אאכן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אאכן
Aachen
DEU Aachen COA.svg
סמל העיר
Aachen Cathedral from north.jpg
הקתדרלה של אאכן
מדינה / טריטוריה Flag of Germany.svg  גרמניה
מדינה פדרלית Flag of North Rhine-Westphalia (state).svg  נורדריין-וסטפאליה
שטח 160.83 קמ"ר
גובה 266 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

259,030‏  (נכון ל-2007)
קואורדינטות 50°46′00″N 6°06′00″E / 50.7666666666667°N 6.1°E / 50.7666666666667; 6.1קואורדינטות: 50°46′00″N 6°06′00″E / 50.7666666666667°N 6.1°E / 50.7666666666667; 6.1
אזור זמן UTC +1
http://www.aachen.de

אאכן (גרמנית: Aachen, ; צרפתית: Aix-la-chapelle; הולנדית: Aken; איטלקית: Aquisgrana) היא עיר בגרמניה, במדינת נורדריין-וסטפאליה, השוכנת על הגבול עם הולנד ועם בלגיה.

אאכן היא העיר הגרמנית המערבית ביותר. בעיר מתגוררים כ-260,000 תושבים, מתוכם כ-40,000 סטודנטים. בעיר נמצאת האוניברסיטה הטכנית של ריין-וסטפאליה (RWTH), שנוסדה ב-1870 והיא אחד ממוסדות הטכנולוגיה הטובים בגרמניה. עם הזמן קמו סביב האוניברסיטה בית חולים ותעשיות תוכנה ומחשבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באאכן מחצבה מהעידן הנאוליתי, המעידה על התיישבות ותיקה מאוד של אנשים במקום. המעיינות החמים בעיר ידועים עוד מימי הרומאים, ובעיר ישנם מרחצאות רומיים שעדיין פעילים. נראה שהיישוב במקום היה רציף תקופה ארוכה מאוד - ישנו תיעוד שלפיו בשנת 768 ביקר במקום קרל הגדול, והוא מצא חן בעיניו עד שלאחר 20 שנה החל לבנות בו ארמון. קתדרלת אאכן הייתה במקור הכנסייה של ארמון זה, שנבנתה ב-796. קרל הגדול התגורר בארמון בתקופת החורף משנת 800 ועד מותו ב-814. הוא נקבר בכנסייה וקברו נמצא גם היום בתוך הקתדרלה, כמו גם קברו של אוטו השלישי .

בשנת 936 הוכתר באאכן אוטו הראשון לקיסר האימפריה הרומית הקדושה. כל הקיסרים שבאו ב-600 השנים הבאות הוכתרו אף הם באאכן. המלך האחרון שהוכתר היה פרדיננד הראשון, ב-1531.

בימי הביניים הייתה אאכן אחת הערים הגדולות ביותר באימפריה. אחרי מלחמת שלושים השנים פחתה חשיבותה של העיר והיא הייתה בעיקר למרכז מקומי, אם כי נחתמו בה מספר בריתות חשובות.

ב-1880 הייתה אוכלוסיית העיר 80,000 איש. כמה מסילות רכבת ראשיות עברו בעיר, והיא הפכה למרכז שבו ייצרו ברזל לפסי רכבת, מחטים, כפתורים, טבק ובגדי צמר ומשי.

במלחמת העולם השנייה הופגזה העיר וניזוקה קשה. העיר נכבשה בידי בעלות הברית ב-21 באוקטובר 1944. היא הייתה העיר הראשונה בגרמניה המערבית אליה נכנסו כוחות חי"ר של בעלות הברית.

הקתדרלה היא האטרקציה ההיסטורית העיקרית של העיר בימינו. לאחר בנייתה הייתה זו במשך 400 שנה הקתדרלה הגבוהה ביותר מצפון להרי האלפים. כיום היא מוגדרת על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתעודות היסטוריות שונות מוזכר יהודי שבשנת 802 ליווה את שגריר הקיסר קארל הגדול אל הרון אל ראשיד. באותה תקופה הייתה התיישבות יהודית דלה בפאתי העיר.

