זאוס
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זאוס הוא אל השמים, מטיל הרעם והברק, בכיר אלי האולימפוס ושליט האלים ובני האדם במיתולוגיה היוונית.
זאוס הוא בנו של הטיטאן קרונוס. בנוסף להיותו ראשון האלים ומטיל הרעם, זאוס אחראי על המשפט, הצדק, על אסיפות העם, ועל הכנסת האורחים. זאוס הוא דמות המפתח במיתולוגיה היוונית, בהיותו אביהם-מולידם של מרבית האלים החשובים וגיבורי המיתולוגיה.
לצד מעמדו המיתי היווה זאוס גם סמל המגלם את תרבות יוון העתיקה ואת האמונה הדתית של היוונים. מקדשים הוקמו לכבודו של זאוס בשטח נרחב של ארצות לחופו של הים התיכון, מאסיה הקטנה שבמזרח ועד סיציליה שבמערב. מוקד הפולחן המרכזי לזאוס היה באולימפיה שבפוקיס, שם נערכו לכבודו גם המשחקים האולימפיים העתיקים.
במיתולוגיה הרומית מכונה זאוס "יופיטר", ועל שמו נקרא גדול כוכבי הלכת במערכת השמש, צדק.
תוכן עניינים |
[עריכה] לידתו ועלייתו של זאוס
זאוס היה השישי והאחרון מבניהם של קרונוס וריה, הטיטאנים. אחיו היו: הסטיה, דמטר, הרה, פוסידון והאדס. בנבואה אשר רבצה על קרונוס, ואשר סופרה על ידי גאיה ואורנוס, נאמר כי אחד מבניו ידיח אותו משלטונו בעולם. בשל כך, נהג לבלוע את ילדיו בזה אחר זה מיד כשנולדו. אולם ריה סלדה מכך, וכאשר נולד זאוס, נתנה לבעלה אבן עטופה בד במקום בנה. קרונוס בלע את האבן והיה בטוח כי בלע את בנו.
ריה ילדה את זאוס בכרתים, במערה מוסתרת, והנימפות אדרסטיאה ואידיאה השקו אותו בחלב העז אמאלתיאה; ושדים רקדו סביבו ועוררו רעש כל זמן שבכה, על מנת שאביו לא יישמע את בכיו. זאוס גדל בסתר, עד שהגיע למלוא כוחו, ומשהגיע לבגרות יצא ונאבק באביו, ולבסוף ניצח וגזר על אביו להקיא את חמשת אחיו - בני דור האלים.
הטיטאנים לא מיהרו לקבל את מרות האלים החדשים. במשך עשר שנים השתוללה מלחמה בין הדורות. לבסוף, שיחרר זאוס את אחיו של קרונוס, הקיקלופים, מכלאם שבטרטרוס, ואלה העניקו לו את כלי נשקו הקטלניים: הברק והרעם. בנוסף, שיחרר גם את הענקים בעלי מאה הזרועות ("הקטונכיירים"), ובתמורה ניצבו אף הם לצידו. יחד הכו האלים ובני בריתם בטיטאנים, עד שלבסוף נאסרו האחרונים בכלא עשוי ארד, תחת משמר הענקים. טיטאנים מסוימים, כדוגמת אטלס - הטיטאן אשר נאלץ לשאת את העולם על גבו - הורשו להישאר מחוץ לכלא, אך הם היו חייבים לקבל את מרותו הישירה של זאוס.
[עריכה] אחרי הניצחון
לאחר הניצחון על הטיטאנים בחרו ששת האלים את ההר אולימפוס כמקום מושבם הנצחי. שם נפלה ההחלטה כיצד יחלקו ביניהם את העולם. זאוס נבחר לשליט העליון, וכן לאל השמים והרעם; יש הטוענים כי הבחירה בו נעשתה בהגרלה, ואילו לפי גרסה אחרת נבחר דווקא בשל העובדה שהנהיג את המאבק בטיטאנים. בניו הזכרים של קרונוס חילקו ביניהם את השליטה על כדור הארץ: זאוס - אל השמים ומזג האוויר, פוסידון - אל הים, האדס - אל השאול והמתים ובנוסף לכך דמטר קבלה את התפקיד של אלת האדמה והתבואה.
זאוס נישא לאחותו הרה, הנזכרת כאלה קנאית ונקמנית - כיוון שזאוס לא שם את הנאמנות לה בראש מעייניו. הוא היה אביהן של מספר דמויות בולטות במיתולוגיה היוונית, לרבות:
- אתנה - אלת הצדק והחוכמה, אשר בקעה ממצחו.
