רעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רעם () הוא הקול שנוצר כאשר ברק מחמם במהירות את האוויר סביבו לטמפרטורה של למעלה מ-27,000 מעלות צלזיוס. האוויר החם מתפשט במהירות, ואז מתכווץ ככל שהוא מתקרר. פעולת ההתרחבות וההתכווצות גורמת להיווצרות גלי קול, ואלה הם מה שאנו מכנים "רעם". ברקים ורעמים נוצרים בענני סופות רעמים, הנקראים קומולונימבוס. המילה "רעם" היא מילה תנ"כית.

ההתפרקויות החשמליות של הברקים גורמות לטמפרטורה גבוהה ביותר, שאת עצמתה אפשר להשוות לזו הקיימת על פני השמש. חום פתאומי וחזק זה גורם לתנודה גדולה מאוד באוויר המקיף אותו. באופן כזה מתהווים גלי קול ויוצרים בום על קולי, המביאים את קולות הרעם האופייניים. הואיל והאור מתפשט במהירות של כ 300,000 ק"מ בשנייה, אנו רואים את זיק הברק באופן מעשי כמעט בזמן ההתפרקות. לעומת זאת, גלי הקול, שנוצרו באותו רגע ממש, מתפשטים הרבה יותר לאט,הואיל ומהירות הקול הנה רק כ 340 מטר בשנייה. נמצא, כי אם נכפיל ב-340 מטר במספר השניות שעברו בין הופעות הברק לבין שמיעת הרעם, נוכל לדעת באיזה מרחק התרחשה ההתפרקות. לדוגמה אם שמענו את הרעם שש שניות אחרי הברק, זה אומר לנו שהסערה כנמצאת שני קילומטרים מאיתנו.

הפחד מן הרעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפחד מהרעם מכונה אסטרפוביה והוא נפוץ מאוד באוכלוסייה, בעיקר בקרב ילדים קטנים.

הפחד מהרעם בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שהאסטרופוביה היא כה שגורה הרעם קיבל סמל של פחד וכח (ת'ור וזאוס). הרעם הוא מוסכמה אומנותי בקולנוע האימה, הוא יוצר מתח והוא מודיע על סכנה. עד כדי כך נפוץ הרעם בסרטי האימה, שהוא גם מוקד מרכזי לפרודיה על סרטי אימה, בכל סרט פרודי יהיו סופות רעמים. אך הרעם לא מסמל מתח רק בסרטי אימה, אלא גם ברבים מסרטי הפעולה ובכלל בקולנוע. כמו כן אפשר למצוא את הרעם בתיאטרון ואף במוזיקה. היה נהוג להשתמש בכלים שמדמים את צליל הרעם כדי להגביר את המתח. כיום משתמשים באפקטים קוליים של אורגן חשמלי או סינטיסייזר(סוג של אורגן חשמלי).

בנוסף בשיר הילדים "רעמים וברקים" של יהנתן גפן, מתייחס הפזמונאי לפחדם הנפוץ של ילדים מהרעם.

אף בתלמוד בבלי[1] כתוב "לא נבראו רעמים אלא כדי לפשוט עקמימות שבלב", דהיינו שמהפחד מתפשטת העקמימות שבלב האדם.

ביטויים ומילים הקשורים ברעם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב הביטויים והמילים הקשורים לרעם דווקא מתייחסים אליו בהקשר של כעס וזעם, ולא של אימה. כיוון שהמתח הוא אותו מתח והשדות הסמנטיים דומים הרעם קיבל את שני המובנים.

  • להתרעם - מתייחס למובן הזעם של הרעם.
  • חזיז ורעם - מתייחס למובן הזעם של הרעם.
  • כרעם ביום בהיר - דבר נורא הקורה במפתיע

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת ברכות דף נט ע"א.
Terrestrial globe.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.