במאה ה-9 המלך קארל הזמין סוחרים יהודים להתיישב באזור שלטונו. והמקום הראשון היה עיר המלוכה אאכן‏[1].

במאורעות תתנ"ו בעת מסע הצלב הראשון, עיר זו ניצלה מהפרעות, והבישוף של אאכן, שתיאוריו מקובלים בדרך כלל על היסטוריונים, תיאר את הרצח כפעולה של אספסוף אשר פעל ממניעי שנאה שאינה לפי דתם‏[2].

לפי תעודות עתיקות מהעיר, בשנת 1349 הוחלט על גבאי קהילה בשם יוליש, וב-1629 גורשו היהודים מאאכן. הדבר גרם להפסד ניכר בגביית מיסים, ועשר שנים אחר כך הוחזרו בניגוד לדעת ועד העיר. ב-1777 נכללו ענייניהם של הקהילה היהודית בתקנות העיר. רק ב-1823 הורשו לקבור את מתיהם בבית קברות סמוך לעיר. ב-1847 קיבלו מעמד אזרחי במסגרת הממלכה הפרוסית.

ב-1845 נבנה בית ספר יסודי יהודי בעיר, וב-1862 נוסד בית הכנסת הגדול בעיר.

בשנת 1911 הוקם בעיר התא הציוני הראשון בכל גרמניה‏[3].

בליל הבדולח שרפו הנאצים את בית הכנסת הגדול באאכן, ובתי כנסת נוספים. פרעות אלו תועדו באתר הספרייה היהודית המקוונת, וכן באתר "בית אשכנז" המתעד פרעות אלו‏[4].

לא נמצאו נתונים מסודרים על מספר היהודים, בתי ספר, מקוואות ומוסדות דת יהודים בעיר, ולא על גורלם, בשנות השואה. אמנם ממספר בתי העלמין המקוריים הגדול ברור שהייתה זו קהילה גדולה ומשגשגת. שיעור התבוללות היהודים היה גדול. כך גם נמצא בתיעוד משפחות, בעיון בשמות משפחה בספר טלפונים לפני המלחמה וכן עולה מעדויות של צאצאי יהודי אאכן ששרדו‏[5]. בתיעוד אישי של ניצולת שואה אדל גלזר, בו' בניסן ה'תש"ד (24 במרץ 1942) נשלחו 2200 יהודים מהגיטו באיזביצא למחנה המות בלזץ, על מנת לפנות מקום להגעתם של שני משלוחים בני כ-1000 יהודים למחרת. המשלוח הראשון היה בעיקרו מהעיר אאכן‏[6].

לאחר המלחמה בשנת 1995 בית הכנסת נבנה מחדש במתכונתו המקורית, תחת שרביטו של ראש העיר יורגן לינדן‏[7].

לאו בלך, המנצח ממוצא יהודי של תזמורת ברלין עד לשלטון הנאצי היה יליד העיר אאכן. המנצח הרברט פון קאראיין, בתחילת מלחמת העולם השנייה המנצח האהוד על היטלר, החל את דרכו בתזמורת הפילהרמונית של אאכן, בהחלפת אישים שסולקו מתפקידם עקב היותם יהודים או "אוהדי יהודים"‏[8].

כיום הרחוב שבו עמד בית הכנסת נקרא "SynagogeplatzStrasse" כלומר רחוב בית הכנסת.

עם סיום המלחמה התפרסם החייל היהודי פולני (כיום בארצות הברית) מקס פוקס כחזן הנושא את התפילה הרשמית והחופשית הראשונה תחת שלטון הצבא האמריקני‏[9].

בשנת 1954 קהילת יהודי אאכן מנתה 104 יהודים, וזו טיפלה ב-46 בתי עלמין בתחומה. הקהילה פנתה לקבלת פיצויים באופן עצמאי מממשלת גרמניה המערבית כנפגעי המשטר הנאצי‏[10].