- דיוניסוס - אל היין, התיאטרון והפריון.
- אפולו - אל הרפואה והאור.
- ארטמיס - אלת הציד.
- הרקולס - גדול גיבורי יוון והאדם החזק ביותר על פני האדמה.
- הרמס - שליח האלים.
- ארס - אל המלחמה(שהיה בנם של זאוס והרה).
- הפיסטוס - אל האש והנפחים.
על פי הומרוס זאוס הוא גם אביה של אפרודיטה - אלת היופי והאהבה.
[עריכה] תכונותיו
חרף גדולתו של זאוס, הוא לא היה חף מפגמים. על אף היותו החזק שבאלים, לא היה הפיקח שבהם (ב"איליאדה", לדוגמה, מערימים עליו הרה ופוסידון גם יחד). הוא מצטייר כישות יצרית מאוד: רודף נשים, חם מזג וחובב יין, מה שלעתים סיבכו בצרות. תאוות הבשרים שלו הביאה אותו ללבוש צורות שונות כדי לפתות אלות, נימפות ובנות תמותה, למורת רוחה של הרה אשתו. למרות זאת, זאוס לא היה אל נקמן, ולא נהג לשמור טינה; אולם היה ידוע בכעסו - כך, פעם אחת הוא תלה את הרה אשתו בין השמים לארץ בשלשלאות כיוון שסיכנה את חיי בנו הרקלס.
[עריכה] צאצאיו
חלק מאלף צאצאיו היו:
- ההורות (דיקי, אירינה ואוינומיאה) והמוירות (קלותו, לקסיס ואטרופוס) מאשתו הראשונה תמיס.
- החאריטות (ידועות יותר בכינוי הלטיני "הגראציות") -- אגלאה, אופרוסינה ותאליה; מהאוקינדית אורינומה.
- פרספונה מאחותו דמטר.
- תשע המוזות (קליאו, אוראניה, מלפומנה, תאליה, טרפסיכורה, קאליופה, אראטו, פוליהימניה ואוטרפה) מהטיטנית מנמוסינה.
- ארטמיס ואפולו מליטו.
- איליתיה, הבה, ארס והפיסטוס מאשתו החוקית והנבגדת תמיד הרה.
- הרמס מהפלאידה מיה.
- דיוניסוס מסמלה.
- הרקלס מאלקמנה.
- איאקוס מאגינה.
- מינוס, רדמנתוס וסרפדון מאירופה.
- טנטלוס מפלוטוס.
- אמפיון וזיתוס מאנטיופה.
- הלנה ופולוקס מלדה.
- דרדנוס, אמתיון, הרמוניה, ואיאסיאון מהפליאדה אלקטרה.
- הנימפות מדינו אחת הגראיות, האוריאדות והדריאדות.
- הליטאי מאלת הריב והמדון אריס.
- פנדיאה מאלת הירח סלנה.
- אפסוס וקרויזה מאיו.
- פרסאוס מדנאי (Danaë), נסיכה בת תמותה, בתו של המלך אקריסיוס, שהרתה לזאוס.
- ארגוס ופלסגוס מניובה.
- אפאיה, ארקס מקליסטו.
- טיטיוס מאלארה.
- לקדימון מהפליאדה טאיגטה.
- סרפדון מלאודמיה.
- פרספונה מ דמטר.
- זגריאוס מפרספונה.
- איאולוס מהנראידה מנליפה.
- איגיפן מהעז בואטיס.
- איתליוס מפרוטוגניאה.
- אגדיסטיס, ארקזיוס, אטה, אטימניוס מקסיופיאה.
- בריטומרטיס מקרמי.
- קלרוס, קולקסס מהורה.
- קורינתוס, קרינקוס, הקוריבנטים מהמוזה קליופי.
- קרוניוס, ספרטאוס וקיטוס מהנימפה הימליה.
- אנדימיון מקליקי.
- גריקוס ולטינוס מפנדורה.
- הלנוס מפירהה.
- הרקלס מליסיתואי.
- הרקלס מאסטריה.
- למוס, איארבוס מנימפה אפריקאית.
- מקדון ומגנס מתיה.
- מנס מגיה האדמה.
- מגרוס מנימפה Sithnid.
- מליטאוס מהנימפה אותריס.
- מירמידון מאורימידוזה.
- נפלי, פאן מהיבריס.
- פסיס, פיריתאוס מדיאה.
- סמון (סאון) מהנימפה רנה.
- סיביל מלמיה.
- טרגיטוס מבתה של תמון, וקסנתוס.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| האלים האולימפיים במיתולוגיה היוונית | ||
|---|---|---|
|
