רפואה הוליסטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רפואה הוליסטית (מהמילה היוונית ολoς, שפירושה "שלם" או "כולל") הוא שם כולל לגישות ברפואה האלטרנטיבית המדגישות את הצורך בבחינת גופו, רגשותיו, אופן חשיבתו וסביבתו של החולה ככלל, ולא רק את האיבר הבודד או את התפקוד המובחן. ברפואה הוליסטית מושם דגש מיוחד על טיפול עצמי ורפואה עצמית, אורח חיים בריא, אכילה נכונה, הרגלי שינה נכונים, נשימה נכונה, שהות באוויר הפתוח, הימנעות מסיכונים או ממצבי מתח מיותרים, וכן הלאה.

המונח "רפואה הוליסטית" נולד ב-1981. את היסודות הפילוסופיים עליהם מושתתת הרפואה ההוליסטית ניתן למצוא בפילוסופיה היוונית, כגון אצל אפלטון, המציג בכתביו גישה הוליסטית אשר בדומה לאלו הנפוצות כיום - מותחת גם היא ביקורת על הרפואה דאז (הרפואה ההיפוקראטית) ומבקשת לגדור את תחומהּ. בדיאלוג 'כרמידס' מסביר סוקרטס לכרמידס הצעיר ש"זאלמוכסים מלכנו, שהוא אלוהים, אומר, שכפי שאין ניגשים לריפוי עיניים בנפרד מהראש, ולא לריפוי ראש בנפרד מהגוף, כך אין מרפאים גוף בנפרד מהנשמה, וזאת גם הסיבה שמעיני רופאים יוונים נעלמות מחלות רבות, משום שמזניחים הם את הדבר השלם שלו יש לדאוג, ואם איננו כשורה, אי אפשר שהחלק יהיה כשורה"[1]. עם זאת, הפופולאריות הרבה של הרפואה ההוליסטית באה לה רק בשלהי המאה העשרים, כשרבים מרחיבים את משמעותה המקורית - אורח חיים בריא - למיני רפואה מדעיים ולא מדעיים רבים, כשבתחומי ריפוי הוליסטי רבים נתפשת הרפואה המערבית השגורה רק כדרך נוספת של ריפוי, שאינה בהכרח היעילה ביותר. הגישות הקיצוניות יותר רוככו בשנים האחרונות ורבים מהעוסקים ברפואה הוליסטית מכירים היום בתפקידה המרכזי של הרפואה המערבית הרגילה, כשהרפואה ההוליסטית נתפשת פחות כרפואה אלטרנטיבית ויותר כ"רפואה משלימה".

רפואה מערבית ורפואה הוליסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין רבים מהעוסקים ברפואה הוליסטית לרופאים קונבנציונאליים נוצרו מתחים רבים. העוסקים ברפואה הוליסטית ביקרו את הרפואה הקונבנציונלית על התעלמותה כביכול מתפקודו של האדם כמכלול והתמקדות היתר שלה, לטענתם, בתסמינים ובמחלות כחזות הכל, ובגישה הפולשנית שלא לצורך המקובלת בה. רופאים בגישה המקובלת, לעומתם, הצביעו על־כך שבחלק ניכר משיטות הרפואה ההוליסטית לא זכו שיטות הריפוי לביסוס מחקרי, ועל כן השפעתם, אם בכלל הייתה כזו, נובעת מאפקט הפלצבו ולא מריפוי; וכן כי חלק ניכר משיטות האבחון ההוליסטיות (כמו גרפולוגיה או אסטרולוגיה) אינן בעלות ערך אבחוני של ממש.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כארמידס, 157b, כתבי אפלטון, תרגום י"ג ליבס