ב-1 בספטמבר 1997 ניתן "פרס השלום של העיר אאכן" לאורי אבנרי פעיל השמאל מישראל.

בשנת 2002 האמנית זויה צ'רקסקי יצרה את הגדה של פסח של אאכן, בעת שהותה בעיר במסגרת חילופי אומנים‏[11].

ביולי 2004 נערכה ועידה בין-דתית שכללה בנוסף לנוצרים ומוסלמים גם משלחת גדולה של אנשי דת יהודים‏[12].

ב-23 באפריל 2010 נערך אחד מאחרוני המשפטים נגד הנאצים בעיר אאכן‏[13].

העיר בימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אאכן היא כיום מרכז תעשייתי וצומת רכבות ראשי. עם איחוד אירופה ובעיקר עם הקמת גוש האירו, חוזק מעמדה של אאכן כעיר בינלאומית, זאת בשל היותה עיר גבול לשלוש מדינות אירופאיות: גרמניה, הולנד ובלגיה.

באאכן חמש אוניברסיטאות עיקריות:

  • ריינלנד
  • אוניברסיטה למדעים
  • אוניברסיטה קתולית של מדעים
  • אקדמיה למוזיקה
  • אקדמיה למוזיקה כנסייתית

בעיר אתרים היסטוריים רבים, מוזיאונים, חלקים מהחומה שהקיפה את העיר בעבר ומעיינות חמים טבעיים. אחד המעיינות, Carolus-Therme, הוא מהמעיינות המודרניים ביותר באירופה. המים שזורמים בו הם מי מעיינות טבעיים.

מאז 1950 מעניקה העיר מדי שנה את "פרס קרל הגדול" לאדם שתרם משמעותית לאיחוד אירופה. בנוסף מארחת אאכן את אליפות העולם ברכיבה על סוסים באצטדיון CHIO. היא נמצאת ברשימת 200 הערים הפופולריות באירופה. אאכן של ימינו היא עיר מודרנית ופתוחה לעולם מבחינה פוליטית ותעשייתית. בזכות שיתוף פעולה של האוניברסיטאות והתעשייה ישנם בה סניפים של חברות כגון אריקסון, פורד, פיליפס, טקדה, מיקרוסופט ועוד. משנת 1985 נוצרו בה כ-10,000 מקומות עבודה חדשים.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על ראשית ההתיישבות בגרמניה תקציר באתר שוונג
  2. ^ הספר אנטישמיות ושנאת ישראל עמוד 81 על הבישוף של אאכן. הספר באתר הספרים המקוון של גוגל.
  3. ^ סיפור חיים - יוליוס קאופמן באתר היקים
  4. ^ מיקומו ברחוב Promenadenstraße על פי מסמך רשימת בתי הכנסת הנפגעים בליל הבדולח מאתר בית אשכנז
  5. ^ מנכל HP (באנגלית) בן לניצולי שואה יליד אאכן.
  6. ^ עדותה של אדל גלזר מגטו איזביצא ומחנה בלזץ
  7. ^ יורגן לינדן ובית הכנסת בוויקיפדיה אנגלית
  8. ^ על הרברט פון קאראיין (אנגלית) באתר מוזיקה בשואה
  9. ^ מאמרים על מקס פוקס נמצאים בעיתונים רבים לדוגמה כאן, בניו יורק טיימס, הן מהתקופה והן מזקנותו. כך גם הסרט המקורי של תפילתו נמצאת באתר ביוטיוב.
  10. ^ פיצויים עצמאיים מגרמניה באתר יד ושם
  11. ^ על האגדה של פסח של אאכן באתר "ערב רב". הגדה זו נרכשה בידי מוזיאון ישראל ומוצגת שם כיום דרך קבע
  12. ^ ועידה בין דתית באאכן
  13. ^ משפט נגד אחרוני הנאצים באתר ניו יורק טיימס