סגנון הזצסיון הווינאי ואת מה שלדעתו היה אמנות יומרנית.

מתוסכל מחוסר קבלת סגנון הציור שלו, המשיך גרסטל לצייר ללא כל הדרכה רשמית במשך שנתיים. בקיץ 1900 ו- 1901 למד גרסטל בהדרכתו של סיימון הולוסי בנגיבניה. בהשראת נטיותיו הליברליות יותר של היינריך לפלר, גרסטל ניסה שוב להיכנס לחינוך פורמלי. אך סירובו להשתתף בתהלוכה לכבוד הקיסר פרנץ יוזף הראשון מאוסטריה, הוביל לעזיבתו את בית הספר. גרסטל הרגיש כי השתתפות באירוע כזה היא "לא ראויה לאמן". היציאה האחרונה שלו מהסטודיו של לפלר התרחשה בשנת 1908.

ב -1904 וב -1905, גרסטל שיתף סטודיו עם חברו לשעבר לכיתה וחבר האקדמיה, ויקטור האמר. האמר אומנם סייע בהכנסת גרסטל להדרכתו של לפלר ויחסיהם היו ידידותיים, אך קשה לקבוע כמה קרובים היו שני האמנים מכיוון שגרסטל התקשה להתקשר עם אמנים אחרים. עד שנת 1906 רכש גרסטל סטודיו משלו.

אומנות

גרסטל היה חלוץ האקספרסיוניזם האוסטרי. תערוכה שלו בין 7 עד 14 ביולי 1907 באקדמיה לאמנויות יפות בווינה היא התערוכה היחידה הידועה מיצירותיו שהתרחשה במהלך חייו. הוא התנגד באופן מוחלט ודחה את פרקטיקת האמנות של זמנו, הכוונה לסגנון היוגנשטיל וגוסטב קלימט. הוא השתייך במשך שנים כאמן צעיר, לחוג האוונגרד הווינאי.

אף שגרסטל לא התחבר לאמנים אחרים, הוא הרגיש שהוא נמשך למוזיקה. הוא עצמו ביקר בקונצרטים בווינה. בסביבות 1907 החל להתחבר עם המלחינים ארנולד שנברג ואלכסנדר פון זמלינסקי. גרסטל ושונברג פיתחו הערצה הדדית המבוססת על כישרונותיהם האישיים. גרסטל ככל הנראה הדריך את שנברג באמנות.

בתקופה זו עבר גרסטל לדירה באותו בית וצייר כמה דיוקנאות של שנברג, משפחתו וחבריו. דיוקנאות אלה כללו גם ציורים של אשתו של שנברג, מתילדה. הדיוקן המסוגנן שלה חיקה את האקספרסיוניזם הגרמני והשתמש בפסטלים כמו ביצירותיו של אוסקר קוקושקה. גרסטל ומתילדה התקרבו מאוד ובקיץ 1908 היא עזבה את בעלה וילדיה ונסעה לווינה עם גרסטל. שנברג היה בעיצומו של הלחנת רביעיית המיתרים השנייה שלו, אותה הקדיש לה. מתילדה חזרה לבעלה באוקטובר.

מבולבל מאובדן מתילדה וחוסר הקבלה האמנותית שלו, הביאו לכך כי גרסטל נכנס לסטודיו שלו בלילה של 4 בנובמבר 1908 ושרף כל מכתב ופיסת נייר שהוא מצא. אף על פי שציורים רבים שרדו את השריפה, הוא האמין כי הרבה מיצירות האמנות שלו, כמו גם ניירות אישיים ומכתבים הושמדו. לאחר שריפת ניירותיו, גרסטל תלה את עצמו.

אלואיס גרסטל, אחיו של ריכרד, מצא ציורים ושרטוטים באטלייה של האמן, אותם השאיר שנים רבות אצל סוכן שילוח. בסופו של דבר, שלושים וארבעה ציורים ניצלו מהחורבן על ידי אוטו קליר, בעל גלריה. קליר קנה ושיחזר את הציורים, ותערוכתו של ריכרד גרסטל ב 1931 - "גורלו של צייר", שעוררה סערה לא קטנה. זמן קצר לאחר מכן, הנוכחות הנאצית באוסטריה הפריעה להצגה נוספת של האמן ורק לאחר המלחמה נודע גרסטל בארצות הברית.

התערוכה הוצגה מאוחר יותר במינכן, ברלין ואאכן. הוא הפך לדמות מפתח בזירת האמנות האוסטרית, והעניק השראה לאמנים של התקופה שלאחר המלחמה.

מאז שנות השמונים, עם הכללת עבודותיו בתערוכות אמנות מווינה של ראשית המאה, הוכר מקומו של גרסטל בקאנון תולדות האמנות.

גלריה

• 
  משפחת שנברג
• 
  ארנולד שנברג
• 
  עירום גברי
• 
  דיוקן אשה
• 
  דיוקן עצמי
• 
• 
• 

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ריכרד גרסטל בוויקישיתוף

• ריכרד גרסטל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)